איגור סצ'ין
איגור איוואנוביץ' סצ'ין (ברוסית: Игорь Иванович Сечин; נולד ב-7 בספטמבר 1960, לנינגרד) הוא מדינאי ומנהל בכיר רוסי המכהן כמנכ"ל רוסנפט מאז מאי 2012.
.jpg) | |||||
| איגור סצ'ין, 2021 | |||||
| לידה |
7 בספטמבר 1960 (בן 64) לנינגרד, רוסיה הסובייטית, ברית המועצות | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 רוסיה | ||||
| השכלה |
| ||||
| |||||
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
| |||||
  | |||||
בשנים 2008–2012 כיהן כסגן ראש ממשלת רוסיה והיה סגן ראש סגל הקרמלין מ-1999 ועד שנת 2008, ב-2004 התמנה לעוזרו של הנשיא ולדימיר פוטין.
היה יושב ראש מועצת המנהלים של חברת רוסנפט (בשנים 2004-2011) ונכון ליוני 2017 נשיא החברה. נחשב למרוויח הגדול ממעצרו של מיכאיל חודורקובסקי ומיזוגה של חברת יוקוס עם רוסנפט ב-2007. יו"ר דירקטוריון החברה הממלכתית רוסנפטגז, בעלת השליטה ברוסנפט.
איגור סצ'ין נחשב לאחד האנשים המשפיעים ביותר ברוסיה ולראש מחנה הסילוביקי ברוסיה.
ביוגרפיה
עריכהסצ'ין נולד לאיוואן סצ'ין, בלנינגרד בספטמבר 1960.
ב-1977 סיים את בית הספר התיכון מס' 133 בלנינגרד והצליח מאוד בלימוד השפה הצרפתית. באותה שנה הוא התקבל לאוניברסיטת לנינגרד הממלכתית ע"ש אנדריי ז'דאנוב בפקולטה לפילולוגיה. הוא בוגר האוניברסיטה על פי כמה מקורות משנת 1982 או משנת 1984. מומחיותו היא בלשנות והוא מדבר פורטוגזית וצרפתית.
השירות בצבא
עריכהסצ'ין שירת במודיעין הצבאי הסובייטי של הכוחות המזוינים בשנים 1984–1986.
הוא עבד בחברה למסחר חוץ בשם "טכנואקספורט" שהייתה חלק מהוועדה הממלכתית לקשרי חוץ כלכליים של מועצת השרים הסובייטית. במסגרת עבודתו זו עסק בסחר בכלי נשק למדינות זרות. הוא עבד כמתרגם במוזמביק, מושבה פורטוגזית לשעבר, בה סייע כיועץ צבאי להקמת הכוחות המזוינים של מוזמביק. הוא עסק בהדרכה לוגיסטית, ארגון ומשלוח אמצעי וציוד צבאי מברית המועצות.
לאחר מכן הוא עבד כמתרגם צבאי באנגולה - עוד מושבה פורטוגזית לשעבר, שם באותה תקופה חימש את שני הצדדים במלחמת האזרחים. עם שובו מאנגולה, השתלב איגור סצ'ין במחלקת החוץ של אוניברסיטת לנינגרד, והיה אחראי להגשת סיוע לסטודנטים שנסעו לחו"ל במסגרת תוכניות לחילופי סטודנטים.
עבודתו במועצת העיר לנינגרד וסנקט פטרבורג
עריכהבשנת 1988 התקבל סצ'ין לעבודה בוועד הפועל של מועצת העיר לנינגרד (לנסובייט) במחלקה לערים אחיות, שבו נדרשו בדחיפות אנשים דוברי השפה הפורטוגזית. הוא התבקש לעבוד עם אחת הערים התאומות של לנינגרד - ריו דה ז'ניירו. הוא היה המדריך הראשי ומומחה ליחסי חוץ של הוועד הפועל של מועצת העיר לנינגרד.
סצ'ין נפגש עם ולדימיר פוטין לראשונה בסוף שנות ה-80 בעת שעבד במחלקת החוץ של אוניברסיטת לנינגרד ופוטין היה עוזר המכללה ליחסים בינלאומיים. יש הטוענים כי הם נפגשו בשנת 1990 במהלך ביקור בברזיל, כאשר ולדימיר פוטין, היה עוזרו של ראש עיריית לנינגרד, אנאטולי סובצ'אק. ב-23 במאי 1990, נבחר אנטולי סובצ'אק ליו"ר מועצת העיר לנינגרד. הוא מינה ליועץ שלו, את ולדימיר פוטין. סצ'ין באותו הזמן המשיך לעבוד במחלקה לערים תאומות והוביל במספר תחומים בריו דה ז'ניירו, ברצלונה, ולאחר מכן מילאנו.
ב-1992 פוטין היה ליו"ר הוועדה ליחסי חוץ של העירייה וסצ'ין עבד אז לצדו עד שנת 1996. באותן שנים עבד סצ'ין כסגנו של פוטין, יו"ר הוועדה לקשרי חוץ.
ב-1996 - לאחר הפסדו של סובצ'אק בבחירות לעירייה - התפטר סצ'ין מתפקידו, יחד עם ולדימיר פוטין.
המעבר למוסקבה
עריכה_02.jpg)
.jpg)
בחודש אוגוסט 1996, לאחר תבוסתו של אנטולי סובצ'אק בבחירות למושל העיר, הוזמן ולדימיר פוטין לעבוד במוסקבה כמנהל העסקים של ראש סגל הקרמלין פאבל בורודין. יחד עמו למוסקבה, הזמין פוטין את ידידו איגור סצ'ין.
בשנים 1996–1997 - היה סצ'ין סגן ראש המחלקה לעבודה עם רכוש המדינה בחו"ל של המחלקה לקשרי חוץ כלכליים של המינהל הנשיאותי של רוסיה.
בשנים 1997–1998 היה לראש מחלקה במינהל הבקרה הראשי של המינהל הנשיאותי של רוסיה.
ב-1998 מונה לראש המטה של סגן ראש המינהל הנשיאותי של רוסיה ובשנים 1998–1999 היה ליועץ סגן ראש המינהל הנשיאותי של רוסיה. ב-1999 מונה לראש המזכירות של סגן ראש ממשלת רוסיה, באוגוסט 1999 התמנה לראש המזכירות של ראש ממשלת רוסיה, שבאותה עת היה ולדימיר פוטין עצמו.
ב-31 בדצמבר 1999 בעקבות התפטרותו של בוריס ילצין מתפקיד נשיא רוסיה, לממלא מקומו התמנה ולדימיר פוטין. באותו יום, הוא קבע את הרכב הממשלה שלו. והוא מינה את איגור סצ'ין לסגן ראש סגל הקרמלין.
ב-4 ביוני 2000, במהלך ישיבת הממשלה, חיזק פוטין את עמדתו של סצ'ין בתפקידו כסגן ראש סגל הקרמלין.
בפברואר 2004 הומלץ סצ'ין על ידי הדירקטוריון של חברת הנפט "רוסנפט" כמנהל החברה והוא מונה ליו"ר מועצת המנהלים של החברה.
ב-25 במרץ 2004, במהלך פגישה של הנשיא פוטין עם חברי ממשלתו, איגור סצ'ין, שמר על תפקידו - הוא מונה בפעם השלישית לתפקיד סגן ראש סגל הקרמלין, אך הפעם היה לעוזר הנשיא.
ב-25 ביוני 2004 סצ'ין נבחר לראשות מועצת המנהלים של חברת הנפט "רוסנפט" וחודש לאחר מכן, ב-27 ביולי, נבחר ליו"ר הדירקטוריון.
ב-2007 איגור סצ'ין נטל חלק פעיל במיזוגה של יוקוס עם רוסנפט - ונטען כי היה לו חלק בפרשיית יוקוס ובמעצרו של חודורקובסקי.
ב-12 במאי 2008 סצ'ין מונה לסגן ראש הממשלה ולדימיר פוטין.
ב-12 בדצמבר 2008 היה ליו"ר מועצת המנהלים של "UES INTER RAO", חברת בת של מערכת האנרגיה המאוחדת של רוסיה.
בינואר 2011, נראה כי הוריד הרבה במשקלו, מה שגרם להפרחת שמועות בתקשורת הרוסית כי חלה בסרטן.
ביולי 2011 נאלץ סצ'ין להתפטר מתפקידו ברוסנפט כחלק מהרפורמות הכלכליות של דמיטרי מדבדב להפרדת הפוליטיקה מן הכלכלה (באותה תקופה הוא היה חבר בממשלה). סצ'ין היה אחד משורת פוליטיקאים רוסיים שהתפטרו מחברות כלכליות שעמדו בראשן.
הוא נכלל הממשלה החדשה של דמיטרי מדבדב וב-23 במאי 2012 התמנה לנשיא רוסנפט.
בני משפחתו
עריכהבתו של איגור אינגה סצ'ינה, היא ילידת 1982, נשואה לבנו של שר המשפטים לשעבר, התובע הכללי של רוסיה, ולדימיר אוסטינוב. ב-4 ביולי 2005 נולד נכדו של איגור.
ב-20 בפברואר 2024 פורסם שבנו של איגור סצ'ין, איבן סצ'ין נפטר בגיל 35.[1]
