אינטלקטואליזציה

בפסיכולוגיה, אינטלקטואליזציה (בעברית: שִׂכְלוּן) היא מנגנון הגנה משני שבו נעשה שימוש באינטלקט בכדי להימנע מעימות עם רגשות ומתחים נפשיים, על ידי חשיבה עליהם או הבעה שלהם באמצעים מופשטים. מנגנון הגנה זה נחשב כמנגנון הגנה משני/גבוה כיוון שהוא פיתוח של מנגנון ההגנה הראשוני בידוד.

באמצעות מנגנון זה יכול האדם להוציא את עצמיותו מתמונת המצב ובכך לבטל את פעולתם של מנגנונים נפשיים כמו חרדות ודחפים אחרים. מנגנון האינטלקטואליזציה מודגם היטב במקרה של אדם המקבל בשורה על מחלה קשה של בת זוגו. במקום להתמודד ישירות עם הרגשות הקשים, האדם מגיב בהתמקדות בהיבטים הטכניים של המצב - חוקר את המחלה, בודק אפשרויות טיפול, ומעמיק בידע רפואי רלוונטי. תגובה זו מאפשרת לאדם להתעסק באופן אקטיבי עם המצב, תוך הסטת תשומת הלב מהכאב הרגשי. כתוצאה מכך, המצוקה הרגשית נשארת מחוץ למודעות הישירה, כשהפעילות האינטלקטואלית משמשת כמגן מפני העומס הרגשי הכבד.

אינטלקטואליזציה היא מושג מפתח בתאוריה הפסיכודינמית, שמקורו בעבודתו של זיגמונד פרויד. בתו, אנה פרויד, הרחיבה את המושג והגדירה אותו כאחד ממנגנוני ההגנה הגבוהים. היא הקדישה לנושא זה פרק בספרה "האני ומנגנוני ההגנה" (תורגם לעברית בהוצאת זמורה-ביתן, 1987). אינטלקטואליזציה זוהתה כאחת מפעולות האגו, המשמשת לניהול קונפליקטים פנימיים וחרדה. מנגנון זה פועל על ידי המרת תגובות רגשיות לתגובות אינטלקטואליות, הנתפסות כקלות יותר לשליטה ולניהול.

מנגנון הגנה זה יכול להיות אדפטיבי בטווח הקצר, לספק מגן זמני מפני רגשות מכריעים, אך כאשר משתמשים בו יתר על המידה, הוא יכול להוביל לניתוק מחיי הרגש של האדם ולהפריע לעיבוד רגשי אותנטי.

אינטלקטואליזציה נבדלת מהגנות אחרות בכך שהיא אינה משנה או מדחיקה ישירות את הרגשות הבסיסיים, אלא עוקפת אותם על ידי הסתמכות יתר על ההכרה. זה יכול לגרום להתנהגות קרה ומנותקת שבה הרגשות ממוזערים או מבוטלים, מה שעלול להוביל לקשיים בינאישיים או לחוסר סיפוק רגשי.

השפעות האינטלקטואליזציה על האדם

מנגנון הגנה זה עשוי להשפיע על הפרט בכמה רבדים:

בניית אופי של האינדיבידואל: אינטלקטואליזציה הופכת לתכונה יציבה המשולבת באישיותו של הפרט בשלב מוקדם ונשארת עקבית בבגרותו. היציבות האורכית של האינטלקטואליזציה מרמזת שמרגע שהיא מאומצת, היא ממשיכה לעצב את האופן שבו אנשים מנהלים את עולמם הרגשי ומתקשרים עם הסביבה שלהם לאורך כל חייהם.

השפעות קוגניטיביות ורגשיות: אינטלקטואליזציה משקפת ומשפרת ביטוי קוגניטיבי גבוה, במיוחד ביכולות מילוליות, מה שמצביע על כך שאנשים שמשתמשים במנגנון הגנה זה מיומנים בתהליכי חשיבה מורכבים ושימוש בשפה. גישה קוגניטיבית זו מאפשרת להם להתמקד בפרטים ולשמור על אובייקטיביות, מה שיכול להיות יתרון במיוחד בעיסוקים אינטלקטואליים. עם זאת, הדגש על ניתוח מעמיק ומנותק עשוי גם לתרום לריחוק רגשי, ועלול להגביל את יכולתם לעסוק באופן מלא ברגשותיהם או ברגשותיהם של אחרים.

השפעה פסיכולוגית וחברתית: אינטלקטואליזציה יכולה לשמש כלי שימושי לניהול מצוקה רגשית ושמירה על קור רוח, אך היא עשויה גם להוביל גם לתחושות של ניתוק ודיכאון. אנשים המסתמכים במידה רבה על מנגנון הגנה זה עלולים למצוא עצמם מרוחקים רגשית מחוויותיהם ומאחרים, מה שעלול להפריע לביטוי רגשי וחום ספונטניים.

למרות האתגרים הללו, אנשים כאלה מצטיינים לעיתים קרובות בסביבות תובעניות מבחינה אינטלקטואלית, שבהן הקפדנות הקוגניטיבית שלהם נזקקת, יעילה ומוערכת.

אינטלקטואליזציה מול רציונליזציה

אינטלקטואליזציה ורציונליזציה הם שני מנגנוני הגנה פסיכולוגיים שלעיתים מתבלבלים ביניהם, אך למעשה פועלים באופן שונה:

אינטלקטואליזציה היא תהליך שבו אדם ממיר רגשות או דחפים לרעיונות מופשטים, ובכך מרחיק את עצמו מחוויות רגשיות מטרידות. מנגנון זה מאפשר לאדם להתמודד עם מצבים מורכבים רגשית באמצעות חשיבה מופשטת ואנליטית, תוך הימנעות מעיסוק ישיר ברגשות עצמם. כאמור, כדוגמת האדם אשר שמע כי בת זוגו לקתה במחלה חשוכת מרפא ומתמקד באופן בלעדי בחיפוש מידע על המחלה באינטרנט ובין רופאים, תוך התעלמות מההיבטים הרגשיים של המצב.

לעומת זאת, רציונליזציה היא תהליך שבו אדם מייצר הסברים לוגיים לכאורה כדי להצדיק התנהגויות או מחשבות הנובעות מדחפים שאינם מקובלים על האגו או על החברה. בתהליך זה, האדם מסתיר את המניעים האמיתיים העומדים מאחורי התנהגויותיו או מחשבותיו, ומציג במקומם הסברים שנראים הגיוניים וסבירים יותר. לדוגמה, הורה המכה את ילדו באכזריות ופורק בכך את רגשי התוקפנות שלו, עשוי לתרץ את התנהגותו בצורך הרציונלי לחנך את הילד וללמדו משמעת.

ההבדל המרכזי בין השניים הוא שאינטלקטואליזציה מתמקדת בהרחקת הרגשות באמצעות הפיכתם לנושא לניתוח אינטלקטואלי, בעוד שרציונליזציה עוסקת ביצירת מסגרת הסברים חלופית ו"הגיונית" לרגשות או התנהגויות, תוך הסתרת המניעים האמיתיים. שני המנגנונים משמשים להתמודדות עם מצבים רגשיים מורכבים, אך בעוד שאינטלקטואליזציה מנסה להתרחק מהרגש, רציונליזציה מנסה להצדיק אותו.

לקריאה נוספת

• אנה פרויד, האני ומנגנוני ההגנה, הוצאת זמורה-ביתן, 1987
• אבנר כספי וסוניה רוקס, אישיות: תיאוריה ומחקר: כרך א: יחידה 1: מבוא - מונחים והגדרות, יחידה 2: תאוריות דינמיות, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2018

קישורים חיצוניים

• אירית ביטמן ואחרים, אינטלקטואליזציה, בטיפולנט, 22 בדצמבר 2021 (במקור: תיאוריה ומחקר/ ביטמן ואחרים, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1992)
• שחר כהן וגל צחייק, 8 מנגנוני הגנה של פרויד שחובה להכיר – מלא בדוגמאות מחיי היום יום, מכללת תוצאות, 23 באוקטובר 2018