אייבכ
עז א-דין אייבאכ (ערבית:عز الدين أيبك, בשמו המלכותי:الملك المعز عز الدين أيبك التركماني الجاشنكير الصالحى אל-מלכ אל-מעיז עז א-דין אייבכ א-תורכמאני אל-ג'אשנכיר א-סאלחי, מת ב-1257) הוא הסולטאן הממלוכי הראשון, או השני, אם כוללים ברשימה את שג'ר א-דור.
 | |||||||||
| לידה |
1205  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
10 באפריל 1257 (בגיל 52 בערך) קהיר, הסולטנות הממלוכית | ||||||||
| מדינה |
הסולטנות הממלוכית | ||||||||
| מקום קבורה |
קהיר | ||||||||
| בן או בת זוג |
שג'ר א-דור | ||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
חייו
עריכהאייבכ היה ידוע בכינויו "אייבכ א-תורכמאני", וכנראה מוצאו באמת משבטי הטורקמנים. הוא היה ממלוכ של אל-סליח איוב ועלה בדרגה אחר דרגה עד ששימש בחצרו בתפקיד ג'אשנכיר - טועם האוכל לפני הגשתו לסולטאן וכן מנהל הכספים שלו.
לאחר מותו של אל-סליח איוב ומות בנו תוראן שאה עלתה לשלטון שג'ר א-דור, אלמנתו של השליט האיובי האחרון. החליף העבאסי בבגדאד מוסתעסים סירב להכיר בשג'ר א-דור כסולטאנה ודרש מהמצרים שימנו שליט גברי במקומה, אם לא אז הוא עצמו יכול לשלוח להם מועמד מתאים. בהתחלה הממלוכים סירבו לכך ונשבעו אמונים לשג'ר א-דור ומינו את אייבכ לאטבג-מפקד הצבא. האמירים הסוריים סירבו להכיר בשג'ר א-דור כסולטאנה והכתירו בדמשק את א-נסיר יוסף מהמשפחה האיובית.
כדי להישאר בשלטון ולא לאבד את סוריה נישאה שג'ר א-דור לאייבכ, שנאלץ במקביל להתגרש מאשתו הראשונה ואם 2 בניו. הנישואים האלה היו נישואים פוליטיים במטרה לשמור על הכח במצרים. לאחר הנישואים הוכתר אייבכ לסולטאן ושג'ר ויתרה על שלטונה. כשאייבכ עלה לשלטון הוא נשען על שלושה ממלוכים בחרים - פריס א-דין אקטאי, ביברס ובילבן אר-רשידי. כדי לרצות את החליף מבגדאד וכדי לרצות את חברי כל הסיעות מינה אייבכ את אל מליכ שרף א-דין מוסה מהמשפחה האיובית בן ה-6 לסולטאן שותף. אייבכ הכריז על עצמו כנציגו של החליף העבאסי בבגדאד. את קודמו בתפקיד אל-סליח איוב קבר אייבכ בכבוד מלכים בקברו שהוא הכין לעצמו במדרסה שבנה בחייו.
הסולטאן האיובי של סוריה א-נסיר יוסף פתח במתקפה על אייבכ בעזה בניסיון להבקיע למצרים, אך הוא הובס על ידי פריס א-דין אקטאי. בקרב הבא בא-סליחיה השתתף אייבכ בעצמו והאיובים הסורים שוב הובסו כשהאמירים הגדולים נופלים בשבי המצרי. בהתערבות החליף מבגדאד הושג הסכם: האמירים שוחררו ואייבכ קיבל תחת ידו את עזה, ירושלים וחוף ימה של סוריה. לאחר ניצחונו על האיובים חש אייבכ חופשי יותר במצרים והדיח את שרף א-דין מוסה ובמקומו מינה את בן חסותו הממלוכי קוטוז ב-1252.
בשנת 1253 במצרים העליונה והאמצעית פרץ מרד גדול בהנהגתו של חיסן א-דין תלאב. אקטאי והממלוכים הבחריים הצליחו לדכא את המרד. בתמורה דרש אקטאי מאייבכ רישיון להתגורר בארמונו עם אשתו, שהייתה אחותו של שליט חמה בסוריה. אייבכ התחיל כעת לפחד מאקטאי וראה את הדרישה שלו כתחילה הדחתו שלו מכס הסולטאן. אייבכ בסיכום עם קוטוז הזמין את אקטאי אליו למגדל, רצחו וזרק את ראשו לממלוכים שלו, שהיו למטה. בין הממלוכים שהיו למטה היו גם ביברס וקלאון. כשהם הבינו שבעל בריתם ומנהיגם נרצח הם מיד נסו בבהלה לדמשק, כרכ, והסולטנות הסלג'וקית של רום. לאחר הרצח אייבכ השתלט על אלכסנדריה, שהייתה בשליטתו של אקטאי לפני כן ורצח רבים מתומכי הממלוכים של אקטאי והממלוכים שנסו לסוריה. הוא גם שלח את א-שרף מוסה עם דודתו לאותו מקום, ממנו הוא הזמין אותו לפני כן כדי להיות לו לסולטאן שותף. למרות ששלטונו של אייבכ על מצרים ועל חלקים מסוריה היה כעת חזק יותר מאי פעם הוא הגיע להסכם חדש עם השליט האיובי בסוריה א-נסיר יוסף על הגבלת שליטתו שלו במצרים בלבד.
בשנת 1255 התחיל במצרים מרד ממלוכי חדש כנגד אייבכ במצרים העליונה. א-נסיר יוסף, ביברס, קלאון ושאר הממלוכים של אקטאי הצטרפו למורדים. לאייבכ היה קשה לעמוד נגדם והוא החליט לכרות ברית עם שליט מוסול בדר א-דין לולו שבמסגרתו היה עליו לשאת את בתו. זה מאוד לא מצא חן בעיני שג'ר א-דור, שראתה זאת כבגידה לאחר שהיא זאת שהפכה את אייבכ לסולטאן. שג'ר א-דין נקמה באייבכ וחנקה אותו באמבטיה. לפי אל-מקריזי בין אייבכ לשג'ר א-דין התחילו חילוקי דעות עוד לפני כן והיא ניהלה משא ומתן עם א-נסיר יוסף, לו הבטיחה את הסולטנות במצרים. אייבכ ידע מזה ורצה במהרה להיפטר מאשתו התככנית, רק היא הקדימה אותו.
לאחר מותו של אייבכ בנו אל-מנסור עלי הוכרז כסולטאן עם קוטוז כעוצר. שג'ר א-דור הומתה על ידי קוטוז והממלוכים של בעלה.
מקורות
עריכה- אל-מקריזי, כרך 1, עמודים 450-494
- אבו אל-פידא, ההיסטוריה השלמה של האנושות
- אנציקלופדיה בריטניקה,מאמר אונליין
- אבן טע'רי, עמודים 103-273-תקופת שלטונו של מועיז א-דין אייבכ
קישורים חיצוניים
עריכה
- אייבכ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)