ויקיפדיה

אחמד מסעוד

פוליטיקאי אפגני

אחמד מסעוד (בדארי: احمد مسعود; נולד ב-1989) הוא פוליטיקאי אפגני ומייסד חזית ההתנגדות הלאומית של אפגניסטן (אנ'). הוא בנו של המנהיג הצבאי האנטי-סובייטי אחמד שאה מסעוד.[1] מונה למנכ"ל "קרן מסעוד" בנובמבר 2016,[2] וב-5 בספטמבר 2019 מונה ליורשו הרשמי של אביו בטקס רשמי שנערך במוזוליאום לזכרו.[3]

אחמד מסעוד
احمد مسعود
לידה 10 ביולי 1989 (בן 35)
פנג'שיר, הרפובליקה הדמוקרטית של אפגניסטן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אפגניסטן עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

אחמד מסעוד נולד בשנת 1989, בנו הבכור והיחיד מבין שישה ילדים של המנהיג הצבאי האנטי-סובייטי אחמד שאה מסעוד.[4]

לאחר שסיים את לימודיו בבית ספר תיכון באיראן, למד שנה באקדמיה הצבאית המלכותית סנדהרסט.[5] בשנת 2012 החל ללמוד תואר ראשון במחקר מלחמות וביחסים בין-לאומיים בקינגס קולג' לונדון. בשנת 2016 קיבל תואר שני בפוליטיקה בינלאומית מאוניברסיטת המחקר סיטי, אוניברסיטת לונדון (אנ').[6][7][8]

קריירה

עריכה

מסעוד שב לאפגניסטן בשנת 2016, ומונה למנכ"ל "קרן מסעוד".[4][9] במרץ 2019 השתלב רשמית בפוליטיקה.[10][11][12][13][14]

הוא תומך ברעיון אביו להחיל מודל שווייצרי באפגניסטן, וטוען כי ביזור השלטון יאפשר הקצאת משאבים וסמכויות בתורה יעילה יותר למחוזות במדינה, ובכך יביאו שגשוג ויציבות למדינה כולה.[15][16][17]

הוא התנגד לתהליך השלום באפגניסטן, וטען כי התהליך מתעלם מרצונם של רוב האפגנים. בספטמבר 2019 הכריז על הקמת ברית חדשה של מנהיגי המוג'אהדין, בדומה לארגון "הברית הצפונית" שהתנגד לטליבאן בשנות ה-90.[18]

הקואליציה שהקים, שנקראת חזית ההתנגדות הלאומית של אפגניסטן, הפכה לכח צבאי בולט המתנגד לשלטון הטליבאן בעת נסיגת כוחות ארצות הברית מאפגניסטן בשנת 2021.[19][20] במהלך השתלטות הטליבאן על אפגניסטן נפגשו מסעוד ואמרוללה סאלח והכריזו כי הם לא מקבלים את שלטון הטליבאן. הוא פנה לתקשורת האמריקאית וביקש תמיכה צבאית ולוגיסטית בכוחותיו. בין היתר הוא ציין את הצורך להגן על זכויות הנשים, על הצורך במניעת הוצאות להורג פומביות ומהפיכת אפגניסטן שוב למקלט בטוח לטרוריסטים בינלאומיים.[21]

ב-22 באוגוסט 2021 הוא הזהיר מפני מלחמת אזרחים אפשרית אם לא יהיה הסכם חלוקת כוחות מסודר וטען כי מלחמת אזרחים היא "בלתי נמנעת" בנסיבות אלה, באומרו: "ניצחנו את ברית המועצות, נוכל להביס את הטליבאן".[22] עם זאת, הוא גם הצהיר על רצונו לנהל משא ומתן עם הטליבאן.[23]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אחמד מסעוד בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Ahmad Massoud, l'héritier du lion, La Presse+, ‏2016-09-09 (בצרפתית)
  2. ^ "گفت و گو با فرزند احمدشاه مسعود؛ "عملیات ما برای ادبیات‌مان است"". www.teribon.ir. 24 בפברואר 2014. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  3. ^ "Ahmad Massoud Declared As His Father's Successor". TOLOnews.
  4. ^ 1 2 "'My father was the first to negotiate with the Taliban'". TRT World. 3 ביוני 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Son of slain Afghan resistance hero Ahmad Shah Massoud enters political fray". www.rfi.fr. 6 בספטמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  6. ^ "Son of famed Afghan commander Massoud steps into spotlight". The Straits Times. 28 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Anne Chaon (2016-09-01). "Lion of Panjshir's son ready to take up his Afghan destiny". Yahoo.com. נבדק ב-2016-11-28.
  8. ^ AFP (2016-09-01). "Lion of Panjshir: Ahmad Shah Masood's son ready to take up his Afghan destiny – The Express Tribune". Tribune.com.pk. נבדק ב-2016-11-28.
  9. ^ Malejacq, Romain (15 בינואר 2020). Warlord Survival: The Delusion of State Building in Afghanistan. Cornell University Press. ISBN 9781501746437 – via Google Books. {{cite book}}: (עזרה)
  10. ^ Biloslavo, Fausto. "The Return of the Lion of Panjshir". InsideOver.
  11. ^ "Heir to Lion of Panjshir returns to reunite his father's followers" – via www.thetimes.co.uk.
  12. ^ Meuse, Alison Tahmizian (5 בספטמבר 2019). "Afghanistan: Ahmad Massoud seizes father's torch". Asia Times. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Taliban seeks to share power in Afghanistan's government, but will ethnic groups approve?". PBS NewsHour. 14 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Glasse, Jennifer (11 בספטמבר 2019). "Son of famed Afghan resistance fighter launches new political movement". CBC. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Ahmad Massoud: Decentralization is the Solution". www.thenationalnews.com. 3 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  16. ^ "What Is Missing From Afghan Peace Talks". New York Times.{{cite news}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  17. ^ "Son of slain Afghan commander Massoud warns of 'civil war' if US troops leave hastily". www.france24.com.{{cite news}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  18. ^ Glasse, Jennifer (11 בספטמבר 2019). "Son of famed Afghan resistance fighter launches new political movement". CBC News. נבדק ב-2021-08-18. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ Zucchino, David; Fazi, Fatima (24 ביוני 2021). "Attacked and Vulnerable, Some Afghans Are Forming Their Own Armies". The New York Times. נבדק ב-2021-08-17. {{cite news}}: (עזרה)
  20. ^ Behzan, Frud (2021-08-12). "Afghanistan's Anti-Taliban Stronghold Gears Up For New Fight Against Militants". Radio Free Europe/Radio Liberty (באנגלית). Radio Azadi. נבדק ב-2021-08-17.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  21. ^ Massoud, Ahmad (18 באוגוסט 2021). "Opinion: The mujahideen resistance to the Taliban begins now. But we need help". www.washingtonpost.com. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  22. ^ Beaumont, Peter (22 באוגוסט 2021). "Afghan civil war 'unavoidable' if Taliban refuse talks, says opposition leader". The Guardian. נבדק ב-22 באוגוסט 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ Mackenzie, James (2021-08-22). "Anti-Taliban leader Massoud wants to talk but ready to fight". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2021-08-22.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
אוחזר מתוך "https://he.wiki.x.io/w/index.php?title=אחמד_מסעוד&oldid=38518590"