איטליה הביזנטית

איטליה הביזנטית כללה את החלקים של חצי האי האיטלקי שהיו בשליטת האימפריה הביזנטית לאחר נפילת האימפריה הרומית המערבית (476). המאחז הביזנטי האחרון באיטליה, בארי אבד בשנת 1071. מבחינה כרונולוגית, זה מתייחס ל:

• הפרפקטור הפראיטוריאני של איטליה (540/554–584)
• האקסרכיה של רוונה (584–751)
• התמה של סיציליה (687–902)
• התמה של לונגוברדיה (בסביבות 891–965 לערך)
• קטפנות איטליה (965–1071)

כמה מדינות נמנעו מכיבוש על ידי הלומברדים או הפרנקים ושמרו על נאמנות ביזנטית באופן רשמי גם לאחר שהנוכחות הביזנטית באיטליה הגיעה לסיומה:

• הרפובליקה של ונציה
• דוכסות נאפולי
• דוכסות גאטה
• דוכסות אמלפי
• דוכסות סורנטו

כמו כן, האי סרדיניה שמר על נאמנות לביזנטים בתקופה לא ברורה זו:

• השופטים של סרדיניה