אבו ד'ר אלע'פארי
אבו ד'ר אלע'פארי (בערבית: أبو ذر الغفاري) היה מחשובי הצחאבה (חברי הנביא) ומהמוסלמים הראשונים. שמו המלא היה ג'ונדוב אבן ג'ונאדה, והוא נודע בכינויים "מנהיג האופוזיציה" ו"אויב השחיתות". שנת לידתו אינה ידועה, והוא נפטר בשנת 652 באל-רבאדהא שבח'ליפות ראשידון[1].
 | |
| לידה | חג'אז |
|---|---|
| פטירה |
652 לספירה אל-רבאדהא, ח'ליפות ראשידון |
| שם לידה |
جُنْدَب بن جُنادَة بن سُفيان ٱلْغِفَارِيّ ٱلْكِنَانِيّ  |
| דת | אסלאם |
  | |
חייו המוקדמים והמפגש עם האסלאם
עריכהעוד בתקופת הג'אהליה (תקופת הבערות שקדמה לאסלאם), אבו ד'ר היה מונותאיסט שדחה את עבודת האלילים שרווחה בחברה הערבית[2]. הוא נהג להתבודד ולהרהר על משמעות החיים ועל קיומו של אללה. כששמע על הופעתו של נביא חדש במכה המטיף לאמונה באל אחד, החליט לצאת למסע כדי לפגוש אותו[3].
המסע למכה והמפגש עם מוחמד
עריכהבהגיעו למכה, נקט אבו ד'ר באסטרטגיה זהירה. הוא התחזה לעולה רגל המבקש לערוך טוואף (הקפות) סביב הכעבה, שכן חיפוש גלוי אחר מוחמד היה מסכן את חייו בשל התנגדות שבט קורייש לדת החדשה[4]. במפגשם הראשון, ביקש אבו ד'ר לשמוע את דבר הקוראן. לאחר ששמע את הפסוקים, קיבל על עצמו מיד את האסלאם והיה בין חמשת המאמינים הראשונים[5].
פועלו להפצת האסלאם
עריכהההכרזה הפומבית
עריכהבניגוד להנחיית הסודיות של מוחמד באותה תקופה מוקדמת, אבו ד'ר בחר לבצע מעשה תקדימי: הוא הכריז על אמונתו החדשה בקול רם בתוך הכעבה[6]. זו הייתה ההכרזה הפומבית הראשונה על האסלאם מחוץ לחוג המצומצם של המאמינים הראשונים. מעשה זה הוביל להתקפה אלימה מצד אנשי שבט קורייש, וחייו ניצלו הודות להתערבות אל-עבאס אבן עבד אל-מטלב, דודו של מוחמד.
השפעתו על שבטו
עריכהשבט ע'יפאר, שממנו בא אבו ד'ר, היה ידוע לשמצה באזור חיג'אז בשל עיסוקו בשוד שיירות מסחר[7]. למרות המוניטין השלילי של שבטו, הצליח אבו ד'ר להביא את רוב בני השבט לקבל את האסלאם. הצלחה זו נחשבת למרשימה במיוחד בהתחשב ברקע של השבט ובתקופה המוקדמת של האסלאם.
מאבקו בשחיתות וצדק חברתי
עריכהעמדותיו החברתיות
עריכהאבו ד'ר היה ממבקריה החריפים ביותר של השחיתות השלטונית בח'ליפות המוסלמית[8]. הוא נודע בביקורתו הנוקבת על:
- צבירת עושר מופרז בידי מנהיגים
- שימוש בבית אל-מאל (אוצר המדינה) לטובת אינטרסים אישיים
- פערים חברתיים גדלים בין עשירים לעניים
התנגדותו למדיניות הכלכלית
עריכהבתקופת הח'ליף עות'מאן בן עפאן, התנגד אבו ד'ר בחריפות למדיניות הכלכלית שאפשרה למשפחות מיוחסות להתעשר על חשבון הציבור[9]. הנביא מוחמד צפה את המאבקים העתידיים הללו, ויעץ לאבו ד'ר להתאזר בסבלנות. למרות שנמנע משימוש באלימות, המשיך אבו ד'ר במאבקו המילולי נגד השחיתות השלטונית.
אחרית ימיו
עריכההגליה ומוות
עריכהבשל ביקורתו החריפה והשפעתו הגוברת על ההמונים, נשלח אבו ד'ר לגלות באל-רבאדהא, אזור מדברי מרוחק. שם חי בתנאים קשים עם משפחתו הקטנה[10]. בהתאם לנבואת מוחמד שאמר "אבו ד'ר יחיה לבד, ימות לבד ויקום לתחייה לבד", הוא נפטר בבדידות במדבר בשנת 652 לספירה.
קישורים חיצוניים
עריכה
אבו ד'ר אלע'פארי, באתר Discogs (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ The Oxford Encyclopedia of the Modern Islamic World, New York: Oxford University Press, 1995
- ^ Mubārakfūrī, Ṣafī al-Raḥmān, Ar-Raheeq Al-Mak̲h̲tūm = the sealed nectar: biography of the noble prophet, Rev. ed, Riyadh, Saudi Arabia: Dar-us-Salam, 2002
- ^ Mubārakfūrī, Ṣafī al-Raḥmān, Ar-Raheeq Al-Mak̲h̲tūm = the sealed nectar: biography of the noble prophet, Rev. ed, Riyadh, Saudi Arabia: Dar-us-Salam, 2002
- ^ Hazleton, Lesley, 1945-, The first Muslim: the story of Muhammad, New York: Riverhead Books, 2013
- ^ "Abu Dhar al-Ghifari". WikiShia (באנגלית). נבדק ב-2018-03-29.
- ^ Abu Dharr Al-Ghifari, sunnah.org (ארכיון)
- ^ Hamid, Abdul Wahid, Companions of the prophet, New rev. ed, Leicester, UK: Mels, 1998-
- ^ Khālid, Khālid Muḥammad., خالد، خالد محمد, Men & women around the Messenger = Rijāl wa-nisāʼ ḥawla al-Rasūl: ṣuwar min ḥayāt al-Ṣaḥābah wa-al-Ṣaḥābīyāt, El-Mansurah, Egypt: Dar Al-Manarah, 2003
- ^ Lings, Martin, Muhammad: his life based on the earliest sources, 2nd U.S. ed, Rochester, Vt.: Inner Traditions, 2006
- ^ Khālid, Khālid Muḥammad, Men around the messenger, New rev. ed, Kuala Lumpur: Islamic Book Trust, 2005