איתן צ'רנוב
איתן צֶ'רְנוֹב (Eitan Tchernov; 16 בספטמבר 1935 – 24 בדצמבר 2002)[1] היה מדען ישראלי, פרופסור במחלקה לאבולוציה, סיסטמטיקה ואקולוגיה (כיום המחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות[2]) במכון למדעי החיים על שם אלכסנדר סילברמן באוניברסיטה העברית. מחקריו הרבים עסקו בפלאונטולוגיה, בארכאוזואולוגיה, בפלאואקולוגיה ובזואוגאוגרפיה קדומה.
 | |
| איתן צ'רנוב | |
| לידה |
16 בספטמבר 1935 תל-אביב, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה | 24 בדצמבר 2002 (בגיל 67) |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| מנחה לדוקטורט |
גאורג האז |
| מוסדות |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| תלמידי דוקטורט |
תמר דיין |
  | |
קורות חיים
עריכהצ'רנוב נולד כבן יחיד למשפחה קשת יום בפלורנטין שבדרום תל אביב. בילדותו נשלח להתגורר אצל קרובי משפחה בעין ורד, שם החל להתעניין לראשונה בצפרות ובאיסוף ציפורים. לקראת כיתה ו' חזר לביתו בתל אביב ולמד בבית הספר "אחד העם". בנעוריו חבר לנערים נוספים בתל אביב (בהם אוריאל ספריאל ועוזי ריטה), אשר הקימו פינת חי וגינת ירק וגם אספו ציפורים. התעניינותם בזיהוי ומיון בעלי החיים גברה והם פנו לגן הזואולוגי שבמכון הפדגוגי של יהושע מרגולין. שם הם טופחו על ידי פרופסור היינריך מנדלסון והזואולוג חיים מירום והקימו את "אגודת צעירים חובבי החי", אשר עסקה במציאה וזיהוי של בעלי חיים וצמחים. בהמשך קיבלו שיעורים בהתנדבות מפרופסור חנן ביטינסקי-זלץ ומיצחק ברש. הקבוצה קיבלה מעיריית תל אביב חדר בבית הנוער ביפו (ששכן במסגד חסן בק) שם העבירו פעולות ושיעורים בנושא טבע. שם גם פגש את אורה, חניכתו, שלימים נישאה לו.
איתן לא גויס לצה"ל עקב אוושה בלב, ופנה ללימודי ביולוגיה באוניברסיטה העברית. בשנה השלישית ללימודיו החל לשקוד על עבודת גמר בהנחיית פרופ' גאורג האז. בשנת 1960 קיבל תואר שני על עבודה בנושא "עצמות מאובנות של ציפורים שניצודו על ידי האדם הקדמון במערות פרה היסטוריות בישראל". ב-1966 סיים דוקטורט[3] בנושא יונקים שנמצאו באתרים פרה-היסטוריים, והתמנה למרצה באוניברסיטה העברית. בשנת 1969 התמנה למרצה בכיר.
ב-1972 היה חוקר במרכז לפלאונטולוגיה בניירובי שבקניה. צ'רנוב היה אספן עצמות ושלדים מחפירות ארכאולוגיות והאוסף שיצר הוא מהגדולים בישראל בנושא. הוא היה בין מייסדי "המועצה הבינלאומית לארכאוזואולוגיה" ומחלוצי התחום בישראל. צ'רנוב היה פעיל בארגונים ובמוסדות שעסקו בשמירת הטבע בארץ ישראל.
צ'רנוב עמד בראש המרכז לחקר וניהול הסביבה ב-1980 והוועדה המקצועית העליונה של רשות שמורות הטבע בשנים 1979-1982. ב-1991 ייסד את המחלקה לאבולוציה, סיסטמטיקה ואקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. כיו"ר הראשון שלה. הוא גם היה מעורב בהקמת רשות שמורות הטבע, שימש כשומר הראשון שלה ולאחר מכן כחבר במועצה המייעצת המדעית שלה. כמו כן, הוא כיהן במועצת המנהלים של החברה להגנת הטבע ובוועדות שימור טבע אחרות, כולל ועדת אונסק"ו-MAB (האדם והביוספירה) ו-SCOPE (הוועדה המדעית לבעיות הסביבה). בין השנים 1986–2002 היה עורך שותף של כתב העת העברי לאיכות הסביבה "סביבות"[4].
נפטר ב-2002 ממחלת הסרטן והותיר אחריו את רעייתו אורה איתן ואת ילדיו דן ונועה.
מחקריו
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- יעקב שקולניק, "הרוגטקה של איתן" (לזכרו), ארץ וטבע: המגזין הגאוגרפי הישראלי, גיליון 84 (מרץ-אפריל 2003), עמ' 40–42
קישורים חיצוניים
עריכה- רשימת ספריו של פרופ' צ'רנוב
- שיחה עם איתן צ'רנוב, בכתב העת "סביבות"
אוסף עמרי שלמון: פרופ' איתן צ'רנוב מספר על "הפיל" 1999, סרטון באתר יוטיוב- Eitan Tchernov (1935-2003) [note biographique]
איתן צ'רנוב, דף שער בספרייה הלאומית
