אדולף טבאן
אדולף טבאן (בהונגרית: Tevan Adolf; בקשצ'בה, 9 באוקטובר 1854 – 29 ביוני 1921) היה סוחר, לאחר מכן מייסד בית דפוס, בעל בית דפוס ומוציא לאור בולט יהודי-הונגרי, שהפך ליוזם של אחד הפרקים היפים בתולדות התרבות ההונגרית במאה ה-20. קרן טבאן פועלת עד היום.
 | |
| לידה |
9 באוקטובר 1854 בקשצ'בה, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
29 ביוני 1921 (בגיל 66) |
| מדינה |
הונגריה |
  | |
ביוגרפיה
עריכהאדולף טבאן נולד כבכור במשפחה יהודית בעיר בקשצ'בה, אביו יוז'ף טבאן היה רוכל-סוחר מבית לבית, אמו הייתה רוזליה איינר. ב-19 בפברואר 1884 נשא לאישה את תרזיה פישר (1863–1944), בתו בת העשרים של סוחר מעיר הולדתו. מנישואיהם נולדו עשרה ילדים:
- שאנדור (1884–1887)
- גיזלה (1886–1963)
- פלורה (1888–1944)
- אנדור (1889–1955)
- פרנץ (1891–1944)
- רז'ה (1893–1945)
- אילונה (1896–1944)
- ארז'בט (1899–1944)
- מרגיט (1901–1978)
- לאסלו (1903–1943)
בתחילת דרכו ניסה אדולף טבאן עסקים שונים. הוא פתח תחילה מכולת, אחר כך הפך לבעלים של חברת טבאן-רייס, שהייתה הסוכנות הראשית בבקשצ'בה למוצרי הפחם של "מנהלת הכרייה פטרוז'ן". הוא עסק גם במכירת מכונות משרדיות וציוד חשמלי וכן עבד בתור רואה חשבון בחנות הספרים בינר (Biener). ב-1893 הגיש הצעה לאספה הכללית (מועצת העיר) של בקשצ'בה בנוגע להכנסת תאורה ציבורית חשמלית בעיר, שאת טיוטתה פיתח בעצמו. הצעתו נדחתה. ב-1903 קנה את חנות הספרים והנייר של לאיוש לפגה (Lepage Lajos), שכללה גם בית דפוס קטן. בין הנרות, זכוכיות מנורות הנפט וקופסאות הגריז למכוניות, ידיות השוט לעגלות ופריטים דומים אחרים, הפעיל ידנית מכונת דפוס קטנה (בפדלים מופעלים ברגל) בחלק האחורי של החנות. בכך הקים את "בית הדפוס טבאן" שהפך למפורסם, שאת ניהולו קיבל בנו אנדור טבאן כעבור כמה שנים מידי אביו (ב-1909). אדולף לקח חלק חשוב בחיי התרבות של העיר, והשתתף בארגון חוג אורורה שנוסד ב-1913. אדולף נפטר ב-1921. אשתו, יחד עם רבים מאוד מבני המשפחה, נרצחו בשואה ב-1944 וב-1945.
הקמת בית דפוס
עריכהבשנת 1903, קנה אדולף טבאן כאמור את חנות הספרים והנייר שלו, שפעלה ברחוב ואשוט (Vasút utca) בעיר, מלאיוש לפגה שעבר לעיר קולוז'וואר. איננו יודעים בדיוק איזה ציוד דפוס ושאר ציוד מקצועי קיבל טבאן מלאיוש לפגה, אך ההנחה היא כיום שהסוחר שעזב לקח את רובו. על פי המסורת המשפחתית, עם תחילתו של "דפוס טבאן", היה בבניין הדפוס מכבש אחד בלבד. לאדולף לא הייתה הכשרה מקצועית בדפוס, אבל התקנון של אז לא חייבו זאת. ב-16 במרץ 1903 הגיש בקשה לרישיון תעשייתי לדפוס, וב-1 באפריל באותה השנה החל בית הדפוס את פעילותו רבת השנים.
בתחילה עבד טבאן עם עובד בודד, אך עם ההצלחה הראשונית של העסק יכול היה להעסיק תוך זמן קצר גם שני חניכים ושתי טוענות למכונות וכן לפתח ולהרחיב את המכונות. הוא גם ביצע שינויים קלים וגדולים בתוך הבניין, למשל העברה של מחלקת הדפוס לחדר מואר יותר. עם זאת, הרשות המקומית של העיר לא אפשרה את הצבת שלט חברה ויצירת חלון הראווה במשך שנים. בשנת 1917 עבר דפוס טבאן לרחוב בארוש, לבניין בו עומד היום דפוס קנר (מפורסם אף הוא). בשנים הראשונות עסק בית הדפוס בדברי דפוס קטנים (הזמנות, מודעות אבל והספדים) ובהוצאת כמה ספרים בהזמנה, אבל המוצרים העיקריים היו עיתונים.
אדולף טבאן הובא למנוחות בבית הקברות היהודי בעיר בקשצ'בה.
הדפסת עיתונים
עריכהטבאן עסק בעיקר בהוצאת עיתונים בעלי אוריינטציה דמוקרטית וסוציאליסטית. בהנחייתו הודפסו בדפוס טבאן העיתונים וכתבי עת הבאים (חלקי):
- יומן מחוז בקש (1903-1904)
- רעיון אמת (1904)
- עצמאות מחוז בקש (1905-1907)
- סוציאליזם (1905)
- עיתון האיכרים של "אחים" (Áchim) (1906-1909)
- עיתון רדיקלי (1907) ועוד
אדולף טבאן היה זמן מה הגם הבעלים של עיתון זה או אחר. בשנת 1910 לקחה על עצמה"מפלגת העבודה הלאומית" את הבעלות על אחד העיתונים של טבאן, אך טבאן נשאר המוציא לאור. לא פעם הופיעו בעיתונים שהדפיס גם פרסומות שלו לקידום בית הדפוס ופרסומות שהציגו מוצרים חדשים שלו.
בנו אנדור פיתח את "דפוס טבאן" גם לכיוונים רבים אחרים.
הנצחת אדולף טבאן
עריכהבשנת 2003, במלאת 100 שנה לייסוד דפוס טבאן, כיבדו העיר בקשצ'בה ו"קרן קנר-טבאן" את אדולף טבאן ואת בנו אנדור טבאן באמצעות הצבת לוח זיכרון שעליו כתוב, בין היתר:
"אבי, אדולף טבאן, שמוסר העבודה יוצא הדופן והאנרגיה הבלתי נדלית שלו הובילו אותו למגוון רחב של עיסוקים, התמודד עם הרבה דברים בחייו. עם זאת, תכונה אחת נשארה קבועה בו. הוא אהב מאוד ספרים".
– אנדור טבאן: פרדס תפוזים בקוטב הצפוני
ראו גם
עריכה- אנדור טבאן
- ההיסטוריה של הדפוס (History of printing) (באנגלית)
- תערוכת טבאן נודדת אינטראקטיבית (בהונגרית)
לקריאה נוספת
עריכה- Elek László et al.: A Tevan-nyomda és kiadóvállalat történetéből. 1903-1949. Békéscsaba : Rózsa F. Gimn. és Nyomdaip. Szakközépisk., Kner Ny., 1978.
- Malatyinszki József: A békéscsabai Tevan-nyomda egy évszázada. Békéscsaba : Kner-Tevan Alapítvány, 2003.
- Malatyinszki József, Petőcz Károly, Szabó Ferenc: Egy évszázad mezsgyéjén : a Kner Nyomda gyomai és békéscsabai üzemeinek története. Békéscsaba : Kner Ny., 1982.
- Száz éve született Tevan Andor : megemlékezések az évforduló kapcsán. Békéscsaba – Gyoma : Kner Ny., 1989.
- מיהו מי מבקשצ'בה-אדולף טבאן (מאמר)
