אום צפא
אום צפא (בערבית: أم صفا) הוא כפר פלסטיני, הנמצא בנפת רמאללה ואל-בירה, הממוקם כ־12 ק"מ צפונית לרמאללה. אום צפא גובל בעג'ול ועטארה ממזרח, דיר א-סודאן מצפון, נבי סאלח ודיר ניזאם ממערב, וג'יביא, בורהאם וכובאר מדרום. באמצע שנת 2016 מנה הכפר 783 תושבים[1].
טריטוריה | הרשות הפלסטינית |
---|---|
נפה | רמאללה ואל-בירה |
שטח | 13.183 קמ"ר |
גובה | כ־690 מטרים |
אוכלוסייה | |
‑ בכפר | 783[1] (2016) |
קואורדינטות | 32°00′32″N 35°09′53″E / 32.00889°N 35.16461°E |
אזור זמן | UTC +2 |
היסטוריה
עריכהלפי עדויות ארכאולוגיות אזור הכפר היה מיושב כבר מתקופת הברזל II. מדרום מזרח לכפר ממוקמת "קלעת אל-אסד" (מצודת האריה) בה נסקרו שרידים מסוף תקופת הברזל. הכפר בנוי סביב מבנה מקאם "א-נבי סייר", המתוארך לתקופה הממלוכית בארץ ישראל.
התקופה העותמאנית
עריכהברשומות המס העות'מאני משנת 1596, תושבי הכפר שילמו מס על גידולי חיטה, שעורה, זיתים, גפנים, ועיזים. 49 משפחות התגוררו בכפר[2].
בשנת 1870, ביקר חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן בכפר, וכתב:”בשעה אחת עשרה וחמישים וחמש דקות ירדנו ממרום ג'יביע צפונה צפונה מזרחה. בשעה שתים עשרה ועשר דקות הגענו לקרקעית נחל המתפתל בין ג'יביע לאם צפא. שם הייתה מגמת פנינו צפונה מערבה, ואחר כך מערבה צפונה מערבה. רכבנו בין מטעי תאנה וגפן. בשעה שתים עשרה ושש עשרה דקות עלינו על הגבעה שעל ראשה יושב הכפר אם צפא. מספר תושבי הכפר הזה שלוש מאות. הוא נבנה אל נכון באתרו של יישוב קדמון, כפי שמוכיחות אבני בניין המשוקעות בבתים אחדים וכמה נציבי עמודים הפזורים על הארץ. מעיין שופע בשם עין אם צפא מספק את צורכי התושבים. יש בכפר קובה [מבנה קבר] שמוקירים בה את שרידי נבי חנאן”[3].
בסקר של הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1882 מתואר הכפר כ"כפר קטן על ראש גבעה, מוקפת במטעי זיתים[4].
בתקופת המנדט הבריטי
עריכהבמפקד 1922, שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, הייתה בשוקבא אוכלוסייה של 80 נפש, כולם מוסלמים[5], במפקד 1931 גדלה האוכלוסייה ל-89 נפש[6]. בשנת 1945 אוכלוסיית הכפר מנתה 252 תושבים, על פי סקר הכפרים של המנדט הבריטי בארץ ישראל.
לאחר 1967
עריכהבעקבות מלחמת ששת הימים, ב-1967, עבר הכפר משליטה ירדנית לישראלית. בתחילת שנות ה-80 הפקיעה מדינת ישראל כ-225 דונם משטח הכפר לטובת הקמת ההתנחלויות חלמיש ועטרת[7].
בסוף 1981 הוקמה ההתנחלות עטרת, על אדמות שהוכרזו "אדמות מדינה" בחלקו הדרום של הרכס שעליו בנוי הכפר. כ-15 מבנים בהתנחלות נבנו מעבר לקו ההכרזה על "אדמות מדינה", על קרקע פרטית בבעלות תושבי הכפר[8].
לאחר הסכם אוסלו ב', השטח הבנוי של הכפר סווג כשטח B. כ-500 דונם הופקעו מאדמות הכפר כדי להסיט את תוואי כביש 465, כך שיעקוף את הכפר מדרום[9].
ביוני 2023 הותקף הכפר בידי עשרות מתנחלים ששרפו בתים וכלי רכב[10].
גאוגרפיה
עריכההכפר בנוי על המורדות המערביים של פסגה המתנשאת לגובה של 697 מטר מעל פני הים. המעיין הראשי של הכפר הוא "עין דיכלה", הממוקם בוואדי מצפון מערב לכפר. העמק שלמרגלות הכפר קרוי "ואדי עין דרא", במרכזו מעיין נוסף בשם "עין דרא". מעיין זה מספק את רוב תצרוכת המים של הכפר. מי המעיין נאגרים לבריכה מקורה וגדולה ומשם נשאבים דרך רשת של צינורות אל הכפר. רוב שטחו של העמק כולל חלקות אדמה המעובדות על ידי תושבי הסביבה. החקלאים באזור מגדלים ירקות אורגניים: שעועית, חסה, חציל, קישוא, פלפל, עגבנייה, כרוב וכרובית. עצי הדר: לימון, תפוז, קלמנטינה, אשכולית ופומלה, בנוסף יש במקום גם חלקות של רימונים וענבים[11].
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
- ^ Hütteroth, Wolf-Dieter; Abdulfattah, Kamal (1977). Historical Geography of Palestine, Transjordan and Southern Syria in the Late 16th Century. Erlanger Geographische Arbeiten, Sonderband 5. Erlangen, Germany: Vorstand der Fränkischen Geographischen Gesellschaft. ISBN 3-920405-41-2.p. 118
- ^ ויקטור גרן,תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ - ישראל - כרך חמישי: השומרון (ב), ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1984, עמודים 76
- ^ Conder and Kitchener, 1882, SWP II; p. 290
- ^ Barron, 1923, Table VII, Sub-district of Ramallah, p. 16
- ^ Mills, 1932, p. 47
- ^ Umm Safa Village Profile, ARIJ, p. 16
- ^ אורי בלאו, חשיפה: הדו"ח הסודי של מערכת הביטחון על הבנייה הבלתי חוקית בהתנחלויות, באתר הארץ, 30 בינואר 2009
- ^ עקיבא אלדר, פתאום המתנחלים התאהבו בהסכמי אוסלו, באתר הארץ, 5 באוקטובר 2010
- ^ ספיר ליפקין, אירוע הצתה נוסף באום צפא, ראשי מערכת הביטחון: "התקיפות נגד פלסטינים - טרור לאומני", באתר מאקו, 24 ביוני 2023
- ^ בסאם אלמוהור, גן העדן הנעלם: יום צילומים וירקות אורגניים בעין דרא, באתר "שיחה מקומית", 29 במאי 2014