אוסקר סירקוביץ'-סער

מהנדס בניין וחוקר ישראלי

אוסקר סירקוביץ' סער (26 בפברואר 193131 באוקטובר 2021) היה מהנדס בניין וחוקר ישראלי. מומחה בעל שם עולמי לשיטות בנייה מתקדמות בתחום עמידות מבנים ברעידות אדמה. שימש כמהנדס הקונסטרוקציה של פרויקטים רבים המהווים אבני דרך בתחום הבנייה בישראל, ביניהם מבני ציבור, גשרים ואנדרטאות.

אוסקר סירקוביץ'-סער
לידה 26 בפברואר 1931
ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה
פטירה 31 באוקטובר 2021 (בגיל 90)
ענף מדעי הנדסה אזרחית
תרומות עיקריות

ביוגרפיה

עריכה

סירקוביץ' נולד בבואנוס איירס וגדל בטוקומן שבארגנטינה. הוא החל את לימודי ההנדסה האזרחית באוניברסיטה של טוקומן באמצע לימודיו בתיכון. במקביל היה סירקוביץ' פעיל בתנועת נוער "הדרור", שם הכיר את אולגה גורבן, לימים ד"ר אולגה סער ואשתו לשארית חייו. בני הזוג עלו לישראל בשנת 1956 והתיישבו בירושלים, שם עבד סירקוביץ' באגף ההנדסה של עיריית ירושלים ובמקביל כמהנדס שכיר במשרדו של המהנדס ד"ר ברגר. סירקוביץ' רואה בתקופה זו תקופה משמעותית מבחינת התפתחותו המקצועית. עם פטירתו של ד"ר ברגר המשיך סירקוביץ' את תכנון המבנה בית העם בירושלים ביחד עם האדריכל דוד רזניק, שם החלה חברות אישית ומקצועית בין השניים שנמשכה למעלה מחמישים שנה והניבה פרויקטים חשובים.

באמצע שנות השישים מונה סירקוביץ' למהנדס המועצה בית שמש. באותה תקופה גם הקים את משרד סירקוביץ'-סלע אשר הפך מאוחר יותר לסירקוביץ'-לבטון, במשך 23 שנים עד פרישתו בשנת 2001. המשרד ממשיך עד היום בשם לבטון מהנדסים ושות'. חלק גדול מהפרויקטים שרשומים מטה נעשו במסגרת השותפות סירקוביץ-לבטון, חלקם באחריות ישירה של מהנדס סירקוביץ וחלקם תחת אחריות ישירה של מהנדס לבטון (כגון מלון הייאט, מוזיאון המדע ירושלים, בית חולים אלוין, גשר החדש בדרך חברון,בניין בנק ישראל, מכון למחקר שדה בוקר,מרכז המבקרים ורכבל החדש במצדה ועוד).

במהלך השנים עוסק סירקוביץ' גם במחקר בתחום עמידות מבנים ברעידות אדמה וקונסטרוקציות מרחביות בהקמה עצמית. במהלך שנות השמונים והתשעים היה חבר הוועד המנהל של הקונגרס הבין-לאומי לתכנון מבנים עמידים ברעידות אדמה מטעם (Wessex Institute of Technology (WIT. כמו כן כתב בהזמנת WIT ספר הדרכה למהנדסים לתכנון מבנים עמידים ברעידות אדמה.[1]

 
גשר טדי להולכי רגל
 
אנדרטת חטיבת הנגב; האמן דני קרוון

בנוסף סירקוביץ' שימש כיועץ מומחה במרכז הבינוי של צה"ל. לאחר שלחם כקשר חי"ר בחטיבת ירושלים במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור, הוזמן לשמש כיועץ מומחה במילואים. בתפקיד זה שירת עד שחרורו, והמשיך לשרת בהתנדבות עוד כחמש עשרה שנים לאחר מכן. במסגרת תפקיד זה היה מעורב בהקמת בסיסי צה"ל רבים.

בשנות השמונים והתשעים שימש כמרצה בפקולטה לאדריכלות בבצלאל. זאת על מנת לבסס את הבנת הסטודנטים כי תפקידו של המהנדס לאפשר את מימוש החזון האדריכלי.

לאורך השנים סירקוביץ' התנגד לשימוש בשיטת פל-קל, ולאחר אסון אולמי ורסאי שימש כעד מומחה בוועדת זיילר. בנוסף שימש כיו"ר ועדת חוקת הבטון של מכון התקנים.

חלק מעבודותיו

עריכה
 
יד קנדי; אדר' דוד רזניק
 
מבנה בנק ישראל; אדר' אריה שרון ואלדר שרון

חלק מהפרויקטים בהם סירקוביץ' שיתף פעולה כמהנדס עם האדריכל דוד רזניק

עריכה

מתכנן ראשי של השלד במבנים בירושלים

עריכה

מתכנן השלד של אנדרטאות

עריכה

גשרים

עריכה

כללי

עריכה
  • קירוי אתר החפירות בעין גדי (גוגנהיים-בלוך אדר')
  • רכבל מצדה[11]
  • מרכז המבקרים במצדה (שרון אדר')
  • מכון לחקר המדבר שדה בוקר (אדר' אריה רחמימוב)
  • יועץ הנדסי לביתן הישראלי באקספו מונטיריאול בשנת 1965 (אדר' רזניק ואריה שרון)
  • מנהל הפרויקט של הקמת הביתן הישראלי באקספו סיביליה בשנת 1992 (אדר' אורי שביב)

לקריאה נוספת

עריכה
● Oscar Sircovich Saar, "Self-Erecting Two Layer Steel Prefabricated Arch ", Third International Conference of Space Structures, Elsevier Applied Science Publishers, New York, 1984. pp. 823-827.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה