אורי לברון

פרסומאי, סופר ותסריטאי ישראלי

אורי לברון (נולד ב-6 ביוני 1963) הוא פרסומאי, סופר ותסריטאי ישראלי.[1][2]

אורי לברון
אורי לברון, יולי 2020
אורי לברון, יולי 2020
לידה 6 ביוני 1963 (בן 61)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב, המכון הטכנולוגי של ניו יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

אורי (אוריאל) לברון נולד וגדל בתל אביב. אביו, יוסף, היה מהנדס; אמו, מרים, הייתה מנהלת חשבונות;[3] ללברון אחות גדולה. בתיכון למד בגימנסיה הרצליה; בצה"ל שירת בחיל המודיעין.[3] לאחר שחרורו מהצבא למד באוניברסיטת תל אביב והוא בוגר תואר ראשון במדעי המדינה, המזרח התיכון ואפריקה. הוא בעל תואר שני בתקשורת מהמכון הטכנולוגי של ניו יורק (אנ').[4][2]

פרסום

עריכה

לברון החל לעבוד בתחום הפרסום בשנת 1988, במשרד שירה שקולניק.[5] ב-1992, כששב מארצות הברית, הצטרף לפרסום ליניאל די.די.בי. כמנהל קריאייטיב.[6] בשנת 1997 הצטרף כשותף לפרסום אדלר חומסקי & ורשבסקי,[7] בתחילה כמנהל הקריאייטיב הראשי[8] (עד 2006), אחר-כך היה מנכ"ל משותף של "גריי אינטראקטיב", חברת הדיגיטל של אדלר חומסקי (2007–2009);[9] בתפקידו האחרון היה המנהל האסטרטגי הראשי של אדלר חומסקי (2007–2012), עם פרישתו אדלר חומסקי היה משרד הפרסום השני בגודלו בישראל.[10][5][11] החל משנת 2012 ועד היום הוא משמש כיועץ אסטרטגי בתחום המיתוג ושותף בחברת המיתוג Jack.[12][13]

הוא עבד בשש מערכות בחירות. בארבע הראשונות לברון היה מנהל קריאייטיב: אריאל שרון לראשות הממשלה ב-2001, אריאל שרון ומפלגת הליכוד ב-2003; אהוד אולמרט ומפלגת קדימה ב-2006; ציפי לבני ומפלגת קדימה ב-2009;[14] כיועץ אסטרטגי למפלגת מרצ ב-2013 וכסגן מנהל הקמפיין למחנה הציוני ב-2015.[15][13]

לברון שפט בפסטיבל הפרסום בקאן, הישראלי השני ששפט שם,[16] היה יו"ר ועדת תחרות "קקטוס", תחרות הפרסום הישראלית.[17] הגה את השמות "מימדיון",[4] "מאקו"[18] ואת השם של מפלגת "קדימה"[14] וכן את הסיסמאות "בננה פצצת אנרגיה צהובה"[19] ו"להיות ראשון זה מחייב".[20] היה אחראי למאות קמפיינים תקשורתיים עבור כמה מהלקוחות הגדולים במשק.

ספרות

עריכה

לברון כתב שישה ספרים, ארבעה מהם ראו אור בהוצאת כתר. שלושה ספרי ילדים ושלושה ספרי מבוגרים, שניים מספריו היו רבי-מכר: "חצי הוכחה"[21] ו"הילד הלא נכון";[22][7] ספרו "למה חתולים לא נחמדים" נבחר על ידי ספריית פיג'מה וחולקו כ-118,300 עותקים בגני חובה.[23]

טלוויזיה

עריכה

לברון יצר, כתב וערך ביחד עם טלי רוזין את הסדרה התיעודית "בין גבר לאשה", ששודרה בקשת, ערוץ 2,[3][7] ב-2006, בבימויה של נירית ירון.[24] לברון יצר וכתב ביחד עם יזהר הר-לב את סדרת המתח "המדרשה", ששודרה בערוץ 2, רשת, בבימויו של דני סירקין. הסדרה נמכרה לנטפליקס,[25] ו-TNT.[26][27]

חיים אישיים

עריכה

אורי לברון נשוי לנתלי, מתגורר ברמת השרון ואב לשלושה ילדים.[2]

ספריו

עריכה

ספרי ילדים

עריכה
  • המלך ששכח איך לחיך, הוצאת ציבלין; איורים: איתמר דאובה; עריכה: דפנה פיינס, 2004.
  • קלמנטינה בקצה השמים : ספור על חברות, על דברים שאוהבים לעשות ועל כך שלכל דבר יש זמן משלו, ציבלין; איורים: איתמר דאובה ; עריכה: עטרה אופק, 2005.
  • למה חתולים לא נחמדים, הוצאת כתר, עריכה: רחלה זנדבנק, איורים: מיכל שלו, 2017.

ספרי מבוגרים

עריכה

ביקורות ספרים

עריכה

על "הילד הלא נכון"

  • טלי שגיא. בקטנה: הילד הלא נכון. מוסף מוצ"ש של מקור ראשון, 20–26 בינואר 2012, עמ' 53.
  • עלית קרפ. בקצרה: הילד הלא נכון. הארץ, מוסף ספרים, 26 באוקטובר 2011.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ קורות חיים קצרים, באתר רשת 13
  2. ^ 1 2 3 אורי לברון, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
  3. ^ 1 2 3 אריאל שנבל, קדימה לפרסומות!, בעיתון מקור ראשון, חלק 2, עמ' 7
  4. ^ 1 2 רונה קופרבוים, דבר המפרסם, בעיתון ידיעות אחרונות, 7 לילות, יום שישי, 21 באוגוסט 2009, עמ' 12–13
  5. ^ 1 2 חן שליטא, ‏אורי לברון, שותף בכיר באדלר-חומסקי: "היום הגשום הגיע", באתר גלובס, 5 בנובמבר 2011
  6. ^ בעז גאון, ליניאל מסתער על הצמרת, בעיתון זמן תל אביב (מעריב), 3 במרץ 1995
  7. ^ 1 2 3 משה בנימין, לוקח צעד לאחור? אורי לברון שוקל בימים אלו את עתידו בקבוצת אדלר חומסקי, באתר אייס
  8. ^ ענת ביין, "אני לא מוריד הגשם", בעיתון גלובס, נתח שוק, 14–15 ביוני 2004, עמ' 10–11
  9. ^ ענת ביין-לובוביץ', ‏"אם פעם מדדתי הצלחה בפרסים ובמדליות,, באתר גלובס, 1 בינואר 2008
  10. ^ איילה צורף, ראובן אדלר מוכר את חלקו בקבוצת אדלר-חומסקי: "זה האקזיט שלי", באתר הארץ, 14 בספטמבר 2010
  11. ^ ענת ביין-לובוביץ', ‏אורי לברון מכר את מניותיו במשרד הפרסום אדלר-חומסקי, באתר גלובס, 1 במאי 2012
  12. ^ חברת ג'ק, אודות
  13. ^ 1 2 אורי לברון, באתר לינקדאין
  14. ^ 1 2 צבי (ציקי) אבישר, שרון - חמש שנים קדימה, ירושלים: המחבר, 2011, בפרק: "קדימה: האיש שהעניק למפלגת שרון את שמה".
  15. ^ ענת ביין-לובוביץ', ‏"אם הרצוג ינצח, הוא צריך להושיב את אדלר על כס מלכות", באתר גלובס, 17 במרץ 2015
  16. ^ שופט כלוא, באתר TheMarker‏, 19 ביוני 2007
  17. ^ עדי דברת, אורי לברון, יו"ר ועדת תחרות הקקטוס: "פחות פרסומות פופוליסטיות יזכו השנה בפרסים", באתר TheMarker‏, 18 במאי 2008
  18. ^ שרי שביט, ‏אשכול נבו, הבוס שלך עשה את זה, באתר ‏מאקו‏, 1 בספטמבר 2009
  19. ^ שרי שביט, "הגבר שמעולם לא הייתי": ראיון עם אורי לברון, באתר ynet, 28 בספטמבר 2011
  20. ^ מיטל זדה, בנק הפועלים מחליף סיסמה, באתר nrg מעריב, 31 באוקטובר 2004
  21. ^ אורי לברון, "הילד הלא נכון" מאת אורי לברון, באתר ynet, 28 בספטמבר 2011
  22. ^ 7.3.2012 רבי מכר, באתר הארץ, 7 במרץ 2012
  23. ^ למה חתולים לא נחמדים?, באתר ספריית פיג'מה
  24. ^ יונתן שגיב‏, הכל נשבר במשפחה, באתר וואלה, 29 בינואר 2006
  25. ^ איתי שטרן, נטפליקס רכשה לשידור את הסדרה הישראלית "המדרשה", באתר הארץ, 3 בנובמבר 2016
  26. ^ "המדרשה" של רשת תשודר בגרסתה העברית באמריקה הלטינית, באתר גלובס, 28 ביוני 2016
  27. ^ Drama psicológico Mossad 101 se estrena en TNT Series, באתר tvlatina.tv