אבי מסיקה

זמר ישראלי

אבי מסיקה (נולד ב-14 באפריל 1980) הוא זמר-יוצר ישראלי.

אבי מסיקה
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 14 באפריל 1980 (בן 44)
ישראלישראל תל אביב
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-2001
סוגה ראפ והיפ-הופ
מוזיקה מזרחית
זמר עברי
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

תחילת דרכו

עריכה

אבי מסיקה נולד וגדל בשכונת יד אליהו בתל אביב. למד בתיכון אורט תל השומר.

החשיפה של אבי למוזיקת היפ הופ החלה רק בגיל 20, כשהתגורר בלונדון למשך שנה, הלך למסיבות היפ הופ, והתרשם מלהקות כגון Bomfunk MC's, ומהאווירה ששררה במסיבות. באותן מסיבות הכיר מסיקה את הזמר הבריטי קרייג דייוויד, ובעקבותיו החליט להתמקד בתחום.

לאחר ששב ארצה למד לבדו הפקה מוזיקלית, דרך טכנאי אולפן שהסתכל עליהם, ופנה לעבוד עם הרכבי היפ הופ שונים, ביניהם סאבלימינל (בפרויקט הזהירות בדרכים "לי זה לא יקרה") וכלא 6.

קריירה

עריכה

בשנת 2004 הוציא מסיקה את סינגל הבכורה שלו בשם "תני לי אהבה". השר התפרסם במהרה, ובעקבותיו החל מסיקה להופיע באירועים. למרות הצעות רבות שקיבל מחברות תקליטים, סירב אבי לכולן, ופתח חברת התקליטים עצמאית בשם "ד.מ כחול לבן". בחברת התקליטים הוחתמו אמני היפ הופ ישראלים, כגון דני דין ושורטי.

שיתופי פעולה

עריכה

מסיקה שיתף פעולה עם אמנים ישראלים רבים, והוציא בין היתר את השירים:

קריירה בינלאומית

עריכה

בשנת 2013 קיבל מסיקה הצעה מאולפני Area 51 NYC Recording Studios בניו יורק, לשמש כעוזר מפיק בהפקה בינלאומית. בעקבות הפקה זו החל מסיקה לעבוד עם אמנים נוספים מהעולם כמו מיק מיל ואייסאפ רוקי. שנה לאחר מכן הקים מסיקה את חברת התקליטים ARECORDS.

בשנים 2017 עד 2019 עבד מסיקה עבר בניו יורק, מיאמי, ולוס אנג'לס עם אמנים מהתעשייה בארצות הברית.

בשנת 2020 הוציא מסיקה את אלבומו החמישי[1].

חיים אישיים

עריכה

מסיקה התחתן בשנת 2010 ולו שלושה ילדים, שניים מהם מנישואיה הקודמים של אשתו. באותה השנה נפצע קשה ברגלו בתאונת אופנוע וכתוצאה מכך היה בתקופת שיקום למשך כשמונה חודשים[2].

דיסקוגרפיה

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מיקי נירון, ‏תראו מי חזר, באתר ‏מאקו‏, 23 במרץ 2020
  2. ^ אסף נבו, ‏אבי מסיקה: "אחרי התאונה שכבתי עם הרגל מרוסקת ובכיתי", באתר ‏מאקו‏, 2 בספטמבר 2012