אהרן אבן חיים (השני)
הרב אהרן אבן חיים (השני; סביב ה'ש"ץ, 1630 - י"ב בתמוז ה'תמ"ח, 1688) היה פוסק הלכה, דיין בחברון ואב בית הדין של איזמיר במאה השבע עשרה.
| לידה |
1630 חֶבְרוֹן, האימפריה העות'מאנית  |
|---|---|
| פטירה |
1688 (בגיל 58 בערך) |
| תקופת הפעילות |
?–1688 |
| חתימה |
.png) |
  | |
קורותיו
עריכהנולד לרבי דוד, ככל הנראה בחברון. נכדו של רבי אהרן אבן חיים ה'קרבן אהרן'.[1][2] סבו מצד אימו היה רבי אליעזר בן ארחא.[3] לימים שימש כדיין בחברון, והתגורר בה לפחות עד שנת תל"ח.[4] סביב שנת ה'ת"מ יצא לשליחות לאזור הבלקן, והתמנה לרב האי כיוס. התכתב בהלכה עם חכמי טורקיה ומצרים, כדוגמת הרב מרדכי הלוי (דרכי נעם), רבי יצחק אלגזי,[5] רבי שמואל פינטו,[6] הרב שלמה הלוי (לב שלמה), עם האחרון שימש בדיינות בטורקיה. ככל הנראה, מאוחר יותר שימש כאב בית הדין של איזמיר.[7] אחת מפסיקותיו המרכזיות, היא שהקראים לא אוסרים את היין במגעם. פסיקותיו ההלכתיות ששרדו הובאו בדברי האחרונים, כדוגמת הברכי יוסף.[8]
נהרג ברעידת האדמה בי"ב תמוז ה'תמ"ח, באיזמיר. על מצבתו נכתב שהיה "הדיין המצוין הרב הכולל".[9] בהגיע שמועת הריגתו לסלוניקי, הספידו רבי אהרן הכהן פרחיה.[10]
חיבוריו
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ ראו: שפיגל, מוריה רפג, עמ' כג.
- ^ 1 2 ראו הלכות קטנות דף סט, מהדורת ונציא תס"ד.
- ^ ראו: לב שלמה סימן כא.
- ^ ראו: בניהו, דור אחד בארץ, עמ' רצב.
- ^ ראו לדוגמה שו"ת רבי יצחק אלגאזי סימן כד.
- ^ ראו: שפיגל, מוריה רפג עמ' כט.
- ^ כפי שתיארוהו אחריו, כאב"ד איזמיר, כדוגמת הרב ישראל יעקב אלגזי בספרו שארית יעקב סוף פרשת עקב. וברכי יוסף אה"ע יג, י.
- ^ ראו למשל ברכי יוסף אה"ע יג, י.
- ^ ראו: פריימאנץ, ענייני שבתי צבי, עמ' 142.
- ^ בגדי כהונה דרוש לה.
- ^ שם הגדולים, ערך 'עין יעקב'.