אברהם יהושע השיל וינברג
רבי אברהם יהושע השיל וינברג (ה'תרנ"ח, 1898 – כ"ד בניסן ה'תשל"ח, 1978) היה אדמו"ר של חלק מחסידות סלונים, ומחבר סדרת הספרים האנציקלופדית "אוצר ערכי התורה – באהלי יששכר".
 | |||||||
| מצבתו בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק | |||||||
| לידה | ה'תרנ"ח | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | כ"ד בניסן ה'תשל"ח (בגיל 80 בערך) | ||||||
| מקום קבורה | בית הקברות שומרי שבת בבני ברק | ||||||
| מקום מגורים | סלונים, וורשא, תל אביב | ||||||
| חיבוריו | אנקולופדיה אוצר ערכי התורה – באהלי יששכר | ||||||
| אב | רבי ישכר לייב וינברג | ||||||
| אם | הרבנית חיה רחל וינברג | ||||||
| צאצאים | שמואל וינברג, רבי אריה וינברג | ||||||
| |||||||
תולדות חייו
עריכהנולד בסלונים לרבי ישכר לייב וינברג, האדמו"ר השלישי מחסידות סלונים, ולחיה רחל בת רבי שלום פרלוב נכד לאדמו"רי קוידינוב. גדל והתחנך אצל סבו, רבי שמואל וינברג ה"דברי שמואל" מסלונים, שאף הטיל עליו שליחויות שונות. בשנת תרע"ו נפטר סבו רבי שמואל, ואביו רבי יששכר לייב מונה לממלא מקומו בסלונים (בעוד דודו רבי אברהם החל לכהן כאדמו"ר בברנוביץ').
לאחר מלחמת העולם הראשונה רבי אברהם יהושע השיל סייע לאביו בשיקום החצר. אז נישא לפייגא רויזע, בת הרב דוד וידנפלד, חסיד גור מוורשה (ולימים גם חותנו של רבי ישראל אלתר), אחר נישואיו עבר להתגורר לצד חמיו בורשה שם הוסמך לרבנות. בעת ההיא שימש מעין רב של חסידי סלונים בעיר, כשהם מתייעצים עמו ומקבלים ממנו הדרכה.
בשנת תרפ"ח נפטר אביו רבי יששכר לייב בגיל צעיר, הוא שב לסלונים לתקופה קצרה כדי לתמוך באמו האלמנה ובמשפחתו, והוא גם דאג לחינוך אחיו ולשידוכיהם. אך בעקבות לחצים שהופעלו עליו על ידי חלק מהחסידים להתמנות לאדמו"ר, חזר להתגורר בוורשה והיה מגיע לפרקים לבקר את אמו בסלונים. בביקוריו אלו היו החסידים באים בשאלות ובקשות, והוא היה מקבל קהל ומייעץ להם בנושאים שונים אך סירב לקבל קוויטל ופדיונות, באומרו שאיננו רבי.
מינויו לאדמו"ר, המחלוקת והעלייה לארץ ישראל
עריכהבשנת תרצ"ג נפטר בפתאומיות דודו רבי אברהם וינברג מברנוביץ' בעת ששהה בסלונים, ובעקבות הפטירה החל רבי אברהם יהושע השיל לכהן כאדמו"ר. על פי המסופר, ביום האחרון לחייו של רבי אברהם וינברג ביקש שיתנו עלייה לתורה לאחיינו במקומו, ובכך ראו החסידים הסכמה וסימן של הרבי שנפטר למינוי האחיין לאדמו"ר. עם מינויו לאדמו"ר פרצה מחלוקת עזה בקרב בני העדה, כשרוב החסידים פנו לבן דודו רבי שלמה דוד יהושע וינברג בן רבי אברהם מברנוביץ', על אף שהיה אז בן רק 21 וטרם נישא. בעקבות מחלוקת זו, בשנת תרצ"ה, פרש רבי אברהם יהושע השיל מהאדמו"רות, ועלה לארץ ישראל.
הוא השתקע ברחוב טיומקין בתל אביב, הוא סירב לכהן כאדמו"ר, אך עסק בענייני ציבור, ובעיקר בחינוך החרדי[1]. לפרנסתו עסק במסחר וילונות[2] עד סוף ימיו. סמוך לביתו פתח בית מדרש קטן, בו התפלל ומסר שיעורים, וחסידי סלונים בעיר היו באים להתפלל אצלו. בתל אביב היה בקשר קרוב עם רבי אברהם מרדכי אלתר מגור.
היה ממייסדי תלמוד תורה "סיני" בתל אביב, תמך בתנועת אגודת ישראל, וחתם על כרוזים מטעמה. בשנותיו האחרונות פרש ממסחר, והחל לכהן באדמו"רות. בשנים אלו כתב את חיבורו "אוצר ערכי התורה – באהלי יששכר" (ראו להלן)[1].
נפטר בשנת ה'תשל"ח ונקבר בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק. בניו הקימו על שמו כולל אברכים בשם "אשל אברהם" וכן כולל לבעלי תשובה. על שמו נקרא רחוב "אשל אברהם" בבני ברק[3]. ילדיו לא נהגו באדמו"רות אחרי מותו.
ספריו
עריכהחיבורו האנציקלופדי "אוצר ערכי התורה – באהלי יששכר" נכתב על ידו בתל אביב, בשנותיו האחרונות. החיבור מהווה אנציקלופדיה לכל אישיות או בעל חיים המוזכרים בתנ"ך, כשבכל ערך מצוינים המופעים של הערך בתנ"ך, ולאחר מכן מובאים כל ההתייחסויות של חז"ל לנושא הערך, מלוקט מתלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תוספתא ומדרשים, ומעט מספר הזוהר.
בהקדמה לספר ציין את הרקע לכתיבת הספר, ואת ההרכב והגודל המתוכנן:
הגעתי בעזר השי"ת לחבר חיבור כזה בעסקי בתורה, בעולמו של השי"ת – והן ד' אמות של הלכה, כתבתי על כמה פרקים ממס' ברכות ומס' בכורות במצוי ההלכות היוצאות מכל דף ודף, לפי הראשונים והאחרונים הפסק וההלכה למעשה [ובתוכם התאמתי הרבה פסקי הרמב"ם שלא יהיו סותרין זה לזה], נתקלתי בהרבה עניינים בהלכה ואגדה שלא יכולתי לעמוד על בוריין, והרגשתי שחסר ספר כזה המחבר ומצרף התורה והנו"כ עם כל מאמרי חז"ל עליהם. זה נתן בי דחף להקדים ולתת משפט הבכורה להוציא ספר זה בראשונה, המכיל למעלה מחמשת אלפים ערכים, כאלף ערכי תורה וכארבעת אלפים ערכים מנביאים וכתובים. לכמחצית הערכים האלה, אשר נמצאים עליהם דברי חז"ל, הובאו כל המאמרים המתייחסים לנושא הערך מש"ס בבלי ירושלמי תוספתות ספרא ספרי מכילתא מדרשים ומעט גם מזוהר הק'. בסיומו אי"ה לפי החומר שבידנו יכלול האוצר לפי מתכונת זו כשמונה עשרה עד עשרים כרך
.
שם הספר, "באהלי יששכר", מנציח את שם אביו רבי יששכר לייב מסלונים. מתוך החיבור המתוכנן הודפסו שבעה כרכים המכילים את הערכים של האותיות א' ו-ב' בלבד. שאר החיבור נותר בכתב יד בידי המשפחה[4].
הותיר אחריו גם חיבור על מסכתות ברכות ובכורות מתלמוד בבלי, ועוד כתבי יד רבים[1].
משפחתו
עריכה- בניו
- שמואל וינברג – ראש עיריית בני ברק, מראשי פועלי אגודת ישראל.
- רבי אריה וינברג – מראשי תנועת התשובה וראש ישיבת "לב בנים" לבעלי תשובה.
- גיסיו
- חתן אביו, רבי יוחנן מלוביצקי מלעכוויטש.
- חתן חמיו, רבי ישראל אלתר מגור – בנישואיו השניים.
- חתן חמיו, רבי רבי שלמה אלעזר איגר מלובלין.
- חתן חמיו, רבי רבי מנחם מנדל לוין – רבה של בנדין.
- חתן חמיו, ר' יחיאל בן רבי נתן שפיגלגלס מוורשה.
קישורים חיצוניים
עריכה- "וה' ברך את אברהם בכל", בתוך: אוצר ערכי התורה באהלי יששכר – חלק א', בני ברק תשמ"ג, עמ' 1–16, באתר אוצר החכמה
- יצחק אלפסי, "רבי אברהם יהושע השל וינברג מסלונים", בתוך: אנציקלופדיה לחסידות, חלק א', ירושלים תשמ"ו, עמ' צ"ה-צ"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- דוד הלחמי, "רבי אברהם יהושע העשיל וינברג האדמו"ר מסלונים", בתוך: חכמי ישראל, חלק ב', בני ברק תש"ם, עמ' תנ"ז-תנ"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- מכתבים מהאדמו"ר מסלונים-תל אביב אל גיסיו האדמו"ר מגור בעל ה'בית ישראל' ואשתו – פריטים 393, 394, בתוך: ירושלים של זהב – 1, קטלוג יודאיקה, ירושלים תשע"ה, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- מכתב מעניין מהרבי מסלונים-תל אביב לגיסו בעל ה'בית ישראל' מגור, בענייני העלייה והקליטה בארץ ישראל – תש"ט, באתר בידספיריט
- מכתבים מאת האדמו"ר רבי אברהם העשיל וינברג מסלונים לגיסו האדמו"ר בעל ה"בית ישראל" מגור, באתר ווינרס מכירות פומביות
- ספריו
- אוצר ערכי התורה באהלי יששכר – א, בני ברק תשמ"ג, באתר אוצר החכמה
- אוצר ערכי התורה באהלי יששכר – ב, תל אביב תשל"ד, באתר אוצר החכמה
- אוצר ערכי התורה באהלי יששכר – ג, תל אביב תשל"ה, באתר אוצר החכמה
- אוצר ערכי התורה באהלי יששכר – ד, תל אביב תשל"ז, באתר אוצר החכמה
- אוצר ערכי התורה באהלי יששכר – ה, תל אביב תשל"ז, באתר אוצר החכמה
- אוצר ערכי התורה באהלי יששכר – ו, בני ברק תשמ"ג, באתר אוצר החכמה
- אוצר ערכי התורה באהלי יששכר – ז, בני ברק תשמ"ט, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
עריכה