אברהם יעקב אורלנסקי
הרב אברהם יעקב הכהן אורלנסקי (ה'תרל"ט, 1879 - י"ח באב ה'תרפ"ט, 24 באוגוסט 1929) היה רבה הראשון של זכרון יעקב וחוקר תורני; מנרצחי הטבח בחברון במאורעות תרפ"ט.
 | |||||
| לידה |
1879 ה'תרל"ט ביאליסטוק | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| נרצח |
24 באוגוסט 1929 (בגיל 50 בערך) י"ח באב ה'תרפ"ט חברון, פלשתינה (א"י) | ||||
| השכלה |
ישיבת עץ חיים ישיבת תורת חיים | ||||
| תקופת הפעילות |
? – 24 באוגוסט 1929  | ||||
| אב | הרב אהרן אורלנסקי | ||||
| |||||
תולדותיו
עריכהנולד בביאליסטוק לרב אהרן אורלנסקי. בשנת תרמ"ג (1883) עלה עם הוריו לארץ ישראל ושהה זמנית בירושלים עד שאביו מונה לרב של פתח תקווה בשנת תרמ"ד. בצעירותו למד ערבית מפי אליהו ספיר בפתח תקווה. בגיל 13 עבר ללמוד בישיבת עץ חיים בירושלים והיה מקורב לרב צבי פסח פרנק. בהמשך למד בישיבת תורת חיים בעיר העתיקה. הוסמך להוראה על ידי רבני ירושלים, הרב חיים ברלין, הרב משה נחום ולנשטיין והרב צבי פסח פרנק (לימים גיסו).
בשנת תרנ"ט, בהיותו בן 19, נישא לינטה צפורה פרנק, בת הרב יהודה לייב פרנק, ממייסדי חדרה. נולדו להם בן, שבתי, ושלש בנות - חנה, רחל ומינה. המשיך ללמוד בישיבת עץ חיים עד שנת תרע"א, בה נפטר אביו, והוא חזר לפתח תקווה במחשבה לרשת את כס אביו, אולם תקוותו נכזבה.
בשנת תרע"ג (1913) הוציא את ספרו של אביו "תקות אהרן"[1], בתוספת הערות וחידושים משלו.
בשנת תרע"ט (1919) נתמנה כרבה של זכרון יעקב[2] וניהל את חיי הדת במושבה במשך עשור. התרחק מחילוקי דעות עם התושבים והתמסר לפעולות המרבות שלום וקירוב לבבות. ייסד בית הַכנסת אורחים, נתן שיעורים בתלמוד. הרבה לעסוק במסכתות בסדר זרעים, ובתשובותיהם של חכמי ישראל בספרד.
פעלו התורני-מחקרי
עריכהמלבד עיסוקו הרבני התמחה הרב אורלנסקי בתחום הביבליוגרפיה ובתולדות חכמי ישראל מתקופת הגאונים והראשונים. הוא שלט בלשון הערבית וחקר את חיבוריהם של חכמי ישראל מתקופת הגאונים והראשונים שחוברו בערבית. עסק בפענוח כתבי יד עתיקים של חכמי התלמוד הכתובים ערבית, וכמו כן תרגם מערבית לעברית כתבי יד שנמצאו בגניזה הקהירית. ספרייתו הייתה עשירה בספרים נדירים שרכש לצורך עיסוקו המחקרי.
כתב מספר ספרים בהלכה שלא נדפסו, בעיקר על מצוות התלויות בארץ, וכן פרסם מאמרים וחידושי תורה בכתבי עת תורניים שיצאו בתקופתו. ניהל התכתבויות רבות בהלכה עם גיסו הרב צבי פסח פרנק.
רבים מחידושיו פורסמו בירחון התורני "שערי ציון", שהיה מוקדש לבירור ההלכות התלויות בארץ, וב"הדביר", ירחונו של "המזרחי הצעיר" בארץ ישראל.
במאורעות תרפ"ט
עריכהבאמצע חודש אב תרפ"ט נערכה בתל אביב חתונת בתו של הרב אורלנסקי, רחל, ליעקב ברונשטיין-ברוש. שבת ה"שבע ברכות" הייתה אמורה להתקיים בחברון, שם התגוררו בתו הגדולה חנה ובעלה אליעזר דן סלונים, מנהל סניף בנק אפ"ק ומראשי הציבור היהודי בעיר. ביום חמישי נסעו לחברון הרב אורלנסקי, רעייתו ובתם הצעירה מינה, ולמחרת היו אמורים להצטרף החתן והכלה, אולם בעקבות המתח הביטחוני נסגרו הדרכים והזוג הטרי לא יכול היה להגיע לחברון לחגוג את שבת ה"שבע ברכות" שלו. כמו כן, נבצר מבנם שבתי (שהיה בן 18) להגיע לחברון מאותה הסיבה.
בשבת פרצו המהומות בעיר. בליל שבת התקבצו עשרות יהודים בביתו של אליעזר דן סלונים. הם סברו שבשל מעמדו וקשריו עם ההנהגה הערבית בעיר לא יאונה לו כל רע, וכך יוכלו למצוא בביתו מקלט. ביום שבת בבוקר, י"ח באב, בעיצומה של תפילת השבת שנערכה בביתו של סלונים, בעת שהרב אורלנסקי עלה לדוכן לברכת כהנים, פרצו הפורעים אל הבית וטבחו ביושביו. עשרים וארבעה איש נרצחו ובהם הרב אורלנסקי העטוף בטלית, אשתו, בתם חנה סלונים ובעלה אליעזר דן סלונים ובנם בן הארבע אהרן סלונים. בנם הקטן של אליעזר דן וחנה סלונים, שלמה, שהיה אז תינוק בן שנה, ניצל מהטבח. בתו של הרב אורלנסקי, מינה, בת השש עשרה, הצליחה להינצל, משום ששהתה בחדר צדדי.
בשנת תרצ"א (1931) נישא יקותיאל עזריאלי-קושלבסקי למינה אורלנסקי, וזמן קצר לאחר מכן מונה לכהן תחת חותנו כרבה של זכרון יעקב.
על שמו של הרב אורלנסקי רחוב בזכרון יעקב. ב-2009, במלאת שמונים שנה לטבח, נערכה עצרת זיכרון לרב אורלנסקי בבית הכנסת המרכזי של המושבה[3].
בתו, רחל, קראה לבנה הבכור אבא, לזכר אביה הרב אברהם יעקב אורלנסקי.
קישורים חיצוניים
עריכה- ש. ז. לנדרס, הרב אברהם יעקב הכהן אורלנסקי ז"ל, הארץ, 22 בספטמבר 1929, עמ' 6
- הרב אברהם יעקב אורלנסקי, באתר קדושי תרפ"ט
- הרב יקותיאל עזריאלי (חתנו), קורות חייו של הרב אורלנסקי, בהקדמת הספר "שובה ישראל".
- אברהם יעקב אורלנסקי, באתר "יד זיכרון לחללי מושבתנו זכרון יעקב"