אבי"ע

המונח עולמות במיסטיקה היהודית ובמסורות הסוד מתייחס למערכת קוסמולוגית רוחנית מורכבת המתארת ממדים מרובים של קיום. מסגרת מטאפיזית זו מתארת ארבעה ממדי קיום עיקריים החודרים זה לזה ומקיימים ביניהם יחסי גומלין: עולם האצילות, עולם הבריאה, עולם היצירה ועולם העשייה, המוכרים לעיתים בראשי התיבות שלהם אבי"ע. כל עולם מייצג מישור מציאות נבדל עם מאפיינים ייחודיים משלו, תושבים משלו ויחס מיוחד למקור האלוהי.

ארבעת עולמות אבי"ע : עשייה יצירה בריאה אצילות, ועשר הספירות

דיאגרמה של העולמות שנבראו לאחר הצמצום הראשון. אחת מן הגרסאות של הדיאגרמה של רבי חיים ויטאל, הנמצאת בכתב יד של מנחם די לונזאנו

סקירה כללית

היקום הפיזי שבני האדם תופסים ומתקיימים בו נתפס כחלק קטן בלבד ממערכת נרחבת של עולמות. בעוד שרוב העולמות הללו הם רוחניים במהותם, הם אינם נתפסים כקיימים במיקומים נפרדים אלא בממדי קיום שונים. העולמות השונים הללו מקיימים יחסי גומלין באמצעות תבניות השפעה מורכבות, כאשר כל עולם משתקף או מקרין את עצמו אל העולמות שמעליו ומתחתיו. מכלול האינטראקציות הללו יוצר את המציאות הנחווית בחיי היומיום של האדם.

כאשר מתארים עולמות אלה כ"גבוהים" או "נמוכים", המונחים אינם מתייחסים ליחסים פיזיים אלא לקרבתם למקור הראשוני של ההשפעה האלוהית. עולם גבוה יותר נחשב ראשוני יותר וקרוב יותר למקור האלוהי, בעוד שעולם נמוך יותר הוא משני - למעשה העתק, אם כי כזה בעל מאפיינים ותכונות עצמאיות משלו.

יסודות משותפים

לאורך כל ארבעת העולמות, שלושה גורמים יסודיים מתגלים בצורות שונות. המוכרים באופן מסורתי כ"עולם", "שנה" ו"נפש", מושגים אלה מקבילים לתפיסות המודרניות של מרחב, זמן ותודעה בהתאמה. יסודות אלה מופיעים באופן שונה בכל תחום, והופכים למופשטים יותר בעולמות הגבוהים יותר.

בעולם הפיזי, המרחב משמש כמסגרת חיצונית הכרחית לקיום, המספקת את הרקע שעל פניו כל העצמים נעים והישויות מתפקדות. בעולמות גבוהים יותר, עם זאת, מושג המרחב הזה מתמיר למה שמכונה "היכל" - מסגרת שבתוכה צורות וישויות שונות מתכנסות ומתחברות. ניתן להשוות "היכלות" אלה למושגים מתמטיים כמו קבוצות או שדות, שבהם כל החלקים המרכיבים מתייחסים באופנים מוגדרים לחלקים אחרים ולשלם.

הזמן עובר גם הוא שינוי דומה לאורך העולמות. בעוד שבתחום הפיזי הזמן נמדד על ידי תנועת עצמים במרחב, בעולמות גבוהים יותר הוא הופך למופשט יותר ויותר, עד שהוא מייצג רק את המהות הטהורה של השינוי או את הפוטנציאל לשינוי. מושג הסיבתיות נשמר לאורך כל הדרך אך הופך מנותק יותר ויותר מהזמניות הפיזית.

הנפש מייצגת את כלל היצורים החיים הפועלים בתוך ממדי הזמן והמרחב של אותו עולם, ונבדלים מהווית העולם בהיותם בעלי קיום והכרה לעצמם.

עולם העשייה

עולם העשייה מייצג את הנמוך מבין ארבעת העולמות ומורכב משני תחומים נבדלים אך קשורים: העולם הפיזי של הטבע ועולם העשייה הרוחני. טבע כפול זה הופך אותו לייחודי בין העולמות, שכן הוא משמש כממשק בין המציאות החומרית לרוחנית.

התחום הפיזי כולל את היקום הנצפה וכל התהליכים המכניים הנשלטים על ידי חוקי הטבע. עם זאת, עולם העשייה מכיל גם מרכיב רוחני אשר, בעודו קשור למציאות החומרית, חורג מעבר לקיום הפיזי גרידא. היבט רוחני זה כולל את התודעה האנושית ותחום הרעיונות, גם כאשר רעיונות אלה נשארים ממוקדים בעניינים חומריים.

בני האדם תופסים מקום ייחודי בעולם העשייה, כשהם משתתפים בו-זמנית בשני ההיבטים שלו - הפיזי והרוחני. בעוד שהם כפופים לחוקי הטבע בקיומם הפיזי, התודעה האנושית פועלת בתחום הרוחני גם כאשר היא ממוקדת בעניינים חומריים. טבע כפול זה מאפשר לבני האדם לשמש כגשרים בין התחומים הפיזיים והרוחניים.

המרכיב הרוחני של עולם העשייה כולל תחומים שונים של יצירתיות ואינטלקט אנושי, כגון פילוסופיה, מתמטיקה, אמנות ושירה. תחומים אלה, אף שהם רוחניים במהותם, נשארים מחוברים לעולם החומר ופועלים במסגרת מגבלותיו. הדבר יוצר דינמיקה ייחודית שבה פעילויות רוחניות חייבות להתגלות באמצעים פיזיים, המדגימה את היחסים המורכבים בין ההיבטים החומריים והרוחניים של עולם זה.

עולם היצירה

עולם היצירה מייצג תחום השונה באופן יסודי מהעולם הפיזי, והוא בעיקרו עולם הרגש. עולם זה משמש כתחום של המלאכים, ישויות רוחניות שטבען ותפקודן שונים משמעותית הן מנשמות אנושיות והן מישויות פיזיות.

מהות והוויות העולם

ההוויות העיקריות של עולם היצירה הם ישויות הידועות כמלאכים, שקיומן שונה באופן יסודי הן מישויות פיזיות והן מנשמות אנושיות. בניגוד לבני אדם, שהם בעלי טבע מורכב ורב-פנים, מלאכים הם ישויות בעלות מהות יחידה, כל אחת מייצגת איכות רגשית או תפקוד רוחני ספציפי. ישויות מלאכיות אלה אינן מופרדות על ידי מרחב פיזי אלא על ידי טבען המהותי ורמת הסיבתיות שלהן בהיררכיה הרוחנית.

כל מלאך מגלם מהות רגשית או דחף רוחני מסוים - כגון אהבה, יראה או חמלה - בצורתו הטהורה. ישויות אלה שומרות על מודעות לעצמן ולסביבתן תוך שהן נשארות בלתי משתנות בטבען היסודי. בניגוד לבני אדם, היכולים לצמוח ולהשתנות דרך בחירה וניסיון, מלאכים נשארים סטטיים באיכויותיהם המהותיות, מגלמים לנצח את ההיבטים הספציפיים של המציאות הרוחנית שלהם.

תפקיד ומטרה

מלאכים בעולם היצירה משמשים כשליחים בין העולמות, מקלים על העברת ההשפעה הרוחנית בין הממדים הגבוהים והנמוכים. הם שומרים על קשר קבוע בין עולם העשייה לממדים הרוחניים הגבוהים יותר, משמשים כצינורות להשפעה האלוהית ולשאיפות הרוחניות האנושיות. תפקיד תיווך זה מאפשר להם להשפיע הן על ההיבטים הפיזיים והן על ההיבטים הרוחניים של המציאות תוך שמירה על נבדלות משניהם.

אחד ההיבטים המשמעותיים ביותר של תפקוד המלאכים הוא תפקידם בביצוע הרצון האלוהי באמצעות המרת דחפים רוחניים לצורות מוחשיות יותר. כאשר בני אדם מבצעים מצוות, מעשים אלה יוצרים מלאכים מקבילים בעולם היצירה, המשמשים לתעל את המהות הרוחנית של מעשים אלה כלפי מעלה דרך העולמות הגבוהים יותר.

יחס לחוויה האנושית

האינטראקציה בין בני אדם למלאכים חושפת הבדלים חשובים בין שני סוגי הישויות הללו. בעוד שמלאכים ניחנים בבהירות רוחנית ומטרה עקבית גדולות יותר, הם חסרים את המורכבות והפוטנציאל לצמיחה המאפיינים את הקיום האנושי. בני אדם, באמצעות יכולתם לבחירה מוסרית והתמרה אישית, יכולים למעשה להשפיע ולשנות את הממדים הרוחניים באופנים שמלאכים אינם יכולים.

עולם היצירה מדגים גם עיקרון מרכזי במערכת קוסמולוגית זו: ההפשטה והרוחניות הגוברת של המציאות ככל שעולים דרך העולמות. בעוד שעולם העשייה דורש מרחב וזמן פיזיים לקיום, עולם היצירה פועל באמצעות "היכלות" מופשטים - מסגרות רוחניות המארגנות ומכילות צורות שונות של מהות רגשית ורוחנית.

עולם הבריאה

עולם הבריאה, הידוע גם כ"עולם הכיסא", מייצג רמה גבוהה יותר של מציאות רוחנית המאופיינת בשכל והבנה טהורים. תחום זה חורג הן מהטבע הפיזי של עולם העשייה והן מהמהות הרגשית של עולם היצירה, ופועל ברמה של אינטלקט ותודעה אלוהית טהורים.

מהות

הידוע בספרות הנבואית כ"עולם הכיסא" על בסיס חזון הכיסא האלוהי של יחזקאל, עולם הבריאה משמש כנקודת מפגש מכרעת בין ההשפעה האלוהית למציאות הנבראת. עולם זה מתפקד כצומת קוסמי שבו השפע האלוהי היורד מהעולמות העליונים פוגש את האנרגיה הרוחנית העולה מהעולמות התחתונים. המטאפורה של ה"כיסא" מרמזת הן על מעמדו המרומם והן על תפקידו כמושב השלטון האלוהי על העולמות התחתונים.

עולם הבריאה מגלם את השכל בצורתו הטהורה ביותר, חורג מעבר לפעילות אינטלקטואלית גרידא כדי לכלול הבנה אמיתית ותודעה יצירתית. איכות זו של השכל מתבטאת הן כיכולת לתפוס את המציאות בהבנה פנימית עמוקה והן כיכולת ליצור באמצעות מחשבה טהורה. הישויות של עולם זה, לפיכך, מתקיימות במצב של תפיסה מתמדת וישירה של האמת האלוהית, תוך שמירה על קיומן האינדיבידואלי.

ישויות

הישויות העיקריות של עולם הבריאה הם מלאכים גבוהים הנקראים שרפים, שטבעם שונה באופן יסודי מהמלאכים של עולם היצירה. בעוד שמלאכי היצירה מגלמים מהויות רגשיות, השרפים מגלמים אינטליגנציה ותודעה גבוהה טהורה. ישויות אלה משמשות כביטויים של רמות וסוגים שונים של הבנה אלוהית, כל אחת מייצגת היבט מסוים של האינטליגנציה הקוסמית.

בדומה למקביליהם בעולם היצירה, השרפים משמשים כשליחים בין העולמות, אך תפקודם מתמקד בהעברת חכמה והבנה אלוהית במקום כוחות רגשיים או דחפים. הם מקבלים ומעבדים את האנרגיות הרוחניות העולות מהעולמות התחתונים תוך העברת אינטליגנציה אלוהית כלפי מטה דרך ההיררכיה הקוסמית.

יחס לאור האלוהי

מאפיין מרכזי של עולם הבריאה הוא השקיפות הגדולה יותר שלו להשפעה האלוהית בהשוואה לעולמות התחתונים. ככל שעולים בהיררכיית העולמות, דרגת ההפרדה מהאור האלוהי פוחתת, והישויות נעשות מודעות יותר ויותר ליחסן למקור האלוהי. השרפים של עולם זה שומרים על מודעות ברורה הן לקיומם האינדיבידואלי והן לקשר שלהם למציאות האלוהית, חווים רמה של בהירות רוחנית בלתי אפשרית בעולמות התחתונים.

שקיפות זו מתבטאת בתפקוד העולם כ"כיסא" או "מרכבה", שדרכו יורד השפע האלוהי לעולמות התחתונים. הבנת פעולת הכיסא האלוהי הזה - הידועה כ"מעשה מרכבה" - מייצגת אחד מסודות המסורת הקבלית העליונים, הנגישים רק לאלה שהשיגו התפתחות רוחנית יוצאת דופן.

עולם האצילות

ערך מורחב – עולם האצילות

עולם האצילות מייצג את הרמה הגבוהה ביותר של המציאות הרוחנית, כה נשגבת עד שבקושי ניתן לכנותה "עולם" במובן המקובל. בניגוד לעולמות התחתונים, השומרים על דרגות שונות של הפרדה מהמציאות האלוהית, עולם האצילות קיים במצב של אחדות מוחלטת עם המקור האלוהי, מה שהופך אותו לשונה באופן יסודי מכל רמות הקיום האחרות.

טבע ומאפיינים

עולם האצילות שונה מהעולמות התחתונים בכך שאין בו "מסכים" או מחיצות המפרידים אותו מהאור האלוהי. בעוד שכל העולמות האחרים קיימים דרך מידה מסוימת של הסתרת הנוכחות האלוהית - המאפשרת להם לשמור על קיום עצמאי - עולם האצילות מגלם שקיפות מוחלטת להשפעה האלוהית. הדבר מביא לרמה של מציאות שבה הקיום האינדיבידואלי כפי שהוא מובן בעולמות התחתונים חדל מלהיות בעל משמעות.

ההבדל בין עולם האצילות לעולם הבריאה מייצג את הפער הגדול ביותר בין רמות סמוכות כלשהן בהיררכיה הקוסמית. אי-רציפות זו מסמנת את הגבול בין קיום עצמאי לאחדות מוחלטת עם המקור האלוהי. מעבר לנקודה זו, עצם המושג של עולמות או ישויות נפרדות מתמוסס לתוך המציאות האלוהית הטהורה.

יחס לעולמות התחתונים

למרות טבעו הנשגב, עולם האצילות שומר על יחסים מכריעים עם העולמות התחתונים, משמש כמקור ההשפעה האלוהית המקיימת את כל הבריאה. עולם זה מייצג את הנקודה שבה המציאות האלוהית מתחילה את תהליך התגלותה דרך צורות הולכות ונעשות מוחשיות יותר, עד שהיא מגיעה לעולם הפיזי דרך סדרה של צמצומים או הגבלות הדרגתיות של האור האלוהי.

מדורי הרע

המערכת הקוסמולוגית כוללת גם תחומים רוחניים שליליים הידועים כמדורי הקליפה. אזורים אלה מייצגים רמות שונות של חושך רוחני או התנגדות לאור האלוהי, הקיימים ביחסים מורכבים הן עם העולם החומרי והן עם הממדים הרוחניים הגבוהים.

מבנה וטבע

מדורי הרע מהווים מערכת היררכית של תחומים רוחניים, כאשר כל רמה מייצגת דרגה גדולה יותר של התנגדות לאור האלוהי. ברמה הגבוהה ביותר של המדורים האלו קיימת קליפת נוגה, ספירה נייטרלית המכילה אלמנטים שאינם קדושים מטבעם ואינם רעים במפורש. מתחת לממד נייטרלי זה שוכנים תחומים אפלים יותר בהדרגה, כל אחד מגלם צורות מפורשות יותר של התנגדות רוחנית.

מדורים אלה שומרים על קיומם באמצעות יחסים טפיליים עם הפעילות האנושית, שואבים את חיותם ממעשים ומחשבות שליליים של בני האדם. בניגוד לעולמות הגבוהים, הקיימים באופן עצמאי, מדורי הרע תלויים לחלוטין באנרגיה הרוחנית שהם מקבלים מההתנהגות האנושית. תלות זו יוצרת דינמיקה מורכבת שבה הבחירות המוסריות האנושיות משפיעות ישירות על עוצמתם והיקפם של תחומים שליליים אלה.

ישויות ותפקידם

תושבי מדורים אלה, הידועים כמלאכי חבלה, מקבילים למלאכים הקדושים של העולמות הגבוהים אך מגלמים איכויות רוחניות שליליות. ישויות אלה יכולות להיות נצחיות - קיימות עד שהרע עצמו יסולק מהבריאה - או זמניות, נוצרות על ידי מעשי רשע ספציפיים של בני אדם. כל מלאך חבלה מגלם איכות או דחף שלילי מסוים, שומר על אותו טבע יחיד המאפיין מלאכים קדושים אך מבטא אותו בהתנגדות לרצון האלוהי.

ישויות אלה ממלאות תפקידים מרובים בסדר הקוסמי. הן פועלות כמפתות, מושכות בני אדם לרע בעודן משמשות גם ככלים לעונש על מעשים רעים. תפקיד כפול זה יוצר מעגל המחזק את עצמו שבו הרע האנושי מחזק ישויות אלה, אשר אז צוברות כוח רב יותר להשפיע על ההתנהגות האנושית באופן שלילי.

תפקיד קוסמי וגאולה

למרות טבעם השלילי, מדורי הרע ממלאים תפקידים הכרחיים בסדר הקוסמי. הם פועלים כהרתעה מפני התנהגות רעה ומספקים את האפשרות לבחירה חופשית אנושית על ידי יצירת התנגדות אמיתית להשפעה האלוהית. חשוב יותר, הם מכילים את הפוטנציאל להתמרה שלהם עצמם באמצעות ההתפתחות הרוחנית האנושית.

באמצעות פעולה אנושית נכונה, ניתן ליצור שינוי במדורים אלה, כשהאנרגיה שלהם מוכוונת מחדש למטרות חיוביות. פוטנציאל זה להתמרה חושף היבט מכריע של המטרה האנושית בסדר הקוסמי: היכולת להפוך רע לטוב באמצעות עבודה רוחנית מודעת.

משמעות במחשבה הדתית

מערכת העולמות מייצגת ניסיון מקיף להבין את היחס בין המציאות הפיזית והרוחנית, ההשפעה האלוהית והקיום האנושי. מסגרת קוסמולוגית זו מספקת הסברים לשאלות דתיות ופילוסופיות שונות, כולל טבע הרע, מטרת הקיום האנושי והיחס בין האל לבריאה.

תפקיד ומטרה אנושיים

במסגרת מערכת זו, בני האדם תופסים מקום ייחודי כישויות המסוגלות להשפיע על כל רמות המציאות באמצעות מעשיהם. בניגוד למלאכים, הנשארים קבועים בטבעם, בני האדם ניחנים ביכולת לבחירה מוסרית והתמרה רוחנית. יכולת זו מאפשרת להם להשפיע לא רק על העולם הפיזי אלא גם על ממדים רוחניים גבוהים יותר באמצעות מעשיהם וכוונותיהם.

היכולת האנושית לבחירה והתמרה הופכת אותם לסוכנים מכריעים בסדר הקוסמי. באמצעות פעולה נכונה, בני אדם יכולים לסייע בזרימת ההשפעה האלוהית דרך כל העולמות תוך שהם מסוגלים להפוך מדורים שליליים לחיוביים. אחריות זו מציבה את בני האדם במרכז המטרה הקוסמית, הופכת את התפתחותם המוסרית והרוחנית לחיונית להתפתחות כל העולמות.

השפעה והסתרה אלוהית

עיקרון יסודי במערכת קוסמולוגית זו הוא ההסתרה ההדרגתית של האור האלוהי דרך העולמות היורדים. הסתרה זו, הידועה כצמצום, מאפשרת את קיומן של ישויות עצמאיות תוך שמירה על חיבורן למקור האלוהי. כל עולם מייצג רמה שונה של הסתרה זו, מהשקיפות המוחלטת של עולם האצילות ועד להסתרה העמוקה הנמצאת בעולם הפיזי.

הסתרה הדרגתית זו משרתת מטרות מרובות. היא מאפשרת את קיומן של ישויות בעלות דרגות שונות של עצמאות מהרצון האלוהי, יוצרת את האפשרות לבחירה חופשית אמיתית, ומבססת מסגרת לצמיחה רוחנית באמצעות הגילוי ההדרגתי של האור האלוהי הנסתר. המערכת מסבירה בכך הן את ההיעדרות הנראית של הנוכחות האלוהית בעולם הפיזי והן את האפשרות לגלות נוכחות זו באמצעות עבודה רוחנית.

אחדות והפרדה קוסמית

מערכת העולמות מציגה חזון פרדוקסלי של המציאות כמאוחדת ומובחנת בו-זמנית. בעוד שכל העולמות נובעים בסופו של דבר מהמקור האלוהי ונשארים מחוברים אליו, הם שומרים על מאפיינים ותפקודים נבדלים. מתח זה בין אחדות להפרדה יוצר את הדינמיקה המאפשרת צמיחה והתמרה רוחנית.

העולמות השונים מקיימים יחסי גומלין באמצעות תבניות השפעה מורכבות, כאשר כל רמה משמשת הן כמקבלת והן כמשדרת של כוחות רוחניים. חילופין מתמידים אלה יוצרים קוסמוס חי שבו פעולות בכל רמה יכולות להשפיע על המערכת כולה, תוך שמירה על הטבע הנבדל של כל עולם.

בחינות נוספות

עולמות אבי"ע מקבילים לכמה בחינות נוספות, והן:

העולם	ספירה מקבילה	פרצוף מקביל	בחינת הנרנח"י	מה פועל באותו עולם	מה קיים באותו עולם	מילוי הוי"ה
א"ק	כתר	אריך אנפין	יחידה	רצון
אצילות	חכמה	אבא	חיה	מחשבה	אלהות גמורה	שם ע"ב (יוד קי ויו קי)
בריאה	בינה	אמא	נשמה	כוונה	כיסא הכבוד, נשמות ישראל	שם ס"ג (יוד קי ואו קי)
יצירה	ו"ק (ו' קצוות, או חג"ת נה"י = חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד)	זעיר אנפין	רוח	דיבור	מלאכים	שם מ"ה (יוד קא ואו קא)
עשיה	מלכות	נוקבא דז"א	נפש	מעשה	החומר	שם ב"ן (יוד קה וו קה)

ישנן ישויות רוחניות רבות הנקראות אבי"ע. יתרה מזו, אין שום בחינה בעליונים ובתחתונים שאינה מתחלקת לא"ק ואבי"ע. אלא שיש כמה סוגי חילוקים, כגון אבי"ע באורך או ברוחב, בכללות או בפרטות ועוד רבים. על כן, בכל דרוש (וכן בטבלה לעיל), יש לדעת בדיוק על איזה א"ק ואבי"ע מדובר.

ראו גם

• עשר הספירות
• קבלה
• מלאך
• תורת הצמצום
• מעשה מרכבה

לקריאה נוספת

• גרשם שלום, פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה, ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, 1980
• עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ), שלושה עשר עלי השושנה, ירושלים: הוצאת קורן, 2010