איגנץ אצ'אדי
איגנץ אצ'אדי (במקור אדלר, בהונגרית: Acsády Ignác; קאריי, 9 בספטמבר 1845 – בודפשט, 17 בדצמבר 1906) היה היסטוריון יהודי-הונגרי, חבר נספח של האקדמיה ההונגרית למדעים (1888). בנוסף למספר מונוגרפיות עצמאיות, הוא היה חבר מערכת בעריכת תולדות המילניום של שאנדור סילאדי ומחבר סינתזות מרכזיות שכותרתן "תולדות האימפריה ההונגרית" ו"ההיסטוריה של הצמיתות ההונגרית".
 | |
| דיוקנו של איגנץ אצ'אדי בגיליון 23 בדצמבר 1906 ב"עיתון יום ראשון" | |
| לידה |
9 בספטמבר 1845 קאריי, האימפריה האוסטרית  |
|---|---|
| פטירה |
17 בדצמבר 1906 (בגיל 61) בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
| שם לידה |
Adler Ignác |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה |
| השכלה |
אוניברסיטת אטווש לוראנד (1877) |
  | |
משפחתו
עריכהאיגנץ אצ'אדי (במקור כאמור אדלר) נולד בנאג'קארוי, (Nagykároly) בהונגרית, אז הונגריה, במחוז סאטו מארה, היום: שם המקום קאריי, רומניה), שם אביו היה פרקש אדלר. המשפחה עברה לעיר מרחתאות היידוסובוסלו בשנות ה-50 של המאה ה-19. בצבירת ההון ההדרגתית של אביו הוא רכש אדמות ואחוזה והצליח לגדל את ילדיו במצב של מעמד ביניים. איגנץ, הבן הבכור, למד בגימנסיה הקלוויניסטית בדברצן ובפשט והתכונן למקצוע של עורך הדין.
ביוגרפיה
עריכהאיגנץ אצ'אדי המשיך את לימודיו בפקולטה למשפטים באוניברסיטת פשט (היום שמו אוניברסיטת אטווש לוראנד). בין מוריו השפיע עליו במיוחד גוסטב ונצל. ההיסטוריון המשפטי ונצל מוכר בזכות עבודתו בשם "ההיסטוריה של החקלאות ההונגרית" שפורסמה בשנת 1887. בהמשך סיים אצ'אדי את לימודיו גם בפקולטה לפילוסופיה ועבד בתחום העיתונאות לאחר קבלת הדוקטורט.
בזמן מיזוג "המאה שלנו" עם הפשטי נפלו, הוא הפך לכתב של יומון אחרון זה, אך הוא כתב גם לעיתונים אחרים. המאמרים הכלכליים והפוליטיים שלו היו מצוינים כמו אלה בתחום ההיסטוריה. עם זאת, תשומת לבו הופנתה יותר ויותר לנושאי ההיסטוריה ההונגרית. למרות שנשאר עובד של הפשטי נפלו עד מותו, הוא הקדיש את חייו לעבודתו כהיסטוריון. בשנת 1877 הוא גם למד ונבחן במדעי הרוח לעניין זה. הוא ערך מחקרים רבים ויסודיים בארכיונים ההיסטוריים של הארכיונים הלאומיים ושל האקדמיה ההונגרית למדעים.
הוא החל את עבודתו כהיסטוריון למעשה בשנות ה-80 של המאה ה-19, ובנוסף לעבודתו העיתונאית תרגם את שלושת הכרכים מתוך "תולדות האפיפיורים של רומא" של לאופולד פון רנקה ואת תולדות הפוליטיקה של יוהאן קספר בלונצ'לי בהוצאת האקדמיה. הוא כתב גם סיפורת, כמו "בנק פרידיני" (1882); "נישואי כסף" (1893); בתוך הקומדיות והרומנים שלו שיצאו לאור בין השנים 1880–1883, בולט "ארץ הזהב" (קומדיה, 1880). הוא ערך את "לקסיקון היד" של הוצאת הספרים אתנאום שהיה מהראשונים בהונגריה (1891–1893).
אצ'אדי, שהגיע ממעמד הביניים היהודי המשכיל, התאפיין בידע רב בשפה ובידע מסוים בספרות. מחקריו התמקדו בעיקר בהיסטוריה כלכלית וחברתית, תחומי מדע היסטורי שהתפתחו באירופה במקביל להתקדמות הבורגנות והפיתוח התעשייתי.
בשנת מותו, 1906, פורסמה המונוגרפיה המקיפה שלו שכותרתה "תולדות הצמיתות ההונגרית". הוא עצמו ראה ביצירה זו את העבודה העיקרית בחייו. מההתקופה שלאחר כיבוש הונגריה על ידי שבטי המדיארים הוא תיאר את תהליך היווצרותה של הצמיתות, ואחר כך של האיכרים, ובפרק החמישי בעבודתו ניתח את תנאי הרפורמציה ושחרור הצמיתים בשנת 1848.
איגנץ אצ'אדי היה חבר באקדמיה ההונגרית למדעים משנת 1888 ופרסם כמה ממחקריו בכתבי עת שונים כמו, ב"סקירה של בודפשט", ב"חינוך ההונגרי " וב"סקירה יהודית-הונגרית".
אצ'אדי נפטר זמן קצר לאחר ההצלחה הגדולה ביותר והאכזבה הגדולה ביותר שלו. דז'ה צ'אנקי, מזכ"ל הארכיון הלאומי, ספד לו בבית הקברות היהודי ברקושקרסטור וגם באקדמיה ההונגרית למדעים. היום קברו נמצא בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה.
עבודותיו
עריכה- התואר הקיסרי האוסטרי והונגריה (1877)
- הונגרים יהודים ולא יהודים לאחר האמנציפציה (1882);
- מריה סליני (1885);
- הונגריה בעידן הכיבוש מחדש של מבצר בודה (1886);
- מריה סצ'י 1610-1679 (1885);
- האוצר ההונגרי בתקופת שלטונו של פרדיננד הראשון (1888);
- התנאים הכלכליים שלנו במאות ה-16 וה-17 (1889);
- מספר הצמיתים ההונגרים לאחר האסון במוהאץ' ב: עבודות משדה ההיסטוריה. (Bp., 1889)
- האצולה ההונגרית ויחסי האחוזות שלהם לאחר אסון מוהאץ' בתוך: עבודות משדה המדע ההיסטורי (Bp., 1890)
- גאבור בתלן וחצרו עם אנטל גינדיי (1890);
- יחסי אחוזות הונגריות ישנות (1894);
- שני מחקרים בתולדות ענייני הכספים (1894);
- תאי ברטיסלבה וספש: 1565–1604 (1894);
- אוכלוסיית הונגריה בעידן פרגמטיקה סאנקטיאו (1896);
- תולדות המיסוי ההונגרי 1598–1604 (1896);
- מיסים על צמיתים 1577–1597. (1896);
- ההיסטוריה של חלוקת הונגריה לשלושה חלקים (1526–1608). בתוך: תולדות האומה ההונגרית (Bp., 1897)
- ההיסטוריה של הונגריה בתקופת ליפוט הראשון ויוזף הראשון. בתוך: תולדות האומה ההונגרית השביעית. (Bp., 1898);
- ההיסטוריה של השלום בקרלוביץ' : 1699 . (Bp., 1899);
- ההיסטוריה של האימפריה ההונגרית (Bp., 1903-04);
- היסטוריה של צמיתות הונגרית (Bp., 1906, 1944, 1948, 1950; 1955 Dejiny poddanstva v Uhorsku - בסלובקית);
- (La liberazione di Vienna dali' assedio lurco del 1683 e la liberazione del Unghério del giqgo turco (1908
- (Ver Befreiungskrieg odar Ungarns Befreiung von der Türkenherr-schaft (1909
- (Ver Entsatz Wiciis von der tűrkischen Belagerung im J. 1683 ete. (1909
הוא פרסם כמה מחקרים מצוינים ב:
- לקסיקון הכלכלה
- הסקירה ההיסטורית של כלכלה הונגרית
- הסקירה הכלכלית ובסקירה ההונגרית החדשה.
וכן מחקריו ההיסטוריים-יהודיים שנכתבו בשנתון IMIT
- יהודי הונגריה במאה ה-18 (1900)
- רוח הכנסייה והיהודים (1902)
- היהודים בעבר ההונגרים (1903)
לקריאה נוספת
עריכה- לקסיקון יהודי הונגרי. איגנץ אצ'אדי.
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי. איגנץ אצ'אדי
- לאיוש פיר: איגנץ אצ'אדי. בתוך: ביוגרפיות של היסטוריה החקלאית ההונגרית. מוזיאון החקלאות ההונגרי, 1987.
- מוזיאון החקלאות ההונגרי - ימי זיכרון בולטים:איגנץ אצ'אדי
- עבודות של Ignác Acsády במאגר REAL-EOD
