איירפורט סיטי

ערך זה עוסק בפארק עסקים ותעשייה בסמוך לנמל התעופה בן-גוריון. אם התכוונתם לחברת נדל"ן שפארק זה ונכסים נוספים נמצאים בבעלותה, ראו איירפורט סיטי (חברה).

איירפורט סיטי

(למפת גוש דן רגילה)

איירפורט סיטי

איירפורט סיטי (לעיתים גם "קריית שדה התעופה") הוא "המרחב העורפי" של נמל התעופה בן-גוריון המשמש בתור פארק עסקים ותעשיית היי-טק בתחום השיפוט של מועצה אזורית חבל מודיעין, השוכן ממזרח לכביש 40 בסמוך לנמל התעופה בן-גוריון. שמו של המקום נבחר בזכות סמיכותו לנמל התעופה בן-גוריון, והוא נמצא בבעלותה של חברת איירפורט סיטי בע"מ. השטח להקמת הפארק נרכש ממושב ברקת.

היסטוריה

מבט אווירי על חלקו המערבי של איירפורט סיטי

היכל התרבות באיירפורט סיטי

דגם מטוס בצבעי DHL תעופה בכיכר תנועה, מול סניף DHL בישראל, באיירפורט סיטי.

באפריל 1997 החלו העבודות להקמת איירפורט סיטי, לאחר שייעוד הקרקע שונה מקרקע חקלאית, ובשנת 2001 החל אכלוס הפרויקט.

הפארק משתרע על פני שטח של 750 דונם, אורכו כ-850 מטרים ממזרח למערב ורוחבו המרבי הוא כ-800 מטרים מצפון לדרום. הכניסה המרכזית אליו היא מכביש 453 שמדרום לו, המחבר בין נמל התעופה בן-גוריון והיישוב שוהם. באיירפורט סיטי שטחים ומבנים בשטח כולל של כ-420,000 מטר רבוע המיועדים להשכרה לתעשייה, אחסנה ולוגיסטיקה ומשרדים, וכן מרכז קונגרסים בשטח בנוי של 4,300 מ"ר, ושטחי מסחר והסעדה. עוד מתוכנן לקום במקום בית מלון ובו 250 חדרים. איירפורט סיטי מקושר בקווי תחבורה ציבורית אל הערים הגדולות במרכז הארץ, וכן בשירות הסעה המופעל על ידי חברת אגד, שמחבר אותו אל נמל התעופה הסמוך.

עם החברות הפועלות במקום נמנות פלאפון תקשורת, מוטורולה, מכתשים אגן תעשיות, DHL, פוקס-ויזל, אגד, AHAVA, שטראוס גרופ, AT&T, ק.א.ל., דיוטי פרי ג'יימס ריצ'רדסון, נביעות, רשות התעופה האזרחית, נעלי נימרוד, אודיוקודס, יוניטרוניקס, בנק ירושלים, אלביט מערכות, קבוצת קל אוטו, הוט מובייל, ג.יל.ס קפה בע"מ ועוד.

במקום נמצא גם היכל התרבות של חבל מודיעין ובו אולם לתיאטרון, קונצרטים ומופעי תרבות שונים. כן נמצא שם מרכז קונגרסים ואירועים "אווניו". במקום נמצא בית חב"ד שמפעיל בית כנסת, שיעורי תורה ופעילות בחגים לרווחת עובדי ומבקרי המקום.

אחת מסיבות המשיכה העיקריות של המתחם לחברות שונות היא הנחה ניכרת בשיעור הארנונה (המשולמת למועצה אזורית חבל מודיעין) בהשוואה לשיעור הארנונה הנהוג בערי המרכז, וזאת בשל מיעוט אוכלוסין בשטח המועצה האזורית, בהשוואה לערים (בישראל, ארנונה לעסקים מסבסדת שירותים עירוניים לתושבים, ומיעוט תושבים מאפשר הפחתת ארנונה משטחי מסחר ותעשייה גדולים). על רקע זה עלו תלונות מערים סמוכות (בעיקר לוד) בדרישה לחלוקת הכנסות הארנונה של המתחם עימה^[1]. ב־2014 החליטה ועדה בדיקה כי הכנסות הארנונה במתחם לא יועברו בחלקם לעיריית לוד, אך שר הפנים דאז גדעון סער התנגד למסקנות ותמך בהעברה^[2].