אקלים קוטבי

(הופנה מהדף אזורי הקטבים)

האקלים הקוטבי (המכונה גם אקלים ארקטי) הוא האקלים השורר באזורי הקטבים. אקלים כזה שורר באזור הארקטי, מצפון לחוג הקוטב הצפוני ובאנטארקטיקה, והוא מאופיין בטמפרטורות נמוכות מאוד. אקלים זה נוצר כתוצאה מכמות קרינה נמוכה מהשמש.

אזורי האקלים הקוטבי בכדור הארץ
דוב לבן באזור הארקטי

הטמפרטורה הממוצעת בחודש החם ביותר בשנה נמוכה מ־C°‏ 10 באזורים אלו, ובחורף לעיתים יורדת ל־C°‏ 20- בממוצע.[דרוש מקור]

המשקעים באזורי האקלים הקוטבי מועטים והם יורדים בצורת שלגים. באקלים הקוטבי הקיץ קצר מאוד וקר. לעומת זאת, החורף הקוטבי הוא ארוך וקר מאוד.

האקלים מחולק לשני סוגים: אקלים כיפות הקרח בו אין אף חודש בשנה שהטמפרטורה הממוצעת בו גבוהה מ־C°‏ 0 ואקלים הטונדרה בו יש לפחות חודש אחד בשנה שהטמפרטורה הממוצעת בו גבוהה מ־C°‏ 0.

באזור האקלים הזה לא גדלים עצים כלל ולכן הם נמצאים מעבר לקו העצים. עם זאת, בטונדרה גדלים צמחים נמוכים כגון עשבים, טחבים וחזזיות.

חילופי האור והחושך באזור האקלים הקוטבי שונים מאוד מאזור האקלים הים-תיכוני. במשך חצי שנת הקיץ שורר אור במרבית שעות היממה כשהשיא הוא שמש חצות, יממה בה נראית השמש לכל אורכה. במשך חצי שנת החורף מרבית היממה חשוכה כשהשיא הוא ליל קוטב בו שורר חושך רוב היום למעט דמדומים בצהריים. מספר שעות האור והחושך בכל מקום תלוי במרחקו מקו המשווה.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אקלים קוטבי בוויקישיתוף


  ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי כדור הארץ. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.