אוזד

אוזד
**Ózd**
סמל אוזד סמל אוזד	דגל אוזד דגל אוזד
	מבט על העיר
מדינה	הונגריה
חבל	צפון הונגריה
מחוז	בורשוד-אבאוי-זמפלן
נפה	נפת אוזד
ראש העיר	פאל פורְיֶש
שטח	91.65 קמ"ר
גובה	183 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	30,550 (1 בינואר 2024)
‑ צפיפות	368.2 נפש לקמ"ר (2012)
קואורדינטות	48°13′09″N 20°17′13″E / 48.219166666667°N 20.286944444444°E
אזור זמן	UTC +1
	http://www.ozd.hu
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת הונגריה רגילה) בודפשט דברצן מישקולץ סגד פץ' גיור נירג'האזה קצ'קמט אוסטריה סלובקיה אוק. רומניה סרביה קרואטיה סל. אוזד

אוזד (בהונגרית: Ózd) היא עיר במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן (Borsod-Abaúj-Zemplén), הונגריה ובה כ-35,000 תושבים (2009). אוזד היא העיר השנייה בגודלה במחוז, ושוכנת כ-60 ק"מ מעיר המחוז מישקולץ.

תולדות העיר

הכפר אוזד מוזכר בתעוד משנת 1272. העיר המודרנית היא איחוד של שלוש ערים במהלך התקופה הסוציאליסטית בהונגריה, במהלכו חל פיתוח תעשייתי של צפון הונגריה. באוזד אוכלוסיית צוענים של כאלף נפשות.

קהילה יהודית

היישוב היהודי באוזד החל להתפתח במאה ה-19, כאשר הוקם בעיר מפעל מתכת גדול בו מצאו יהודים רבים את פרנסתם כפועלים ופקידים. שאר יהודי הכפר התפרנסו ממסחר וממלאכה. הקהילה הקימה חברה קדישא, בית כנסת ומוסדות חינוך ביניהם ישיבה, ואגודת נשים לצדקה.

עד שנת 1901 השתייכה קהילת אוזד לקבוצת קהילות בויוק (Bolyok) ובאותה השנה נעשתה לקהילה עצמאית והצטרפו אליה גם יהודי כמה כפרים בסביבה. כמו יהודי בלטון, ארלו ודומהאזה.

בשנת 1941 נמנו באוזד 721 תושבים יהודים מבין כ-22,000 תושבי העיר. ובאותה שנה כשהונגריה לחמה לצד הגרמנים בחזית אוקראינה, נשלחו צעירים יהודים לחזית ורובם ניספו שם. באותה השנה גורשו לקמנץ פודולסק באוקראינה משפחות יהודיות שהיו חסרות נתינות הונגרית, והוצאו להורג עם אלפי יהודים אחרים שגורשו מהונגריה באותה התואנה.

במרץ 1944, לאחר הכיבוש הגרמני, רוכזו היהודים בגטו שהוקם במקום יחד עם יהודים נוספים, תושבי הכפרים הסמוכים. כעבור כמה שבועות הועברו לגטו מישקולץ, ובאמצע יוני גורשו לאושוויץ.

לאחר גירוש יהודי אוזד, הובאו למקום 238 יהודים שגויסו לעבודות כפייה באזורים אחרים של הונגריה. הם הועסקו במפעל המתכת של אוזד עד סוף המלחמה.

אחרי המלחמה שבו לאוזד כמה יהודים וחידשו את החיים היהודיים בעיר. אחרי מרד ההונגרים נגד המשטר הקומוניסטי בשנת 1956 פורקה הקהילה.

כיום יש בכפר אנדרטה לזכר יהודי האזור שנרצחו בשואה^[1]