אוברוץ'
אוברוץ' (באוקראינית: Овруч, ביידיש: אוורוטש, אווריטש) היא עיר במחוז ז'יטומיר שבאוקראינה. העיר מפורסמת בעיקר בזכות כנסיית וסילייבסקי המצויה בתחומה.
| |||
 | |||
| מדינה |
 אוקראינה | ||
|---|---|---|---|
| אובלסט |
 ז'יטומיר | ||
| ראש העיר | ולרי שווב | ||
| תאריך ייסוד |
946  | ||
| שטח | 9 קמ"ר | ||
| גובה | 149 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיירה | 15,250 (1 בינואר 2022) | ||
| ‑ צפיפות | 1853 נפש לקמ"ר (2013) | ||
| קואורדינטות | 52°19′N 28°48′E / 52.317°N 28.800°E | ||
| אזור זמן | UTC +2 | ||
| אתר העירייה | |||
  | |||
היסטוריה
עריכההעיר נזכרת לראשונה בכרוניקה הרוסית הראשונה בשנת 977.
העיר נכבשה במהלך הפלישה המונגולית לנסיכויות הרוסיות והייתה חלק מאורדת הזהב. במחצית השנייה של המאה ה-14 השליטה על העיר עברה לידי הדוכסות הגדולה של ליטא. החל מ-1569 העיר חלק מפולין, אחרי חלוקת פולין ב-1793 עברה לידי האימפריה הרוסית.
כנסיית וסילייבסקי
עריכהכנסיית וסילייבסקי נמצאת בתוך מנזר סנט וסילייבסקי בעיר והיא מוגדרת כאתר מורשת לאומי באוקראינה. הכנסייה נבנתה בשנת 1190 על ידי רוריק רוסטיסלביץ' נסיך קייב, מה שהופך אותה לאחד המבנים המשמעותיים היחידים ברוס של קייב ששרדו את הפלישה המונגולית. הכנסייה נבנתה בסגנון ביזנטי בעל חמש כיפות ונהרסה מספר פעמים במהלך ההיסטוריה. בשנת 1911 נשלמו עבודות שחזור ובנייה מחדש של הכנסייה שהחלו בשנת 1906. הצאר ניקולאי השני נוכח בטקס חנוכת הבית של הכנסייה. בתקופה הסובייטית הוחרם המבנה והחל משנת 1934 שימש כמחסן.
החל משנת 1963 נערכו בכנסייה עבודות שיקום ושימור וכעת היא חזרה לשמש כמקום פולחן ונחשבת אתר תיירות מרכזי באזור ז'יטומיר.
יהודי אוברוץ'
עריכהאוברוץ׳ נחשבה למרכז חשוב של התנועה החסידית והייתה באזור ההשפעה של שושלת טשרנוביל. באמצע המאה ה-19 מנתה הקהילה 1,773 יהודים, ובסוף המאה אף הכפילה את עצמה כך שהיהודים והיוו כ-46.5 אחוזים מכלל תושבי העיר.
בין הרבנים שכיהנו ברבנות העיר היו הרב אברהם דב מאבריטש ורבי יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש, ששימש גם כאדמו״ר מטשרנוביל, כמו כן התגוררו בה רבנים נוספים ממשפחת שניאורסון.
בסוף 1918 פרעה כנופיית אוקראינים ביהודי העיר במשך שלושה ימים ובמהלך פרעות אלו 80 יהודים נרצחו.
במלחמת העולם השנייה, לאחר שנכבש האזור בידי הגרמנים בקיץ 1941, רצחו הנאצים את רוב יהודי הקהילה, ומרבית העיירה נהרסה במלחמות עם הפרטיזנים שהתבצרו בה.
לאחר השואה שבו יהודים לעיר והיוו בה כרבע מהאוכלוסייה. משנות השישים ועד שנות השמונים, התקיימו בעיר מנייני תפילה בבתים פרטיים.
לאחר התפרקות ברית המועצות נתרם מבנה לקהילה היהודית המתחדשת ובית כנסת הוקם בו. באותה תקופה, מרבית התושבים היהודים עלו לישראל.
בשנת 1998 נחנכה אנדרטה לנספים היהודים בשואה.
לפי נתוני הארגונים היהודיים, בתחילת שנות ה-2000 האוכלוסייה היהודית מנתה כ-60 נפש. והיהודים שבה נעזרו בקהילת חב"ד בז'יטומיר
נכון לשנת 2014 עדיין חיים בעיירה פחות ממאה יהודים, רובם קשישים שאין להם קרובי משפחה בישראל. ארגון הג'וינט מסייע בחלוקת מזון ליהודים אלו.
בעיר קיימים שלושה בתי עלמין. שניים מהם ישנים וכמעט ללא מצבות והשלישי מטופל על ידי העירייה, ועדיין משמש לקבורה גם של תושבים שאינם יהודים.
בספרות
עריכהאברהם רכלבסקי, אביו של הסופר חיים באר, נולד באוברוץ', ובשנות ה-30 של המאה ה-20 עלה ממנה לארץ ישראל בעקבות שני אחיו. ברומן "צל ידו", שיצא לאור בשנת 2021, מהווים יוצאי אוברוץ', המספרים את זכרונותיהם מעירם, מסגרת לרומן.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של אוברוץ'- אוברוץ', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אוברוץ' (אוקראינה), דף שער בספרייה הלאומית
- "אוברוץ'", באתר JewishGen (באנגלית)
- קהילת אוברוץ' באתר בית התפוצות
- אוברוטש, בתוך: אליעזר דוד רוזנטל, מגילת הטבח, כרך ראשון עמ' 7, באתר היברובוקס