איבראהים מקאדמה

איבראהים מקאדמה (בערבית: ابراهيم المقادمة, תעתיק מדויק: אבראהים אלמקאדמה; 1952 - 8 במרץ 2003) היה אחד מראשי הזרוע הצבאית של תנועת החמאס, פעיל פוליטי בכיר בתנועה, ואידאולוג בולט בקרב תנועת "האחים המוסלמים" בשטחים, עד להריגתו בידי צה"ל.

איבראהים מקאדמה
ابراهيم المقادمة

אין תמונה חופשית
לידה	1952 מחנה הפליטים ג'באליה, רצועת עזה המצרית
נהרג	8 במרץ 2003 (בגיל 51 בערך) עזה, הרשות הפלסטינית
מדינה	מדינה פלסטינית
השתייכות	חמאס

ביוגרפיה

אבראהים אל-מקאדמה נולד בשנת 1952 במחנה הפליטים ג'באליה שברצועת עזה. לאחר שהצטיין בלימודיו התיכוניים, יצא ללימודי רפואת שיניים במצרים, שם הצטרף לתנועת האחים המוסלמים והפך לפעיל סטודנטיאלי בולט. בשנת 1976 סיים את לימודיו בהצלחה, התחתן, ושב לרצועת עזה.

במסגרת פעילותו בתנועת האחים המוסלמים, נעצר ד"ר אל-מקאדמה יחד עם השיח' אחמד יאסין והואשם באחזקת נשק ובייסוד התארגנות צבאית. בפועל, שימש אל-מקאדמה כמפקד הראשון של מנגנון הביטחון הפנימי בחמאס. אל-מקאדמה נשפט ל-8 שנות מאסר, וריצה גם חצי שנה של מאסר מנהלי נוסף, עד לשחרורו בשנת 1992. במהלך שהותו בכלא אשקלון הוא צבר השפעה כהוגה וכאידאולוג. הוא העביר שיעורי דת והגות מדינית, ואף כתב בכלא ספר תחת השם הבדוי 'ד"ר מחסן כרים'. הספר, אשר נקרא "הסכסוך הדמוגרפי בפלסטין", סקר את ההגירה היהודית לארץ ישראל בין השנים 1881–1990.

עוד בעת שהותו בכלא הישראלי, כמו גם לאחר שחרורו, הסתמן אל-מקאדמה כאחד מהמתנגדים הבולטים ליוזמת הסכמי אוסלו. הוא סבר שהסכם שלום עם האויב הישראלי יוביל לחיסולם של הפלסטינים. אל-מקאדמה ראה בהתנגדות המזוינת את הדרך היחידה לעצמאות, "ולו במחיר הריגת חצי מהעם הפלסטיני". לראייתו, אותה הביע בספרו "הסכם עזה ויריחו מזווית אסלאמית", הסכמי אוסלו היוו ויתור על 80% משטחי פלסטין ההיסטורית. ד"ר אל-מקאדמה תמך בגישה לפיה "הג'יהאד הוא הפתרון".

גישתו הקיצונית של ד"ר אל-מקאדמה - אשר כתב עשרות מאמרים וספרים בנושאי ג'יהאד, האחים המוסלמים, והדרך לשחרור פלסטין - הובילה למעצרו על ידי הרשות הפלסטינית. הוא נכלא בין השנים 1996–2000 ונטען כי עבר עינויים בכלא. עם שחרורו, החל להרצות באוניברסיטה האסלאמית בעזה.

ד"ר מקאדמה נחשב על ידי שירותי הביטחון הישראליים כאחראי לפעילות הצבאית החשאית ובתור האידאולוג הראשי של החמאס. חרף השפעתו המרכזית וקשריו לבכירים אחרים בחמאס, התנהל מקאדמה בחשאיות רבה. הוא מיעט להופיע בתקשורת והקפיד על פרופיל נמוך, דבר אשר הקשה מאוד על גורמי ביטחון ישראליים לעקוב אחריו. הוא זוהה כמייצג מובהק של הזרם הדוגמטי והבלתי מתפשר בחמאס, קרי, הזרם המסרב להכיר בישראל או להגיע עמה לפשרות זמניות כלשהן. הוא תמך במאבק מזוין עד להשמדת ישראל והחלפתה באמצעות כינון "מדינת שריעה" מוסלמית.

ב-8 במרץ 2003 נהרג בסיכול ממוקד איבראהים מקאדמה בטילים שנורו משני מסוקי קרב ישראליים, כאשר נסע במכוניתו בשכונת שיח' רדואן בעיר עזה. יחד עמו נהרגו מהירי שלושה משומרי ראשו אשר נסעו ברכב. שניים מהם, ח'אלד ג'מעה ועלאא' שכרי, היו מוכרים כפעילים צבאיים בזרוע הצבאית של החמאס. כמו כן נהרגה ילדה שעברה ברחוב. בזכות גורמי הסברה ומורשת, ולנוכח השפעתו הרבה על התנועה, השתרשה דמותו של מקאדמה בקרב תומכי חמאס וכתביו נלמדים על ידיהם גם שנים לאחר מותו.