אורוות הברון
מבנה "אורוות הברון" בראשון לציון הוקם בשנת 1888 עבור פקידות הברון רוטשילד. הקומה הראשונה של המבנה והחצר המוקפת בחומות אבני כורכר שימשו כאורוות לסוסים, משכן לבעלי חיים של משק הפקידות ומחסני מספוא של המושבה.[1]
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בניין, אורווה  |
| כתובת | רחוב מוהליבר 6 |
| מיקום | ראשון לציון |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תאריך פתיחה רשמי | 1888 |
| קואורדינטות | 31°57′54″N 34°48′16″E / 31.964999226343°N 34.804334553703°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   אורוות הברון  מצפון: __ חולון, __ בת ים ממזרח: __ מועצה אזורית שדות דן מדרום: __ באר יעקב, __ נס ציונה, __ מועצה אזורית גן רווה ממערב: הים התיכון תחום בתוך שטח העיר: __ שפד"ן | |
  | |
היסטוריה
עריכההמבנה הוקם ב-1888 בראשון לציון עבור פקידות הברון רוטשילד (נמצא בפינת הרחובות רוטשילד ומוהליבר בראשון לציון). על הבנייה הופקד ברוך פפירמייסטר, מהנדס מדופלם ואיכר במושבה. האורווה נבנתה עם בניינים עליה כדירות לפקידים. לימים הוקמה במקום המחלבה הראשונה בישראל.[2][3][1]
אדריכלות ועיצוב
עריכהמבנה המשק מפואר, מיוחד וציורי המעיד על עושרו הרב של הברון רוטשילד. הקומה הראשונה של המבנה והחצר המוקפת בחומות אבני כורכר שימשו כאורוות לסוסים, משכן לבעלי חיים של משק הפקידות ומחסני מספוא של המושבה. בצידה הדרומי של החצר יש שוקת שבנויה מאבני כורכר ובצד האחורי של הבית נמצאים פתחי האורוות הרחבים משני צידי הבניין וטבעות ברזל תלויות על הקיר שיועדו לקשירת הסוסים. בקומה העליונה היו חדרי מגורים לעובדי האורוות.[1][2]
מצב המקום ובעליו כיום
עריכהנכון ל-2020, המבנה הוא חורבה נטושה. בשנת 2006 החליטו לנקוט בתהליך של פירוק שיתוף מקרקעין ונתמנו על ידי בית המשפט כונסי נכנסים שפרסמו מכרז למכירת הזכויות במתחם. במכרז זכתה חברת גלובוס אינטרנט השקעות בנין ופיתוח 1996 בע"מ. אך זו לא עמדה בתנאי המכרז ולא שיפצה את המבנה. חלקו הצפוני של המבנה מתוחזק על ידי עיריית ראשון לציון כחלק מהמוזיאון העירוני. אך זכויות הבעלות מחלוקות בין עיריית ראשון לציון, החברה הכלכלית ראשון לציון ובעלי זכויות פרטיים אחרים.[2]
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 מוזאון ראשון לציון, באתר מוזאון ראשון לציון
- ^ 1 2 3 מכרז "ארוות הברון"- יוצאים במרכז חדש, באתר mcity מודיעין
- ^ יעל עברי-דראל, ראשל"צ: כך הפך מבנה היסטורי למפגע סביבתי, באתר ynet, 24 ביוני 2008