אבישי בר-אשר
אבישי בר-אשר (נולד ב-27 ביוני 1980) הוא פילולוג, חוקר ספרות הקבלה והמיסטיקה היהודית. פרופסור חבר בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים שם הוא מכהן כיום כראש התכנית במדעי היהדות.
 | |
| לידה |
27 ביוני 1980 (בן 44) ירושלים, ישראל  |
|---|---|
| מקום לימודים | |
| מנחה לדוקטורט |
משה אידל |
| מוסדות |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
  | |
ביוגרפיה
עריכהבר-אשר נולד וגדל בירושלים. למד בתיכון הימלפרב ובישיבת מעלה גלבוע. השלים את לימודי התואר הראשון בפילוסופיה ובמחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 2006, את לימודי התואר השני בתחום חקר הקבלה בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית סיים בשנת 2010. את עבודת הדוקטורט (הושלמה בשנת 2015) כתב בר-אשר בהנחיית פרופסור משה אידל, בנושא: תפיסות ודימויים של גן עדן בספרות הקבלה. במסגרת לימודי הדוקטורט שהה שנה אחת בבית הספר למשפטים באוניברסיטת ניו יורק.
לאחר לימודי הדוקטורט זכה בר-אשר במלגת רוטשילד לפוסט-דוקטורט מטעם יד הנדיב (2016-2015) והיה עמית מחקר במחלקה למדעי היהדות באוניברסיטת פרינסטון ועמית אורח במחלקה ללימודי עברית ויהדות באוניברסיטת ניו יורק; לאחר מכן זכה במלגת סכוליון מטעם בית ספר ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל, ושהה במקום כמלגאי מנדל (2016–2017).
בשנים האחרונות לימד בר-אשר במוסדות אקדמיים מחוץ לישראל, בהם מרכז הקרדינל ביאה באוניברסיטה האפיפיורית הגרגוריאנית (רומא). משנת 2022 בר-אשר הוא חבר הוועד הפועל של חברת מקיצי נרדמים.
כיווני מחקר
עריכהבר-אשר חוקר פרקים שונים בתולדות ספרות הסוד היהודית. רבים ממחקריו מוקדשים לחקר הקבלה בימי הביניים. מאמרים שכתב בשנים האחרונות הוקדשו לכתבי ראשוני המקובלים בספרד ובפרובנס, ובהם: כתבים שיוחסו לרבי יצחק סגי נהור[1]; קבלת רמב"ן; קבלת תלמידי הרשב"א; ועוד. פרסם מחקרים רבים על כתבי רבי משה די לאון, כתבי ר' יוסף ג'יקטיליה וקורפוס 'ספר הנעלם';[2] זיהה, בחן והוציא לאור מספר מכתביהם. במחקריו על ספר הזוהר, עסק בספרות המנהגים[3]; בתפוצת הזוהר בימי הביניים בארץ ישראל; בלשון הארמית של ספר הזוהר; בתולדותיה של תפילת בריך שמיה[4] ועוד. עם מחקריו שהוקדשו לתורת הקבלה בתקופות יותר מאוחרות נמנות עבודותיו על כתבי ר' חיים ויטאל,[5] הקבלה בצפון אפריקה ובייחוד כתבי רבי יעקב אבוחצירא ועוד. בין מחקריו האחרים שהוקדשו ליהדות צפון אפריקה מצוי תרגום את החיבור "הגדה די היטלר' - חיבור יהודי שנכתב במרוקו מתקופת מלחמת העולם השנייה.[6] בשנת 2022 פרסם מחקר רחב היקף על כל תרגומי ספר הכוזרי מערבית-יהודית לעברית בימי הביניים, בהם תרגומים שלא נודעו קודם לכן.[7]
מחקרו על ספר הבהיר
עריכהב-2023 השלים מחקר רחב היקף על ספר הבהיר, שבו בחן את כל כתבי היד של החיבור וחשף את נוסחו הקדום. על פי הממצאים החדשים שפרסם, חל שיבוש טכני חמור כבר באחד מכתבי היד הראשונים של הספר שחרץ את תולדות המסירה של הספר עד לימינו.[8]
מחקרו על ספר יצירה
עריכהבמחקר מקיף שהשלים בשנת 2023 על ספר יצירה ונוסחיו, בחן את הנוסחים השונים של החיבור (הקצר, הארוך ו'נוסח רס"ג'), והציג הצעת זיהוי חדשה של צורת הנוסח הקדום ושל סדר השתלשלותם של הנוסחים השונים של הספר זה מזה. על פי מסקנותיו, בצורה הקדומה והמקורית של ספר יצירה, שמתועדת במזרח בגניזת קהיר ובפירושו של רב סעדיה גאון, יש בספר ארבעה פרקים ראשיים שכל אחד מהם כתוב במתכונת קבועה של ביאור ולפי לשונות 'דיבור המתחיל' הלקוחות מהפתיחה המוכרת של הספר.[9]
פרסים
עריכה- פרס מכון בן-צבי ומשרד החינוך למחקר על יהדות המזרח (2010)
- פרס אלכס א' ברגר לעבודת דוקטורט יוצאת דופן (2016)
- פרס אריה (ליאו) לובין, מכון מנדל למדעי היהדות, האוניברסיטה העברית בירושלים (2017)
- פרס גולדה מאיר למצוינות אקדמית (2018)
- פרס מתנאל לספר הטוב ביותר במחשבת ישראל שיצא לאור בשנים 2018–2019 (האיגוד העולמי למדעי היהדות) (2019)
- פרס פולונסקי ליצירתיות ומקוריות במדעי הרוח (2020)
חיבוריו
עריכהספריו בעברית
עריכה- ספר משכן העדות לר' משה די ליאון - מחקר ומהדורה, הוצאת כרוב, לוס אנג'לס תשע"ד 2014.
- מסעות הנפש: גן עדן במחשבה ובדמיון בספרות הקבלה בימי הביניים, הוצאת מאגנס, ירושלים תשע"ט 2019.[10]
מבחר ממאמריו
עריכה- 'ספר הנעלם, קטעים חדשים מספר אור זרוע ובירורים בחיבוריו המוקדמים של ר' משה די ליאון: עיון ומהדורות מדעיות', תרביץ פג,א-ב (תשע"ה), עמ' 329-197.
- From Alphabetical Mysticism to Theosophical Kabbalah: A Rare Witness to an Intermediate Stage of Moses de León’s Thought’, Revue des Études Juives 179 (2020): 351-384
- 'ספר הזוהר ולשונות הארמית אשר בו: פרקים חבויים בהתהוות לשונותיה של יצירה קנונית', לשוננו פב, ג (תשפ"א): 287-221
- ‘Isaac the Blind’s Letter and the History of Early Kabbalah’, Jewish Quarterly Review 111.3 (2021): 414-442
- ‘The Bahir and its Historiography: A Reassessment’, The Journal of Religion 103,2 (2023)I
- ‘The Kuzari and Early Kabbalah: Between Integration and Interpretation regarding the Secrets of the Sacrificial Rite’, Harvard Theological Review 116,2 (2023)
- 'סמאל ונקבתו: פירוש קהלת האבוד לר' משה די ליאון', תרביץ, פ,ד (תשע"ג), עמ' 566-539
- 'המנוני גם עדן לאפרם הסורי', ב' בליניצקי וי' רוטמן (עורכים), מערת האוצרות, תל אביב 2018: 170-139
- Tablets and Fragments of Tablets: Some Notes on R. Yehuda b. Yoseph Al-Carasani’s Aron ha-‘Edut’, Studies in the Culture of North African Jewry, 3 (2015): 33-48
- 'פירוש מזמורי תהלים לר' יצחק בן שלמה אבן סהולה', קבץ על יד, כו [לו] (תשע"ח): 45-1
- ‘The Ontology, Arrangement, and Appearance of Paradise in Castilian Kabbalah in Light of Contemporary Islamic Traditions from al-Andalus’, Religions 11,553 (2020): 1-12
- 'האל כנקודה: מחלוקת בעלי סודות הניקוד במחברות אנונימיות מ"תלמידי" ר' יוסף ג'יקטילה', קבלה, נג (תשפ"ב): 231-97
חיים אישיים
עריכהבר-אשר הוא בנו של חוקר האסלאם פרופ' מאיר בר-אשר. הוא נשוי ואב לשלוש בנות.
קישורים חיצוניים
עריכה- אבישי בר-אשר, באתר Academia.edu
- הספרים של אבישי בר-אשר, באתר "סימניה"
- אבישי בר-אשר באתר האוניברסיטה העברית
- הרצאותיו באתר בית אבי חי
- מידע על אבישי בר-אשר בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת המאמרים של אבישי בר-אשר באתר רמב"י
הערות שוליים
עריכה- ^ דמיון ומציאות בחקר ראשית הקבלה: פירוש "ספר יצירה" המיוחס לר' יצחק סגי נהור ותולדותיו בקבלה ובמחקר, תרביץ פו, ב-ג (תשע"ט): 269-384
- ^ "ספר הנעלם", קטעים חדשים מספר "אור זרוע" ובירורים בחיבוריו המוקדמים של ר' משה די ליאון: עיון ומהדורות מדעיות, תרביץ פג,א-ב (תשע"ה), עמ' 329-197; ספר "הזוהר" הראשון מירושלים : כתבי יד קדומים של מדרשות "הזוהר" ודרשה בלתי ידועה מן ה"מדרש הנעלם"(?), תרביץ פד,ד (תשע"ו): 614-575
- ^ קבלה ומנהג : תשובות הגאונים ומדרשות ה"קדמונים" בפולמוס המנהגים ב"זוהר" ובסביבתו הספרותית, תרביץ פד,א-ב (תשע"ו): 263-195
- ^ "בריך שמיה": לתולדותיה של תפילה ארמית עלומה שנתגלגלה אל ספר ה"זוהר" ואל סידור התפילה, תרביץ פו,א (תשע"ט): 198-147
- ^ החלק הזה הרביעי לא בא להעתקה ולא להדפסה": לבעיית זיהויו של החלק האחרון בספר "שערי קדושה", עלי ספר, כג (תשע"ג): 49-37, באתר Academia.edu
- ^ מה נשתנה הלילה הזה מליל תראנת נוף?": הגדה די היטליר ממרוקו, פעמים, 114-115 (תשס"ח): 196-137, באתר JSTOR
- ^ 'תרגומים עבריים לספר הכוזרי מימי הביניים הנוספים על תרגומו של יהודה אבן תיבון', ספונות, יג [כח] (תשפ"ג): 185-189, באתר Academia.edu
- ^ היסטוריוגרפיה בתנאי מעבדה: מקורותיו המדומים של 'ספר הבהיר' ושחזור תולדותיה של 'ראשית' הקבלה, ציון, 84 (תשע"ט), עמ' 489–522, באתר Academia.edu; אבישי בר-אשר, ספר הבהיר' – נוסח, סדר ומבנה: בירור תולדות מסירתו, שחזור נוסחו הקדום, הצעה מחודשת לחלוקתו ודיון בפענוח נעלמיו, תרביץ, פט (תשפ"ג), עמ' 73–225, באתר Academia.edu
- ^ אבישי בר-אשר, 'ספר יצירה' בנוסחו הקדום, תרביץ, כרך 89 גיליון 2, 2023, עמ' 231-323
- ^ הספר זכה בפרס מתנאל לספר הטוב ביותר במחשבת ישראל לשנת תשע"ט