אדמה (סרט)

אדמה (הופץ בארצות הברית תחת השם Tomorrow's a Wonderful Day) הוא סרט קולנוע ארצישראלי, בבימויו של הלמר לרסקי, אשר צולם בשנים 1947–1948, זמן קצר לפני הקמת מדינת ישראל. עלילת הסרט מתמקדת בחייו של נער יהודי ניצול השואה, המנסה להשתקם מהטראומות שעבר באמצעות עבודת האדמה והקשרים החברתיים שהוא יוצר בכפר הנוער בן שמן. היוזמה להפקתו של הסרט הייתה של מייסד כפר הנוער, ד"ר זיגפריד להמן, מתוך רצון להציג לעולם את השיטה החינוכית הנהוגה במקום, ולשמש כאמצעי לגיוס כספים. את התפקיד הראשי ואת תפקידי המשנה גילמו תלמידי המוסד, ואנשי הצוות החינוכי נטלו אף הם חלק בהפקתו.

אדמה

בימוי	הלמר לרסקי
הופק בידי	יעקב בן דב
תסריט	לא ידוע
עריכה	Harry Komer
שחקנים ראשיים	בנימין הילדסהיים
צילום	סאשה אלכסנדר, רוברט זילר ונפתלי רובינשטיין
מדינה	פלשתינה (א"י)
חברה מפיצה	אישים מתחום הקולנוע - זלמן לביוש, אוטו זוננפלד שמואל רויס ועזריה רפפורט
הקרנת בכורה	לא ידוע
שפת הסרט	עברית
סוגה	דוקו-דרמה
פרסים	פרס שבחי הקהל - פסטיבל הסרטים של אדינבורו
דף הסרט ב־IMDb

עלילה

בנימין, נער מתבגר ניצול השואה, מגיע באוטובוס המביא לכפר הנוער נערים חדשים, ויחד עמם הוא מוצג בפני הכיתה. הוא עדיין נתון בטראומה, ולכן מוסיף לאגור לחם מהמחסן, על אף שבכפר אין כל מחסור. הוא צופה בעבודתם של התלמידים האחרים, אולם אינו יכול לחוש דבר פרט לזרות וניכור. היתקלות מקרית בגדר תיל התוחמת עדר של פרות מטילה אותו בפתאומיות לפלאשבק ממחנה הריכוז. הוא מתנפל על הגדר, הורס אותה ומשחרר את הפרות. אלה יוצאות ומזיקות לגינת ירקות. האירוע מלמד את בנימין כי בסביבתו החדשה מצוי ערך רב שאותו עליו לגלות. המורים מחליטים לסייע בשילובו בכפר ומטילים עליו את תפקיד נושא הלפיד בטקס חגיגות החנוכה, המודלק בקברות המכבים ומובל לחדר האוכל של כפר הנוער, להדלקה חגיגית של החנוכיה. הדבר מחולל שינוי בנפשו של בנימין, ושנתיים לאחר מכן הוא מנהיג חבורה העוזבת את הכפר כדי להקים יישוב חדש. הקשר שלו לאדמת אבותיו מגיעה לשלמות באמצעות העבודה המפרכת של סיקול הקרקע והכשרתה לזריעה.

הרקע להפקה

ד"ר להמן, מנהל כפר הנוער, חשב על הרעיון להפקת סרט שיציג את כפר הנוער כבר בעלייתו ארצה. ואכן, יוצר הסרטים יעקב בן דב הפיק סרט קצר על ימיו הראשונים של כפר הנוער בן שמן בשנת 1926. הצלחתו של הסרט הניעה בראשית שנות השלושים את הרעיון להפקה באורך מלא.

באופן מעשי החלה ההפקה רק לאחר מלחמת העולם השנייה. להמן חשב כי סיוע לילדים הנזקקים בארץ ישראל יקדם את קליטתם של הילדים הפליטים שהובאו ארצה מאירופה לאחר השואה בידי עליית הנוער. על פי הסכם שנחתם בין כפר הנוער בן שמן לארגון הנשים הציוניות באמריקה, הדסה, אשר ייצג את עליית הנוער בארצות הברית, יכסה ארגון הדסה את גירעונותיו של הכפר ויסייע כספית בהפקת סרט על החיים בו. זאת בתמורה לזכויות הבלעדיות על השימוש בו בארצות הברית. הכוונה הייתה להפיק סרט עלילתי באורך מלא, אשר ירגש את הצופים ויציג את הישגיו החינוכיים של כפר הנוער.

תהליך ההפקה בארץ

קשה להגדיר את צילומי הסרט אדמה כנורמליים או כחריגים, משום שלא הייתה אז תעשיית סרטים של ממש בארץ ישראל שניתן להשוות אליה. חידוש משמעותי בעבודה ביחס למקובל באותה תקופה היה העובדה שכל הצילומים התקיימו מחוץ לאולפן, במיקום האמיתי של התרחשות העלילה. גם הרעיון של תלמידי בן שמן המשחקים את עצמם היה מקורי למדי. את התפקיד הראשי בסרט שיחק בנימין הילדסהיים, אשר סיפורו שלו היה חופף במידה ניכרת לזה של הדמות שאותה גילם, למעט הבדל אחד - השתלבותו בארץ הושגה בקלות רבה מיד עם עלייתו לאחר המלחמה. בכך הושג ריאליזם מעניין במשחק, כפי שהגדירו לעצמם להמן ולרסקי. עוזר הבמאי בסרט היה יוסף זלצברגר, והצלמים היו סאשה אלכסנדר, רוברט זילר ונפתלי רובינשטיין (לימים מפקד יחידת ההסרטה בצה"ל) - כולם כישרונות בני התקופה בתחום הקולנוע.

סיוע לאנשים אלה הגיע בדמותו של ריצ'רד לווינסון הצעיר, אחד התלמידים בכפר הנוער, אשר ביצע צילומי הכנה של האתרים השונים בכפר לקראת ההפקה, כדי שהצוות ידע להפיק את המירב מהמקום. כמו כן סייעו לצוות שמות נוספים מתחומי המשחק, ההפקה והסאונד - זלמן לביוש, אוטו זוננפלד, שמואל רויס ועזריה רפופורט.

המצב בארץ ישראל, למעלה משנה לפני הכרזת העצמאות, היה כבר מתוח למדי, והדבר השתקף בתזכיר לחברי צוות ההפקה, אשר קבע נהלים לגבי היעדרויות מאתר הצילומים. אנשי הצוות יכלו לבלות מחוץ לכפר הנוער שני לילות בשבוע וסופשבוע אחד פעם בשבועיים, בתנאי שלא הוטל עוצר או כל אמצעי חירום אחר שמנע את שובם לעבודה למחרת. חזרה שלא במועד עלתה באובדן המשכורת של אותו יום, שברוב המקרים עמד על לירה ארצישראלית אחת.

כמה קוריוזים מעניינים אירעו מאחורי הקלעים של ההפקה, בהתחשב במקום ובתקופה שבהם נוצר הסרט. מתוך כוונה להציג לראווה את כל הישגי הכפר, היה ד"ר להמן מעוניין לכלול את היחסים הטובים שטיפח עם הערבים השכנים ולבטא את משנתו בענייני אי-אלימות. לצורך הדגמת עיקרון זה נכתבה סצנה שבה מסכל בנימין כוונת טרור לפוצץ מסילת ברזל, והיה צורך בבקשת אישור מיוחד לצורך צילומה. עם התקדמות הצילומים, הפך מזג האוויר הקיצי החם את העבודה לקשה עוד יותר. היה צורך במדי ס"ס לצורך סצנת הפלאשבק למחנה הריכוז, ונעשתה פנייה בעניין זה לתיאטרון הבימה. במקרה אחר, נפגע טכנאי סאונד מכך שבסצנת קידוש בליל שבת ישבו נערים בגילוי ראש. הוא ניסה (בלא הצלחה) לעקוף את ד"ר להמן בפנייה לראש הנהלת הכפר, כדי שהסצנה תצולם מחדש. בנוסף לכך, הצילומים בוטלו למשך שני ימים אחר הצהריים, כאשר ועדת האו"ם המיוחדת לארץ ישראל ביקרה בבן שמן. למרות כל העיכובים הללו, הושלם הסרט בסוף יולי 1947.

פוסט פרודקשן: הוליווד

מלכתחילה היה ברור כי הפוסט פרודקשן (עריכתו של חומר הגלם לסרט מוגמר) יהיה בחו"ל, וד"ר להמן נסע להוליווד מיד בסיום הצילומים. עמיתיו בעליית הנוער ובארגון הדסה ניסו לסייע לו ביצירת קשרים עם גורמים בולטים בתעשיית הקולנוע. אחד מהם היה במאי הקולנוע אנדרו מורטון. כעורך נבחר פול דסאו, ואת הקריינות ביצע סאם באלטר, קריין רדיו אמריקני וכוכב ספורט לשעבר. לאור המצב בארץ ישראל, אשר הפך לנפיץ במיוחד מאז תום הצילומים, נעשו כמה שינויים, בעיקר השמטות של סצנות. תהליך הפוסט פרודקשן הושלם בפברואר 1948.

ביקורת על הסרט

הסרט הוצג בגרסתו המקורית בפסטיבל לוקרנו שבשווייץ ביולי 1948, וזכה לתשואות רבות כסרט הראשון שהופיע מטעם מדינת ישראל הצעירה. העיתונות בשווייץ כינתה אותו "מסמך של דיוק נדיר; פיסת ריאליזם מפעימה, המצטיינת בהגשמת כוונותיה האנושיות" וכן "יצירה רבת ערך מצדה הפדגוגי ומצדה האמנותי כאחד".

הבמאי לרסקי, שלא שותף בעריכה, צפה בסרט לראשונה בפסטיבל, ולמרות שבחי המבקרים התאכזב מהשינויים שנעשו בו, ובמיוחד מהשמטתן של סצנות חשובות לדעתו. כמו כן הייתה לו ביקורת על איכות הדפסת הפילם, אשר נטרלה חלק מהאפקטים של התאורה שעליהם עמל.

מבקרי העיתונים בישראל היו מסבירי פנים. כך כתב למשל, העיתון דבר השבוע: "אדמה הוא אחד מאותם סרטי תעודה אשר ייזכרו היטב בימים שיבואו על תרומתם לתעשיית הקולנוע הישראלית".

הגרסה האמריקנית לסרט

על פי ההסכם בין כפר הנוער בן שמן לארגון הדסה, הפקיד כפר הנוער את אדמה לשימושו הבלעדי של הארגון בארצות הברית. הייזל גרינוולד, ששימשה כאוטוריטה לענייני סרטים שם, החליטה כי הסרט יצטרך לעבור עיבוד מחדש. להמן עמד על כך שלא ייעשו עוד שינויים ביחס לתשליל המקורי, וכן שגרסת ארגון הדסה תוגבל להפצה תחומי ארצות הברית בלבד. הגרסה החדשה, אשר נשאה את השם Tomorrow's a Wonderful Day (מחר הוא יום נפלא), הייתה שונה מאדמה בכמה מובנים. היא קוצרה ביותר משליש, וסצנות מפתח רבות אורגנו מחדש. המשמעותית ביותר קשורה בסיום, שם הוחלף הסדר בין הדלקת המשואה בחנוכה, שהופיעה כעת בחתימת הסרט, לסצנת סיקול הסלעים, שהועברה לאמצע. התוצאה הנרטיבית העיקרית משינויים אלה הייתה העתקת הדגש מן השייכות אל האדמה לשייכות אל העם. כמו כן, שונתה הקריינות כך שסופרה מנקודת מבטו של בנימין הצעיר, בגוף ראשון. למרות הביקורת מצד חסידי הסרט "אדמה", זכה סרט זה בשבחי הקהל והביקורת בפסטיבל הסרטים של אדינבורו בשנת 1949.

גורלו של הסרט "אדמה"

רוב הסרטים מראשית המאה העשרים הודפסו על חומר דליק בשם ניטרט, שהיה מועד להתלקחות ספונטנית. מכאן שרבים מסרטים אלו אבדו. במקרה של אדמה הייתה מודעות מלאה לערכו והיו כוונות לשמר את גרסתו המקורית למען הדורות הבאים. כוונות אלו סוכלו בשל חוסר מזל. ממש לפני השלמת הגרסה של ארגון הדסה הופעל לחץ מכיוונו של אוטו זוננפלד, מייסד חברת פורום פילם ומשתתף פעיל בהפקת אדמה, להדפיס עותקי 16 מ"מ של הסרט, על חומר בלתי דליק. ברגע האחרון שונתה ההוראה להדפיס עותקים של מחר הוא יום נפלא. עותקי אדמה של כפר הנוער אוחסנו יחד עם כמות עצומה של חומר גלם שלא נעשה בו שימוש בסרט. כל אלה התלקחו בשנת 1960, והעלו באש גם את חדר האוכל של בן שמן. פנייה לארגון הדסה להשגת העותק המקורי לא העלתה דבר.

החיפוש אחר עותקים אחרים נמשך והוכתר בהצלחה, כאשר עותק של הסרט נמצא במשרדי קרן היסוד בצרפת. שגריר ישראל במדינה, וולטר איתן, סידר את שליחתו ארצה. לאור התקלה החמורה שהתרחשה בעבר, נמסר הסרט למעבדה הלאומית לסרטים בתל אביב, אשר בתור ניסוי העתיקה את חמש הדקות האחרונות לסרט של 16 מ"מ. האיכות הייתה ירודה ביותר, ובעיכוב הממושך עד לנקיטת פעולה נוספת פרצה שרפה במבנה הסמוך למעבדה. המים ששימשו לכיבוי הלהבות השמידו את העותק האחרון הידוע של אדמה. העותק הניסויי בן חמש הדקות אשר הועתק ל-16 מ"מ היה שנים רבות השריד היחיד מן הסרט בצורתו המקורית.

לפני שנים אחדות התגלתה באירופה גרסה נוספת לסרט אדמה. גרסה זו היא הקרובה ביותר לתסריט המצוי בידינו, אם כי אין אפשרות לדעת בוודאות האם היא חופפת לחלוטין לסרט הערוך המקורי, שכל עותקיו אבדו. הסרט שהתגלה הועבר לידי ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג באוניברסיטה העברית בירושלים, שם עבר תהליך של שיקום ושחזור. ניתן לצפות היום בגרסתו המשוחזרת.

לקריאה נוספת

• יאיר שפירא, עלילה, תמונה נעה ואוטוביוגרפיה: הסרט "אדמה" כסיפור הצלחתם של זיגפריד להמן וכפר הנוער בן שמן, בין אדמה לשמיים, אוסף מחקרים שנערכו במסגרת ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש שפילברג, ירושלים: ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג, 2015, עמ' 5-32 (מידע בקטלוג רמב"י)

קישורים חיצוניים

• "אדמה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "אדמה", באתר ספר הקולנוע הישראלי
• "אדמה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• ליאת שטייר-לבני, שתי פנים במראה – ייצוג ניצולי השואה בקולנוע הישראלי 1945 - 2008, ירושלים: הוצאת מאגנס – אשכולות, 2009, עמ' 39–46.
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:יוטיוב
  'סוג: הגרסה האמריקנית לסרט "אדמה",' אינו ערך חוקי מחר הוא יום נפלא, הגרסה האמריקנית לסרט "אדמה", בערוץ "ארכיון שפילברג", באתר יוטיוב (אורך: 45:45) (באנגלית)
• "אדמה" - הגרסה האמריקנית - לצפייה ישירה באתר ארכיון ישראלי לסרטים - סינמטק ירושלים