אדר והוד
אדר והוד (שמו מפארים עדת חבלו) הוא פיוט מסוג קיקלר, שחובר על ידי רבי שמעון בן יצחק הגדול, כחלק מהקדושתא "אמרתך צרופה" הנאמרת במנהג אשכנז בשחרית של היום השני של ראש השנה.[1]
פתיחת הפיוט אדר והוד ושורות הפזמון
|
|---|
|
חזן: אֶֽדֶר וָהוֹד אֶתֵּן בְּצִבְיוֹן. שֶֽׁוַע אֶעֱרֹךְ בְּנִיב וְהִגָּיוֹן. קהל: אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן:
|
מבנה הפיוט
עריכהאדר והוד ממוקם כ"פיוט ה'" בקדושתא, ולכן הוא בעל מבנה של "קיקלר". ה"קיקלר" בנוי ממחרוזות משולשות (כל אחת מורכבת משלוש צלעות חורזות), שבמקרה הזה מסודרות באקרוסטיכון אלפביתי. הפיוט מתחלק לגושים של שלוש מחרוזות, ולאחר כל גוש קוטעת את הרצף "מחרוזת קדוש". מחרוזת הקדוש גם היא מחרוזת משולשת, אך היא חורגת מהמחרוזות הרגילות באקרוסטיכון ובמבנה, ומסתיימת תמיד במילה "קדוש". בעוד בקיקלרים אחרים יש לעיתים רק מחרוזת קדוש אחת או שתים, שחוזרות לאחר כל גוש כרפרן, בפיוט הזה יש שבע סטרופות פזמון, אשר אינן חוזרות על עצמן.
בשלב מוקדם התקבל המנהג לומר את מחרוזות הקדוש, מלבד במקומן המקורי בתוך הפיוט, גם לפניו, ככותרות לפיוט. בדורות האחרונים, קהילות רבות מדלגות על הפיוט עצמו, ומסתפקות באמירת מחרוזות הקדוש המשמשות כותרת. כך, הפיוט המלא שתחילתו במילים "אדר והוד", הפך לפיוט המכיל רק שבע פזמונות, ומכונה "שמו מפארים".
תוכן הפיוט
עריכהנושאיו העיקריים של הפיוט, כמו פיוטים אחרים לראש השנה, הם ענייני מלכויות זכרונות ושופרות. גושי המחרוזות, ובהתאמה גם הפזמונות שלהם, עוסקים לסירוגין בשלושה נושאים אלה.
אמירת הפיוט
עריכההפיוט הוא חלק מהקדושתא הנאמרת ביום השני של ראש השנה. הפיוט המקביל לו בקדושתא הנאמרת ביום הראשון, אדרת ממלכה, מזכיר את תקיעת השופר,[2] ומאידך, הפיוט "אדר והוד" מזכיר בפירוש את ההימנעות מתקיעת שופר בשבת. לכן, כאשר היום הראשון של ראש השנה חל בשבת, ובאותו יום לא תוקעים בשופר, מחליפים את הפיוטים, ואומרים את "אדר והוד", המזכיר את איסור התקיעה בשבת, ביום הראשון, וביום השני אומרים את "אדרת ממלכה". עם זאת, את החלק ב"אדר והוד" המזכיר גם הוא תקיעת שופר ("עמוסיך תוקעים...") ואת הפזמון השייך לו ("שבח מגדל עוז...") מדלגים בשבת, ומשלימים אותם ביום השני.
לחן
עריכהלפיוט לחן מקובל בקרב יהודי אשכנז.[3] הלחן שימש בשימוש משני בהרבה פיוטים שונים, בעיקר בתפילות ימים נוראים. כך למשל קיקלרים אחרים בתפילת יום הכיפורים,[4] קטעי הסליחות מחי ומסי,[5] מכניסי רחמים,[6] מרן דבשמיא ושומר ישראל,[7] הפיוט מלך עליון אל דר במרום,[8] הקטע "יחדשהו" בברכת החודש של חודש אלול,[9] ושיר המעלות לימים נוראים.[10]
בנוסף, הלחן משמש גם לפיוט אנעים זמירות ומוכר בעיקר בשימוש זה.[11][12]
הפיוט "שמו מפארים" הולחן על ידי גולן ואך ובוצע על ידי משפחת ואך בדיסק "פיסת חיים".[13]
קישורים חיצוניים
עריכה- "אדר והוד" באתר בית לזמר העברי
- דניאל גולדשמידט, מחזור לימים נוראים - ראש השנה, הפיוט אדר והוד, באתר היברובוקס
הפיוט שמו מפארים, באתר הפיוט והתפילה- אדר והוד – חזן וקהל, באתר קול הלשון
- מידע על שמו מפארים עדת חבלו בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ כאשר חל יום ראשון של ראש השנה בשבת, נוהגים בקהילות אשכנז להחליף חלק מהפיוטים שבקדושתות בין הימים, ואז פיוט זה נאמר ביום הראשון.
- ^ פזמונו הוא ”תָּעִיר וְתָרִֽיעַ. לְהַכְרִית כָּל מֵרִֽיעַ. וְתֻקְדַּשׁ בְּיוֹדְעֵי לְהָרִֽיעַ. קָדוֹשׁ.”
- ^ ניתן להאזין ללחן כאן בדקה 1:28:50 וכאן בדקה 00:43
- ^ הפיוט "אשא דעי למרחוק" והפיוט מערב עד ערב אנצחה
- ^ ראו כאן
- ^ כאן החל מדקה 43:10
- ^ כאן בדקה 1:13:40
- ^ כאן בדקה 17:57
- ^ כאן בעמוד נד
- ^ ראו כאן
- ^ אם כי בין לחן אדר והוד ללחן המוכר של אנעים זמירות יש שינויים קלים.
- ^ כך למשל:
אנעים זמירות, בביצוע אבי ואיתי סנדיק, סרטון באתר יוטיוב
- ^ שמו מפארים באתר הפיוט והתפילה
