איליה ליפשיץ
יליה ליפשיץ (ברוסית: Илья Михайлович Лифшиц; (13 בינואר 1917, חרקיב – 23 באוקטובר 1982, מוסקבה) היה פיזיקאי סובייטי ממוצא יהודי. הוא מתמחה בפיזיקה של מצב מוצק. הפיזיקאי יבגני ליפשיץ היה אחיו.
 | |
| לידה |
31 בדצמבר 1916 (יוליאני) חרקוב, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
23 באוקטובר 1982 (בגיל 65) מוסקבה, ברה"מ |
| ענף מדעי |
פיזיקה תאורטית |
| מקום קבורה |
בית הקברות טרויקורובסקויה |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט |
לב לנדאו |
| מוסדות |
|
| תלמידי דוקטורט |
Robert Minlos, Valentin G Peschansky, Emanuil Aizikovich Kaner, Aleksey Khokhlov, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
קורות חיים
עריכהאיליה ליפשיץ נולד בשנת 1917 בחרקיב (אז בתחומי האימפריה הרוסית, כיום באוקראינה) למשפחה יהודית. אביו היה רופא. לאחר סיום בית ספר הוא התחיל ללמוד פיזיקה במכון הפוליטכני של חרקיב אותו סיים בשנת 1938. לאחר סיום הלימודים הוא עבד במכון לפיזיקה תחת לב לנדאו. בשנת 1944 הוא מונה לראש קתדרה לפיזיקה באוניברסיטה הלאומית חרקוב.
בשנת 1969 ליפשיץ הוזמן למוסקבה על ידי פיוטר קאפיצה. הוא מונה למנהל מחלקה במכון לבעיות פיזיקליות שלב לנדאו ניהל עד לפטירתו.
במקביל ליפשיץ החל ללמד באוניברסיטת מוסקבה וכיהן בה כפרופסור.
התמחות של ליפשיץ הייתה בתחום פיזיקה של מצב מוצק. בשנת 1948 הוא פיתח תאוריה על סיבות ליצירת גבישים תאומים.
הוא חזה מעבר פאזה מסוג 2 1/2.
בשנות ה-70 של המאה ה-20 ליפשיץ עבד בתחום חקר פולימרים.
בתחום פיזיקה של מצב מוצק ופולימרים ליפשיץ גידל מדענים רבים לרבות מרק אזבל.
בשנת 1960 ליפשיץ נבחר כחבר בהתכתבות באקדמיה למדעים של ברית המועצות ובשנת 1970 קודם למעמד של חבר.
על תרומה לקידום המדע לליפשיץ הוענק פרס לנין ועיטור הדגל האדום של העמל. ליפשיץ התקבל לשורות של האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית.
ליפשיץ נפטר בשנת 1982.
קישורים חיצוניים
עריכה- ביוגרפיה (ברוסית)
- ביוגרפיה (באנגלית)
- איליה ליפשיץ, באתר "Find a Grave" (באנגלית)