אהרון בן-יוסף (פעיל עלייה)

חלוץ, איש המוסד לעלייה ב', חבר ועד ההצלה של הסוכנות היהודית, ואיש ציבור ישראלי.

אהרון בן-יוסף (בכר) (1900, קרנובט, נסיכות בולגריה15 במאי 1949, תל אביב, ישראל) היה חלוץ, ממייסדי ארגון יזרעאל שהקים את כפר הס, איש המוסד לעלייה ב', חבר ועד ההצלה של הסוכנות היהודית, ואיש ציבור ישראלי.

אהרון בן-יוסף
לידה 1900
קרנובט, נסיכות בולגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 במאי 1949 (בגיל 49 בערך)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Арон Бехар עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת בולגריה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות נחלת יצחק עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1921
מעסיק מרכז הקואופרציה עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה אחדות העבודה, מפא"י עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג רוזה לבית אשר
מספר צאצאים 2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

אהרון בוכור בכר נולד ב-1900 בעיירה קרנובט ליוסף ולרבקה. נמנה עם ראשי תנועת החלוץ בבולגריה. ב-1921, במהלך העלייה השלישית עלה לארץ ישראל ושינה את שם משפחתו לבן-יוסף. הוא נמנה עם פעילי אחדות העבודה, ובהמשך מפא"י. ב-1929 יצא לבולגריה מטעם החלוץ לצורך יצירת תשתית עלייה לישראל. בבולגריה סמוך לפאזארג'יק, היה שותף להקמת חוות ההכשרה "עתיד" אשר הכשירה בני נוער לעבודה חקלאית, לקראת עלייתם לישראל בגרעיני התיישבות. ב-1930 שב לישראל ונמנה עם מייסדי ארגון יזרעאל אשר הקימו את כפר הס. הוא ניהל את לשכת העבודה בתל אביב. ב-1935 היה ציר מטעם מפא"י לקונגרס הציוני העולמי ה-19 שהתקיים בלוצרן, שווייץ. מ-1936 עבד במרכז הקואופרציה ובו הקים את מרכז ההובלה הקואופרטיבית.[1][2]

ב-1939 סייע בן-יוסף לברוך קונפינו מול ראש המוסד לעלייה ב', והמליץ עליו כאיש הקשר בבולגריה לעבודה מול המוסד לצורך העלאת יהודים לישראל, ככל שהחמירה המדיניות האנטי-יהודית בממלכה.[3] ב-1941, במהלך מלחמת העולם השנייה התגייס בן-יוסף לבריגדה היהודית. בהמשך נמנה עם חברי ועד ההצלה של הסוכנות היהודית באיסטנבול.

ב-15 בספטמבר 1944, מספר ימים לאחר הפיכת חזית המולדת של בולגריה נכנס לבולגריה ביחד עם וניה פומרנץ באישור ממשלת חזית המולדת. בן-יוסף נכנס כ"עיתונאי" של עיתון דבר הבא לסקר את שחרור בולגריה.[4] הם נפגשו עם שר התעמולה דימו קזאסוב וקיבלו את ברכתו לחידוש הקשר עם ארץ ישראל. וניה פומרנץ ובן-יוסף פעלו בבולגריה להקמת "תנועת החלוץ" והכשרת הנוער לעלייה לישראל. תנועה זו איחדה את תנועות הנוער שפעילותן הופסקה עם החלת החוק להגנת האומה, להוציא את צעירי התנועה הרוויזיוניסטית. בן יוסף קיבל את אישור השלטונות לפרסם מאמרים בעיתונות היהודית ואף לשדר בעברית ברדיו הממלכתי. כמו כן, הקים את לשכת הסוכנות היהודית בבולגריה אשר בראשה עמדו ויטלי חיימוב וחיים קשלס.[5] בן-יוסף ניהל את ההכנות לביקורו של דוד בן-גוריון אשר נערך בראשית דצמבר 1944. בן-גוריון הביא עימו כ-1,000 סרטיפיקטים עבור יהודי בולגריה אשר נוצלו החל מדצמבר 1944 ועד 1946 בעיקר להעלאת צעירים, ופעילות זו כונתה "עליית האלף".[6][7][8]

בשנים 19451946, ניהל את לשכת העלייה בטורקיה וסייע ל"עליית האלף", ולמפעל ההעפלה. בהמשך שב לישראל ופעל לקליטת העולים מבולגריה לישראל שעלו בעלייה ההמונית.[9]

חייו הפרטיים, מותו והנצחתו

עריכה

אהרון בן יוסף היה נשוי לשושנה (רוזה) לבית אשר (1901–1986), דודתה של אמה גרון. הם היו הורים לבן: יוסף, ולבת: עליזה. הוא הלך לעולמו בתל אביב ב-1949, והובא למנוחות בבית הקברות נחלת יצחק אשר בתל אביב. בעיר קריית אתא הוקמה שכונת "גבעת אהרון בן יוסף" ובה שוכנו עולים מבולגריה, וכן נקרא על שמו רחוב בעיר.[10][11] נכדו, אחיק בן יוסף (1953–1973) נפל במלחמת יום הכיפורים.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אהרון בן-יוסף בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ שלמה שאלתיאל, מארץ הולדת למולדת עלייה והעפלה מבולגריה ודרכה בשנים 1939–1949, הוצאת עם עובד, תל אביב–יפו, 2004, ISBN 9651317116, עמוד 307.
  2. ^ עורכי "הירדן" נמצאו חייבים בדין, הארץ, 19 באוקטובר 1938.
  3. ^ שלמה שאלתיאל, מארץ הולדת למולדת, עמוד 64.
  4. ^ טוביה פרילינג [עורך], דוד בן-גוריון, ביקורים בגיא ההריגה, זיכרונות מן העיזבון, מאי 1945 – פברואר 1946, 2014, ההוצאה לאור של מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, כרך ראשון, עמוד 34.
  5. ^ חיים קשלס, קורות יהודי בולגריה, כרך ד' - מאחורי מסך הברזל, הוצאת דבר, 1969, עמוד 27.
  6. ^ יוסף בן, לחרות ולעלייה, בתוך: אנציקלופדיה של גלויות , כרך עשירי - יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 926–931, 943.
  7. ^ חיים קשלס, קורות יהודי בולגריה, כרך ד' - מאחורי מסך הברזל, עמוד 83.
  8. ^ שלמה שאלתיאל, מארץ הולדת למולדת, עמודים 194–196.
  9. ^ טוביה פרילינג [עורך], דוד בן-גוריון, ביקורים בגיא ההריגה, זיכרונות מן העיזבון, מאי 1945 – פברואר 1946, עמוד 24.
  10. ^ מבטיחים ואינם מקיימים, למרחב, 23 בינואר 1956.
  11. ^ אהרן בן יוסף, באתר בית פישר.