אדיר במלוכה
אדיר במלוכה (או כי לו נאה) הוא אחד מפיוטי פסח, המושרים בליל הסדר בסיום אמירת ההגדה של פסח. השיר נכתב לפי סדר אותיות הא"ב, וחרוזיו אחידים: "בִּמְלוּכָה" חורז עם "כַּהֲלָכָה", ו"ָיו" חורז בין השורות.
אדיר במלוכה
|
---|
כִּי לוֹ נָאֶה, כִּי לוֹ יָאֶה |
מחבר הפיוט
עריכהמחבר הפיוט אינו ידוע, אך הוא מופיע בנוסחי ההגדה מאמצע ימי הביניים.
יש שכתבו שהפיוט חובר לסעודה, ואינו שייך כלל לפסח[5]. כך למשל ביהדות תוניס נהגו לשיר שיר זה בשמחת תורה[6].
אמנם מספר טעמים נאמרו לבאר מדוע נכנס פיוט זה לסדר ההגדה[7].
בחלק מקהילות אשכנז, נוהגים כמנהג המהר"ם מרוטנברג לדחות את הכוס הרביעי עד אחרי פיוט זה[8].
לחנים וביצועים
עריכה- לך - שמילי אונגר באלבום מדריגות, בלחן של הרשי ויינברגר. לשיר גרסת כיסוי מאת ארי היל ואלי מרקוס באלבום פרויקט איקס עם ארי היל ואלי מרקוס.
- אריאל זילבר, עקיבא מרגליות ומקהלת ישיבת בני עקיבא מטה בנימין. בלחן של אלחנן לובנברג.[1]
- יהורם גאון בלחן עממי.[2]
גלריה
עריכה-
הפיוט מתוך הגדת יהודה
-
הפיוט מתוך הגדת דרמשטאדט
-
מתוך הגדת רוטשילד
קישורים חיצוניים
עריכה- מאיר בר-אילן, "מפיוטי ההגדה – 'אדיר הוא' ו'אדיר במלוכה'", מסורת הפיוט ד (תשס"ח), עמ' 37–60. (גרסה נוספת באתר הפיוט והתפילה)
- ביצועים ומידע על הפיוט באתר הזמנה לפיוט
- מידע על אדיר במלוכה בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ בחלק מהדפוסים:חנוך
- ^ בחלק מהדופסים:ישר.
- ^ בחלק מהדפוסים:מרום.
- ^ בחלק מהדפוסים:תמים.
- ^ כך כתב החוקר דניאל גולדשמידט בהגדה של פסח בהוצאתו (עמוד 97).
- ^ עיין לדוגמה בספר תפילות. הושענות והקפות. תר ץ. תונס, שמחת תורה, תר"ץ, באתר אוצר החכמה.
- ^ עיין במאמרו של פרופסור מאיר בר-אילן.
- ^ ראו מגן אברהם תפ:ב, וראו גם בהגדת רעדלהיים.