אחרי החגים
אחרי החגים הוא ביטוי נפוץ בעברית החדשה, לתקופה שלאחר חגי תשרי, כשהשגרה והעבודה חוזרות לסדרן. ביטוי זה הפך עם השנים גם לביטוי של דחייה[1][2] ומנגד ביטוי של התחדשות.
חודש תשרי עמוס בחגים ובימי חופשה נוספים. ב-24 ימים החל מ-כ"ט באלול ועד כ"ג בתשרי, ניתן למנות:
- 5 ימי חג[3] שהם ימי מנוחה כשבת ובהם לא עובדים: ראש השנה (א'–ב' בתשרי), יום הכיפורים (י' בתשרי), היום הראשון של סוכות (ט"ו בתשרי), שמיני עצרת ושמחת תורה (כ"ב בתשרי).
- 6 ימי חול המועד סוכות (ט"ז–כ"א בתשרי), שבמקומות עבודה רבים בישראל נהוגה בהם חופשה, ובאחרים נהוג יום עבודה מקוצר.
- 3 ערבי חג, שבמקומות רבים נהוגה בהם חופשה.
- אסרו חג שמיני עצרת (כ"ג בתשרי), שהוא יום שבתון בגולה, ויום חופשה במערכת החינוך בישראל.
- ניתן למנות גם את צום גדליה (ג' או ד' בתשרי), אף על פי שאינו יום חופשה.
גלגולי הביטוי
עריכההמונח חג ושימושו בלשון העברית החליף משמעות ועבר שינויים אחדים מימי המקרא ועד ימינו. משום כך הביטוי "אחרי החגים" לא היה בספרות הרבנית, והתגלגל לעברית המתחדשת תחילה מתוך מונח נוצרי בשפות האירופיות של "תקופת החגים" (תקופת הימים הקדושים) הכוללת בדרך כלל 12 יום החל מחג המולד ב-25 בדצמבר, את ראש השנה הנוצרי ב-1 בינואר, ועוד ימים אחדים אל תוך השנה, תלוי בכנסייה והחלטותיה. לימים אומץ הביטוי גם לגבי החגים העברים, תחילה תוך ציון עניין זה, ולבסוף בהשמטתו.[4]
מונחי יום החג טרם העברית החדשה
עריכההמונח "החג", עם ה הידיעה, יוחד לשבעת ימי חג הסוכות, בהם חגו סביב המזבח וקשרו סביבו עבותות, כמופיע באמירת אורחי המקדש איש לרעהו בפרקי ההלל שבתהלים (118:27): "אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ!".
וכך מצינו במשנה (תענית פרק ראשון משנה ג' מנוסח ומנוקד על פי כתב יד קאופמן)
- בִּשְׁלשָׁה בְמַרְחֶשְׁוָן שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים.
- רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, בְּשִׁבְעָה בוֹ, - חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם אַחַר הֶחָג, כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ אַחֲרוֹן שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לִנְהַר פְּרָת.
כאן תוצאת המשמעות דומה ל"אחרי החגים" כלומר הזמן שאחרי חג הסוכות, אולם המשמעות המילולית שונה, שכן "החג" הוא הכינוי המקראי הנפוץ לחג המקראי חַג-הַסֻּכּוֹת.
הימים הקדושים יוחדו במקרא כימים של "מקראי 'קודש!'" כלומר ימים שיש להכריז בהם "קודש!". ימים אלו הם יום השבת בכל שבוע, ראש השנה, יום הכיפורים, היום הראשון של חג הסוכות והיום השמיני (בימינו: שמחת תורה), היום הראשון והשביעי של חג המצות (כיום: חג הפסח), ויום חג השבועות. החגים כולם, הן ימי מקרא קודש והן אלו שאינם כאלו, נקראו במקרא ימי מועד.[5]
בלשון חכמים ימי מקרא קודש נקראו ימים טובים ואילו ימי החג האחרים נקראו חולו של מועד, בסמיכות כפולה.[6] בספרות הרבנית קוצר המונח ל"חול המועד". ביידיש המונח "ימים טובים" (בוטא במלעיל: יומימטויבים, יונטעף ביחיד) שימש לחגים העבריים, המילה מועד (בוטא במלעיל: מוֹיֶד) יוחדה לימי חול-המועד (בוטא במלעיל: כַֿלַמוֹיֶד) ואילו הביטוי לאחר החגים במשמעות חגי הנוצרים היה "נאך די שטאט ראט פעריען" (אחרי הירידים של מועצת העיר) ובגרמנית Nach die ferien לאחר הירידים.[7]
בספרות הרבנית חגי תשרי נקראו בשמות שונים: הימים הנוראים הם שני ימים של ראש השנה (במקרא - יום אחד, וכך אף ברוב תקופת בית שני) ויום הכיפורים. יום הכיפורים עצמו נקרא בארמית יהודית בבלית יומא, כלומר היום, עם ה הידיעה.[8] התקופה עד יום הכיפורים נקראת עשרת ימי תשובה.
שימושים בביטוי
עריכהכביטוי לדחייה
עריכהביטוי זה נפוץ לצורכי דחייה ודחיינות.[9] בעקבות דחייה של פתיחת משפטו של הנשיא לשעבר, משה קצב, פרסם המשפטן אביעד הכהן מאמר נזעם, ובו כתב:
אל תדחה למחר מה שאתה יכול לדחות למחרתיים. הכלל הזה חל, כנראה, גם על הסימפוניה הבלתי גמורה של פרשת משה קצב. ... אם הייתה אליפות עולם ב"משחק על זמן", קצב ופרקליטיו כבר היו לוקחים את מדליית הזהב בהליכה. ... הרי מיד יגיע חג הפסח, ועד "אחרי החגים" לא יהיה זה ראוי לגזור את דינו של מי שהיה האזרח מס' 1. ואחר כך יחלו ימי ספירת העומר, וימי בין המצרים, ופגרת הקיץ הארוכה של בתי המשפט אף היא זכורה לטוב.
באופן קיצוני יותר, הביטוי משמש כדחייה לאין קץ. הסופר והסאטיריקן אפרים קישון כינה תופעות שונות במדינת ישראל בשם "פרטאצ'יה", ואת השפה הדו משמעית של אזרחיה כינה "פרטאצ'ית". בין היתר כתב:
לשפה הפרטאצ'ית מילון עשיר ביטויים. "זה יהיה בסדר", פירושו אסון. "סמוך!" רומז שהדבר בלתי-אפשרי. "תיכף", זה שעתיים. "יום-יומיים", שנה. "אחרי החגים", לעולם לא.
כביטוי להתחדשות
עריכההביטוי משמש גם לתיאור התחלה חדשה, כפי שניתן לראות במספר שירים, לדוגמה:
הערות שוליים
עריכה- ^ רוביק רוזנטל, מילון הסלנג המקיף, כתר, 2005, עמ' 11
- ^ פנחס לנדאו, "אחרי החגים" הגיע – מה עכשיו?, באתר ynet, 10 באוקטובר 2001
- ^ ארבעה ימים טובים בנוסף ליום הכיפורים שהלכתית אינו מוגדר כיום טוב אלא חמור ממנו.
- ^ רשימת הופעות "אחרי החגים" בראשית ימי העיתונות העברית (אגף העיתונות העברית באתר הספרייה הלאומית)
- ^ חג חגים ומועדים אנציקלופדיה מקראית (אתר כותר (ספרייה דיגיטלית)) וראו פרשיית המועדים בספר במדבר: פרשיית המועדים בספר ויקרא המשובץ בפרשת משפטים (מהדורת הביאור המעומד של המקרא, ויקיטקסט)
- ^ חול המועד (בדף הפייסבוק של האקדמיה ללשון העברית)
- ^ לדוגמה נאך די שטאט ראט פעריען - כותרת בעיתון פאדלאסיער לעבען, ערב ראש השנה תרצ"ג 30 בספטמבר 1932 (אגף העיתונות העברית באתר הספרייה הלאומית)
- ^ מסכת יומא העוסקת ביום כיפורים זה נקראת כך בתלמוד הבבלי בלבד. בתוספתא ובירושלמי הארצישראליים המסכת נקראת יום הכיפורים. ראו ליברמן ומאגר התוספתא באתר אוניברסיטת בר-אילן לספרות התנאים
- ^ יערה ישורון, אחרי החגים: החיים האמיתיים שלנו, באתר ישראל היום, 15 באוקטובר 2017