אינטגרציה גזעית
אִינְטֶגְרַצְיָה גִּזְעִית (או דֶסֶגְרֶגַצְיָה) הוא גישה לפיה מונעים סגרגציה (הפרדה גזעית) בקרב גזעים שונים באותה המדינה על ידי מתן זכויות שוות והזדמנויות שוות, וגם אפליה מתקנת. המונח מתייחס בעיקר לדסגרגציה בארצות הברית.
ארצות הברית
עריכההמאבק לאינטגרציה גזעית הוא מרכיב חשוב במאבק האפרו-אמריקאים לשיווי זכויות.
צעד בולט להחלתה של אינטגרציה גזעית בארצות הברית היה החלטתו התקדימית של בית המשפט העליון של ארצות הברית, שניתנה בשנת 1954 בפסק דין בראון נגד מועצת החינוך, ובה נקבע כי ההפרדה הגזעית שהייתה נהוגה עד אז בבתי ספר נוגדת את החוקה האמריקאית ולפיכך אינה חוקית. ההחלטה נתקלה בהתנגדות עזה של מושל מדינת ארקנסו, התנגדות שגרמה להתערבות של כוח צבאי פדרלי כדי לאכוף את מימוש ההחלטה (אירוע הידוע כמשבר ליטל רוק).
בדצמבר 1955 עמד מרטין לותר קינג בראש חרם על התחבורה הציבורית במונטגומרי שבאלבמה, שמטרתו הפסקת ההפרדה בין שחורים ללבנים באוטובוסים; החרם נמשך כשנה, ובסופו של דבר החליט בית המשפט העליון להוציא מחוץ לחוק את האפליה בתחבורה הציבורית.
