אישטוואן אגרי

אישטוואן אגרי
Egri István
לידה	21 במאי 1905; בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	10 ביולי 1980 (בגיל 75); בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית
שם לידה	Klein István
מדינה	הונגריה
מקום קבורה	בית הקברות פרקשרטי בבודפשט
השכלה	האוניברסיטה לתאטרון ולקולנוע (1929); האוניברסיטה לתאטרון ולקולנוע (1930) ;
מעסיק	Magyar Nemzet
בן או בת זוג	Teri Náray
פרסים והוקרה	אמן מצטיין של הונגריה (1963); אמן דגול של הונגריה (1974) ;

אישטוואן אגרי (במקור קליין, בהונגרית: Egri István; בודפשט,21 במאי 1905^[1] – בודפשט, 10 ביולי 1980) היה שחקן יהודי-הונגרי, במאי תיאטרון ובמאי רדיו, מרצה במכללה, סופר, פובליציסט, זוכה פרס האמן המצטיין ופרס האמן הדגול. הוא היה בעלה של השחקנית טרי נאראי. בנותיו: קטי אגרי ומרתה אגרי, שתיהן שחקניות.

קורות חיים

קריירה מוקדמת

אישטוואן קליין נולד במשפחה יהודית, אביו היה רפד נודד, שאנדור קליין, ואמו, סרנה וייס. הוא סיים את לימודיו כשחקן ב-1929 וכבמאי ב-1930 באקדמיה המלכותית ההונגרית לאמנויות הדרמה (שמה היום האוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע. קריירת המשחק שלו החלה בתיאטרון מרכז העיר. במקביל, למד בימוי אצל שאנדור הבשי. הוא היה חבר

בתיאטרון ההונגרי בין השנים 1931–1932
בתיאטרון הקאמרי (Kamara Színház)
בין השנים 1932–1933 בין 1933 ל-1935 הוא לא היה חבר באף תיאטרון.
הוא שיחק כמה תפקידים קטנים בתיאטרון הקומדיה של בודפשט ובתיאטרון תליה החדש (Új Thália).
בשנת 1935, הוא הפך לחבר בתיאטרון הקומדיה של בודפשט.

בשואה

בשל החוקים ה (אנטי)יהודיים משנת 1939 ואילך לא יכול היה לשחק בתיאטרון, אך לימד ועבד כעיתונאי. ב-1944 נלקח למחנות שירות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי). תחילה ליד העיר הטוון ולאחר מכן גורש לאושוויץ. מאוחר יותר הוא נשלח למאוטהאוזן, שם קיבל עבודה משרדית כדובר שפות. הוא שרד את השואה, שוחרר על ידי הצבא האמריקאי ובאביב 1945 חזר הביתה חסר שיניים, צולע ורזה ששקל 43 קילו.

קריירה

הוא הפך לחבר בתיאטרון הלאומי של בודפשט.
בין 1946 לבין 1948 הוא שוב היה חבר בתיאטרון הקומדיה של בודפשט
ב-1948 מונה למנהל תיאטרון פשט (Pesti Színház)
ב-1949 מונה למנהל תיאטרון הנוער (Ifjúsági Színház)
ב-1950 הפך לבמאי הראשי של תיאטרון מרכז העיר
משנת 1953 הפך לבמאי הראשי של תיאטרון צבא העם ההונגרי (שהיה שמו החדש של תיאטרון הקומדיה).
בין השנים 1956–1958 היה הבמאי הראשי ולאחר מכן מנהל תיאטרון פטפי (Petőfi Színház)
בין השנים 1958–1962 היה חבר בתיאטרון יוז'ף אטילה
בין השנים 1962–1965 היה חבר בתיאטרון יוקאי (Jókai Színház)
ב-1965 חתם על חוזה עם התיאטרון הלאומי של בודפשט, שם שיחק במשך עשר שנים.
ב-1975 הפך למדריך במחלקה הווקאלית של האקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט.^[2]
בין השנים 1975 לבין 1978 היה חבר בתיאטרון מדאץ' (Madách Színház)
ביים בתיאטרון קישפלודי בגיור
חזר לתיאטרון הלאומי ב-1978, בו היה חבר עד מותו ב-1980

בימוי הבמה הראשון שלו היה ב-1939, כאשר ביים את המחזה "ציפור שרה" של ארון טמאשי בתיאטרון סיגליגט בסולנוק. ב-1971 ביים מחזה טלוויזיה המבוסס על הקומדיה "החולה המדומה" של מולייר בטלוויזיה ההונגרית.

הופעות הבכורה

הרשומות במאגר התיאטרון (1945-):^[3]

כשחקנים: 35 הופעות
כבמאי: 67 הצגות
עם אשתוטרי נאראי בהצגה: הופעה אחת
ביים את אשתו: 6 הצגות

תפקידי במה

כשחקן

Tamási Áron: Énekes madár – Kömény Móka
ארנה ספ: Háromlevelű lóhere – Gyulus
Kárpáthy Gyula: Zrínyi – Evlia Cselebi
Zilahy Lajos: A szűz és a gödölye – Id. Huben Sándor
מקסים גורקי: בורגנים – Besszemenov
Dosztojevszkij–Baty: החטא ועונשו – Porfirij
Fejes Endre: Rozsdatemető – Seres Sándor
Jurij Burjakovszkij: Üzenet az élőknek – Petsek
Victorien Sardou– Hégésippe Moreau: Szókimondó asszonyság – Napóleon
Marcel Pagnol: Topáz – Tamise, tanár úr
Földes Mihály: Honvágy – Körösztös Zsigmond
Konsztantyin Szimonov: Legény a talpán – Guliasvili
Gyárfás Miklós: Forr a világ – Temesváry Zoltán
Hunyady József: Bányászbecsület – Kiskovács, vállalatvezető
Viktor Szergejevics Rozov: Boldogság, merre vagy? – Lapsin
Erwin Piscator: Amerikai tragédia – Mason államügyész
Hainer Kipphardt: Az Oppenheimer ügy – Gordon Gray, elnök
ז'אן-פול סארטר: Az ördög és a Jóisten – Püspök
Babay József: Három szegény szabólegény – Tollnok
Kárpáthy Gyula–Orbók Endre: Játék a bíróságon vagy a Molnár-ügy – László Alfréd
ג'ורג' ברנרד שו: Genf, 1938 – Herr Battler
Csokonai Vitéz Mihály: Tempefői – Betrieger, könyvnyomtató
Max Frisch: Andorra – Doktor
Marc Didier–Gaston Rullier: Az apáca – De La Neuville őméltósága
Salamon Pál: Magadra kiálts – Dr. Szász Márton
Peter Weiss: A vizsgálat – Hetedik tanú
Ugo Betti: A játékos – Pinto lovag
פרידריך שילר: Stuart Mária – Amias Paulet, lovag
הנריק איבסן: A nép ellensége – Horster kapitány
Ben Jonson: Bertalannapi vásár – Bogaras, őrült
Ungvári Tamás: Dóra jelenti – Radó Sándor
גוגול: הרוויזור – Polgármester

כבמאי

Tamási Áron: Énekes madár
Móricz Zsigmond: Úri muri
מולייר: Kotnyelesek
מולייר: Férjek iskolája
Noël Coward: Akt, hegedűvel
מקסים גורקי: Ellenségek
Edmond Rostand: Cyrano de Bergerac
פרידריך שילר: וילהלם טל
George Bernard Shaw: Szent Johanna
Marcel Pagnol: Topáz
Kohout: Ilyen nagy szerelem
Vészi Endre: Don Quijote utolsó kalandja
Szabó Magda: Fanni hagyományai
Achard: A bolond lány
Priestley: Magányos út
Priestley: Váratlan vendég
Örkény István: Sötét galamb
Jean de Racine: Bérénice
Arisztophanész: A nők összeesküvése
Honoré de Balzac–Kolozsvári Grandpierre Emil: Tőzsdelovag
פרנץ מולנר: Olympia
Vészi Endre: Fekete bárány
Hubay Miklós: Egyik Európa
מולייר: הקמצן
Csiky Gergely: A kaviár
Tersánszky Józsi Jenő: Kakuk Marci
Sánta Ferenc: Éjszaka
Pirandello: A csörgősipka
Pirandello: Ahogy szeretsz
Mágori Erzsébet: Diplomaták
Grigorij Rosal–Abilda Tazsibáje: Dzsomárt szőnyege
Borisz Fjodorovics Csirszkov: Győztesek
Hollós Korvin Lajos: Hunyadi
לופה דה וגה: A kertész kutyája
Hedda Zinner: Egy kis bécsi kávéház
אוסקר ויילד: מניפתה של ליידי וינדרמיר
Kornyejcsuk: A nagy műtét
Nyikolaj Roszkov: Napfényes mezőkön
Victorien Sardou–Hégésippe Moreau: Szókimondó asszonyság
Zilahy Lajos: A szűz és a gödölye
מולייר: טרטיף
Kállai István: Ugorj ki az ablakon
Török Rezső: Vők iskolája
Beaumarchais: Figaro házassága
William Saroyan: Így múlik el az életünk
Szirmai Rezső: Visszafelé az úton
Bihari Klára: Férfi nélkül
Mikszáth Kálmán: Különös házasság
Paul Schönthan–Franz Schönthan: A szabin nők elrablása
Heltai Jenő: Az ezerkettedik éjszaka
Molière: Úrhatnám polgár
Kopányi György: Igazolatlan ősz
Illés Endre: Egyszárnyú madarak
Csiky Gergely: Mukányi
Móra Ferenc: Aranykoporsó
Dosztojevszkij: A félkegyelmű
William Shakespeare: Tévedések vígjátéka
Boldizsár Iván: Túlélők
Galambos Lajos: Későn
ואצלב האוול: Kerti ünnepély
דוסטויבסקי: החטא ועונשו
Kolozsvári Grandpierre Emil: A világ legszebb szerelme
Irwin Shaw: Szelíd emberek
Sós György: Kati
Carlo Gozzi–Friedrich Schiller: Turandot hercegnő
Babay József: Csodatükör

סרטיו

סרטיו העלילתיים

Édes mostoha (1935)
Sárga csikó (1936) – Ferke
A kölcsönkért kastély (1937) – Gáldy István, földbirtokos
Az én lányom nem olyan (1937) – Társaságbeli fiatalember
Talpalatnyi föld (1948) – Zsíros Tóth Ferke
Felszabadult föld (1950) – Zsíros-Tóth
Becsület és dicsőség (1951) – Kórodi, főmérnök
Vihar (1951) – Solyom István járási tanácselnök
Állami áruház (1952)
Semmelweis (1952, átdolgozott változat: 1961) – Skoda professzor
Tűzkeresztség (1952) – Kapitány András
Föltámadott a tenger 1-2. (1953) – Mészáros Lázár
Rákóczi hadnagya (1954) – Pichler, labanc ezredes
Rokonok (1954)
Szakadék (1955)
Dollárpapa (1956) – Kapitány úr
Az eltüsszentett birodalom (1956, átdolgozott változat: 1990)
Tanár úr kérem… (1956)
Csendes otthon (1957) – Bakos, aki egyáltalán nem örül
Csigalépcső (1957)
Aranybalta (1958; rövid játékfilm)
Csempészek (1958) – Kulcsár
Felfelé a lejtőn (1958) – Gyárigazgató
Szent Péter esernyője (1958) – Sztolarik, közjegyző
Szegény gazdagok (1959) – Sztrakovics Gerzson
Megöltek egy lányt (1961)
Két félidő a pokolban (1961) – Dr. Hollander
A pénzcsináló (1963) – Mikola, titkosrendőr
Édes és keserű (1966) – Vitéz Urbán Ede
A varázsló (1969) – Stiglinc bácsi
Hazai pálya (1969) – Antal elvtárs
Csak egy telefon (1970) – Boronkay Gáspár, képviselő
Gyula vitéz télen-nyáron (1970) – Dr. Kass
Színes tintákról álmodom (1979)

כמו כן שיחק וביים סרטי טלוויזיה רבים.

פרסים והוקרה

ארון טמאשי: ציפור השיר (1935) - קלרי טולנאי, אישטוואן אגרי

מדליית הצטיינות לעבודה הסוציאליסטית (1955)^[4]
פרס האמן המצטיין (1963)
פרס האמן הדגול (1974)
עיטור מסדר העמל גרג זהב (1975)^[5]
מסדר הכבוד להונגריה הסוציאליסטית (1980)^[6]

לקריאה נוספת

Magyar életrajzi lexikon I–IV. Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967–1994. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
Magyar színházművészeti lexikon. Főszerk. Székely György. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6635-4 (לקסיקון הונגרי לאמנות הבמה)
Színházi adattár. Országos Színháztörténeti Múzeum és Intézet (מאגר התיאטרון)
Adatai a Petőfi Irodalmi Múzeum katalógusában (נתוניו במוזיאון הספרותי פטפי)
Egri István sírja (Varga József fotója) Farkasréti temető: 25/I-1-50 (קברו)
אדם סטאנקאי: Kulissza 5. אישטוואן אגרי szégyenletes túrái Origo.hu, 2017. 05. 08.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אישטוואן אגרי בוויקישיתוף

אישטוואן אגרי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אישטוואן אגרי, באתר Discogs (באנגלית)

הערות שוליים

^ "Születési bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári születési akv. 1397/1905. folyószáma alatt".
^ Origo.hu
^ 2012. augusztus 4-ei lekérdezés.
^ Magyar Közlöny, 1955. április 17. (43. szám)
^ Művelődési közlöny, 1975. június 26. (19. évfolyam, 12. szám)
^ Magyar Közlöny, 1980. június 6. (38. szám)

]

[1] "Születési bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári születési akv. 1397/1905. folyószáma alatt".

[2] Origo.hu

[3] 2012. augusztus 4-ei lekérdezés.

[4] Magyar Közlöny, 1955. április 17. (43. szám)

[5] Művelődési közlöny, 1975. június 26. (19. évfolyam, 12. szám)

[6] Magyar Közlöny, 1980. június 6. (38. szám)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]


לידה	21 במאי 1905 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	10 ביולי 1980 (בגיל 75) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית
שם לידה	Klein István
מדינה	הונגריה
מקום קבורה	בית הקברות פרקשרטי בבודפשט
השכלה	האוניברסיטה לתאטרון ולקולנוע (1929) האוניברסיטה לתאטרון ולקולנוע (1930)
מעסיק	Magyar Nemzet
בן או בת זוג	Teri Náray
פרסים והוקרה	אמן מצטיין של הונגריה (1963) אמן דגול של הונגריה (1974)