Ѳ

Ѳ ѳ
האלפבית הקירילי
А	Б	В	Г	Д	Е	Ж	З
И	Й	К	Л	М	Н	О	П
Р	С	Т	У	Ф	Х	Ц	Ч
Ш	Щ	Ъ	Ы	Ь	Э	Ю	Я
אותיות סלאביות נוספות
А́	А̀	А̄	Ӓ	Ґ	Ђ	Ѓ	Е́
Ѐ	Е̄	Ё	Є	З́	Ѕ	І	Ї
И́	Ѝ	Ӣ	Ј	Љ	Њ	О́	О̀
Ō	С́	Ћ	Ќ	У́	Ӯ	Ў	Џ
אותיות שאינן סלאביות
Ӑ	А̊	А̃	Ӓ̄	Ӕ	Ә	Ә́	Ә̃
Ӛ	В̌	Ғ	Г̑	Г̣	Г̌	Ҕ	Ӻ
Ғ̌	Ӷ	Д̣	Д̆	Ӗ	Е̃	Ё̄	Є̈
Ӂ	Җ	Ӝ	Ҙ	Ӟ	З̌	З̱	З̣
Ԑ	Ԑ̈	Ӡ	И̃	Ҋ	Ӥ	Қ	Ӄ
Ҡ	Ҟ	Ҝ	К̣	Ԛ	Ӆ	Ԯ	Ԓ
Ӎ	Ӊ	Ң	Ԩ	Ӈ	Ҥ	О̆	О̂
О̃	Ӧ	Ӧ̄	Ө	Ө̄	Ө́	Ө̆	Ӫ
Ҩ	Ԥ	Р̌	Ҏ	Ҫ	С̣	С̱	Т̌
Т̣	Ҭ	У̃	Ӱ	Ӱ́	Ӳ	Ү	Ү́
Ұ	Х̣	Х̱	Х̮	Х̑	Ҳ	Ӽ	Ӿ
Һ	Һ̈	Ԧ	Ҵ	Ҷ	Ӵ	Ӌ	Ҹ
Ҽ	Ҿ	Ы̆	Ы̄	Ӹ	Ҍ	Э̆	Э̄
Э̇	Ӭ	Ӭ́	Ӭ̄	Ю̆	Ю̈	Ю̈́	Ю̄
Я̆	Я̄	Я̈	Ԝ	Ӏ
אותיות ארכאיות
Ꙁ	Ꙃ	Ꙅ	Ꙇ	Ꙉ	Ҁ	Ѻ	Ѹ
Ꙋ	Ѡ	Ѽ	Ꙍ	Ѿ	Ꙏ	Ѣ	Ꙑ
Ꙓ	Ꙕ	Ꙗ	Ѥ	Ѧ	Ꙙ	Ѫ	Ꙛ
Ѩ	Ꙝ	Ѭ	Ѯ	Ѱ	Ѳ	Ѵ	Ѷ
Ԙ	Ꙟ	Ꙡ	Ꙣ	Ꙥ	Ꙧ	Ꙩ	Ꙫ
Ꙭ	ꙮ	Ꚙ	Ꚛ	Ԁ	Ԕ	Ԗ	Ԡ
Ԣ	Ҧ	Ꚋ	Ꚁ	Ꚅ	Ꚍ	Ꚕ	Ꚏ
Ꚗ	Ꚃ	Ԃ	Ԅ	Ԉ	Ԋ	Ԍ	Ԏ
Ԇ	Ꚑ	Ꚉ	Ꚇ	Ꚓ	Ԟ	Ԫ	Ԭ
Г̧	Г̄

פיטא (ברוסית מודרנית: Фита́; בכתב שלפני הרפורמה: Ѳита́) היא אות באלפבית הקירילי המוקדם שמקורה באות היוונית תטא וצורתה כשל תטא גדולה, אך עם טילדה במקום קו ישר קטן בתוכה. האות שימשה בעיקר בשמות פרטיים שנגזרו מיוונית. הרוסים ביטאו שמות אלה בצליל /f/ במקום הצליל המקורי /θ/ (מבוטאת כמו ת"ו רפה, בדומה לצליל האנגלי Th), למשל "תיאודור" נהגה כ"פיודור". פיטא הוחלפה ברוסית באות Ф (אֶף) בשנת 1918. ברוב השפות הסלאביות האחרות (כמו גם מספר קטן של מילים ברוסית שמקורן ביוונית בעלות צליל phth כמו למשל фталевая кислота, "חומצה פְֿטַאלִית"), פיטא בוטאה כ־ט' והוחלפה על ידי Т הקירילית; למשל הגרסה הבולגרית והסרבית של תיאודור הוא: Тодор או Теодор, טודור ברומנית או תיאודור.

כמו Θ, פיטא שימשה גם באלפבית הקירילי רומני, עד 1860 בערך. יש להבחין בין פיטא לבין האות הקירילית Ө.

כיום משמשת האות פיטא רק בספרות הקיריליות, כאשר ערכה המספרי הוא 9.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא Ѳ בוויקישיתוף