אבא גנוב 3

אַבָּא גָּנוּב 3 הוא השלישי בטרילוגיית סרטים ישראליים בכיכובו של השחקן יהודה ברקן, אשר יצא לאקרנים בשנת 1991. שני קודמיו בטרילוגיה הם: "אבא גנוב" (1987) ו"אבא גנוב 2" (1989).

אבא גנוב 3

כרזת הסרט
בימוי	איילת מנחמי
הופק בידי	יהודה ברקן, אודי סופר
תסריט	חיים מרין, שלמה משיח
שחקנים ראשיים	יהודה ברקן, עירית שלג, בן ציון
מוזיקה	עדי כהן
צילום	אמנון זליאט
מדינה	ישראל
חברה מפיצה	רועי הפקות בע"מ
הקרנת בכורה	28 ביוני 1991
משך הקרנה	83 דקות
שפת הסרט	עברית
סרט קודם	אבא גנוב 2
דף הסרט ב־IMDb

תקציר העלילה

צ'יקו הטברני ובן בן ה-12 גרים כעת באילת עם גליה ובתה אפרת. סאם ויינברג בן זוגה של מגי אימו של בן, קנה שטחים בעיר, חתם על חוזה, והשקיע מיליוני דולרים במיזם לבניית קניון באזור הנמל, שעלול לפגוע בפרנסה של עובדי הנמל ולזרוק עשרות משפחות לרחוב. את ויינברג מייצג ברונו, עוזרו של עורך הדין קוגלר. גליה היא היועצת המשפטית של ראש עיריית אילת, הופמן. מצב זה יוצר מתח בינה ובין צ'יקו.

בעת הפגנת הדייגים מול בניין ראש העירייה, בן מדבר ללבו של ראש העיר, אך קוגלר לא מתרכך, מאחר שלטענתו החוזה חתום והכל חוקי. צ'יקו שורף את השלט המכריז על הקמתו הקרובה של הקניון, ומעודד את עובדי הנמל לצאת ולהילחם נגד התוכנית הפוגעת בדייגים.

גליה מתפטרת מתפקידה כיועצתו המשפטית של ראש העיר, צ'יקו סולח לה, והיא זוכה בחיבתם ובאמונם של עובדי הנמל. היא מבטיחה להם לטוס לבאר שבע ולהשיג שם בבית המשפט המחוזי צו מניעה זמני כדי שלא ינסו לחדש את בניית הקניון. היא אומרת להם שיש להם סיכוי טוב לקבל אותו.

אחרי שצ'יקו מגלה ששרפו לו את הבית שהיה בבנייה, הוא מתפרץ לתוך הדיסקו "שיבא" שבמלון המלך שלמה עם העוגה לכבוד יום הולדתו של בן. הוא מכה את ברונו ומטיח את פרצופו של קוגלר בעוגה, וכתוצאה מכך נעצר.

מגי ובעלה סאם מגיעים במטוס לאילת. מגי הולכת לתחנת המשטרה לראות את צ'יקו. היא מציעה לו שבן יטוס איתה לאמריקה לשלושה שבועות לחופשת פסח, ובתמורה היא תשכנע את בעלה להזיז את הקניון 500 מ' צפונית מהנמל ולבנות לצ'יקו בית חדש ואת ברונו לבטל את התלונה נגדו. צ'יקו לא כל כך מאמין לה. מגי נפגשת עם גליה, ואומרת לה שהיא מרגישה אשמה על שהיא לא הייתה לצדו של בן ולא ראתה אותו גדל. מגי מבקשת מגליה שתנסה לשכנע את צ'יקו לקבל את ההצעה שלה. אפרת ובן מגיעים ושומעים במקרה את השיחה ביניהן. גליה מבינה אותה כאמא, אך לא כעורכת דין. גליה אומרת למגי שכדאי שתשאל לדעתו של בן. גליה מדברת על זה עם צ'יקו בתאו בתחנת המשטרה. בן אומר לאביו שהוא רוצה לנסוע עם אמו לאמריקה לשלושה שבועות לחופשת פסח, למורת רוחו של צ'יקו. צ'יקו לא יודע אם מגי תיתן לו לחזור, ובן אומר לו בביטחון רב שאין לו לאן לחזור ושהוא מעדיף אמא באמריקה מאשר אבא בבית סוהר.

בן נפרד מאביו בתא המעצר ומשאיר לו מכתב. צ'יקו קורא את המכתב ומגלה את ההקרבה שבנו מקריב עבורו: בן לא רצה לנסוע לאמריקה, ואם הוא עושה זאת, זה כדי שאביו ייצא מהכלא ושהדייגים לא יאבדו את מקור הפרנסה שלהם.

הסמל דורך על השעון שלו ושובר אותו, משחרר את צ'יקו כמה דקות לפני השעה אחת בצהריים, בניגוד למה שקוגלר אמר לו. צ'יקו רץ לשדה התעופה, בן יוצא מהמטוס, ושניהם נפרדים בחיבוק חם ומרגש. בסוף צ'יקו נותן לבן לטוס, ובן מבטיח לחזור לאחר חופשת הפסח. חופשה קצרה אצל אימו מגי, ובן זוגה סאם.

צוות השחקנים

• יהודה ברקן - יצחק (צ'יקו) בן-דוד
• בן ציון - בן בן-דוד
• עירית שלג - גליה בן-דוד
• חלי גולדנברג - מגי ויינברג
• אורי שמיר - עו"ד נתן קוגלר
• לני רביץ - סאם ויינברג
• אילנה ברקוביץ' - אפרת רשף
• יגאל עדיקא - השוטר דלומי
• מישה גל - אלכסנדר ברונו
• גאולה נוני - מריומה
• זארה ורתניאן - מורדוך

הפקה

הסרט "אבא גנוב 3" היה הסרט היחיד שצולם בישראל בזמן מלחמת המפרץ, דבר שגרם לשינוי העלילה המקורית בכך שהשחקניות הראשיות, אלונה קמחי וקרן מור, הוחלפו בעירית שלג (גליה) וחלי גולדנברג (מגי) עקב המלחמה.

בתחילה פורסם שבסרט משתתפת הזמרת עדנה לב, אך לב לא השתתפה בסרט, אלא בשירהּ, "תדליק אותי", שכתב יהונתן גפן והלחין יאיר קלינגר. שיר זה הושמע בסצנת הפתיחה והופיע בפסקול לצד שירה של ריקי גל, "ילד אסור ילד מותר". שירה של לב לא הוקלט במקור לפסקול, אלא לאלבומה, "הדרך אלי", מ-1989.

קישורים חיצוניים

• "אבא גנוב 3", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "אבא גנוב 3", באתר ספר הקולנוע הישראלי
• "אבא גנוב 3", באתר אידיבי
• "אבא גנוב 3", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• "אבא גנוב 3", במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• חגי לוי, סרטים חדשים - נפגש בחוף הדרומי, חדשות, 27 ביוני 1991 - ביקורת
• מאיר שניצר, סרט / שחקניות ספסל - "אבא גנוב 3", חדשות, 17 ביולי 1991 - ביקורת
• אמיר קמינר, חייך, גם אם אכלת אותה, באתר ynet, 28 במרץ 2007