איסור והיתר הארוך
איסור והיתר הארוך (ידוע בקיצור או"ה או ארוך) הוא ספר על הלכות איסור והיתר. המחבר כתב את הספר על פי הוראות שקיבל מהמהר"ש רבו של המהרי"ל.
ישנם שני נוסחים של הספר. נוסח כתבי היד של הספר שונה מנוסח הספר שבדפוס, שכנראה נדפס על פי כתב יד אחר. מספר פעמים הובאו בדברי הרמ"א פסקים מהספר שאינם נמצאים בדפוס ולפעמים נמצאים אך במשמעות אחרת. כבר הרמ"א בעצמו העיר על ההבדל בין שני נוסחי הספר.[1]
מחבר הספר
עריכהזהות מחבר הספר אינה ידועה, אך הוא חובר על ידי אחד מהקדמונים מחכמי אשכנז בדורו של רבי ישראל איסרלן מחבר ספר תרומת הדשן.
ישנן כמה השערות בדבר מחבר הספר, יש הסוברים ששמו הוא רבי יונה אשכנזי.[2]
חשיבות הספר
עריכההספר מהווה מקור בסיסי ומשמעותי בפסיקת ההלכה בתחומי איסור והיתר. הוא אחד המקורות המובהקים לפסקי הרמ"א בחלק יורה דעה, והעובדה שרבי יוסף קארו לא השתמש בספר הייתה אחד הגורמים שהניעו את הרמ"א לחיבור ספר דרכי משה.[3] גם בדורות מאוחרים יותר, המשיך הספר לשמש מקור חשוב לפסיקת ההלכה, וכך לדוגמה כתב רבי יהונתן אייבשיץ בהקדמתו לספר כרתי ופלתי:
ובפרט איסור והיתר הארוך שמפיו אנו חיים ממש בהוראת איסור והיתר
— פלתי פד, ח
קישורים חיצוניים
עריכה- איסור והיתר הארוך, וילנא תרנ"א, באתר היברובוקס
- מאמר על זהות המחבר מאת יעקב יצחק מיללער, קובץ חצי גבורים, פליטת סופרים ז (תשעד) תמח-תעד
הערות שוליים
עריכה- ^ שו"ת הרמ"א (סימן קל"ב,יב) "אך שאני תמה שכתבתי שני פעמים בשם א"ו הארוך שכן נהג מהר"ש ולא מצאתי עכשיו בא"ו הארוך הנדפס, ובאמת כשלמדתי ולקטתי חדושי איסור והיתר הארוך עדיין לא היה נדפס והיה לי אחד בכתב, ואולי שם ראיתי כתוב שכן נהג מהר"ש, כי מובטח אני בעצמי שלא בדיתי מלבי וא"כ אפשר שגם הלשון היה כתוב בעניין אחר, אף אם לא נראה לי מתוך סגנון זה אשר לפנינו כאשר כתבת"
- ^ לדעת נפתלי בן יעקב, אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, ח"ד, בערך שפ"ח, שהמחבר רבי יונה אשכנזי הוא רבי יונה בנו של ר' איסרלן שהיה מרבני רגנשברג יחד עם מהר"י ברונא.
- ^ לשונו בהקדמה