אופליה

אופליה
**Ophelia**
הופעה ראשונה	המלט
יוצרים	ויליאם שייקספיר
גילום הדמות	דייזי רידלי
מידע
אזרחות	ממלכת דנמרק

אופליה היא דמות במחזהו של ויליאם שייקספיר, "המלט", אשת אצולה צעירה, בתו של פולוניוס, היועץ למלך קלאודיוס, אחותו של לארטס, וכלתו הפוטנציאלית של הנסיך המלט. עקב מעשיו של המלט, נטרפת עליה דעתה והיא משוטטת כסהרורית ולבסוף מתה בטביעה.

ערך זה עוסק בדמות במחזה של שייקספיר. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אופליה (פירושונים).

אופליה היא אחת משתי הדמויות הנשיות היחידות במחזה המקור, יחד עם המלכה גרטרוד.

דמותה

אופליה היא בעלת אישיות תמימה ומתנהגת בחביבות לכולם. היא צייתנית מאוד לאביה ועושה כל שהוא מבקש, גם כאשר הוא אומר לה להפסיק לראות את המלט וכאשר הוא מורה לה לקבוע פגישה עם המלט, כדי שפולוניוס וקלאודיוס יוכלו לרגל אחריו. הדמותה משמשת גם להבלטת תכונותיהם והתנהגותם של המלט ולארטס, הן בניגוד אליהם והן בגורם להם. אהבתה התמימה להמלט נוגעת ללב בעיקר עקב התעללותו הצינית של האחרון בה. על אף שבתחילה מפגין המלט אהבה חסרת מעצורים לאופליה, במהלך המחזה הוא משנה את עורו בשביל להשיג את מטרותיו, וקורא לה "אל המנזר לכי! לא אהבתיך!" (יש לזכור כי באותה עת, המילה מנזר שימשה גם ככינוי לבית בושת). לאחר שהמלט רוצח את פולוניוס בטעות, מאחר שחשב שהוא קלאודיוס, דעתה נטרפת עליה בשל מה שהדמויות האחרות מפרשות כצער על מות אביה. היא מתהלכת כסהרורית (כפי שנהג שייקספיר לתאר דמויות שיצאו מדעתן, כמו למשל אצל ליידי מקבת'), מדברת בחידות ובחרוזים, ושרה כמה שירים "מטורפים" וטיפשיים על מוות ועל עלמה המאבדת את בתוליה ויוצאת מהבמה לאחר שאיחלה לכולם "לילה טוב". בהמשך, היא נראית בפעם האחרונה במחזה לאחר שלארטס מגיע לטירה כדי לקרוא תיגר על קלאודיוס בגין מותו של אביו, פולוניוס. אופליה שרה שירים נוספים ומחלקת פרחים, ומציינת את משמעויות הסמליות שלהם. לעצמה נוטלת אופליה רק את עשב המרפא רו (Rue), המוכר כמסמל חרטה, אולם הוא גם עשב מרפא המשמש לטיפול בכאבים וחבורות ובעל יכולות להפסקת הריון. ^[1] בתמונה השביעית של המערכה הרביעית, מספרת המלכה גרטרוד, בהודעה אשר נחשבת כאחת מהכרזות המוות הפואטיות ביותר בספרות, כי אופליה טיפסה על עץ ערבה כדי לקטוף פרחים, והענף עליו עמדה נשבר והיא נפלה לתוך הנחל וטבעה, אולם בהלווייתה עולה השאלה האם הייתה זו התאבדות. לארטס והמלט מצהירים כל אחד עד כמה אהבו אותה, והמלט אף מנסה לקרוא תגר על אהבתו של לארטס לעומת אהבתו שלו, אך לאחר מכן דמותה לא מוזכרת יותר כלל.