אכילת דג בשבת
בקהילות יהודיות רבות קיים מנהג לאכול דג בשבת.
מקור
עריכההסיבה המקורית למנהג בקהילות יהודיות רבות לאכול דג בשבת, היא מדין עונג שבת, וכפי שנכתב בגמרא:
במה מענגו? רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אמר בתבשיל של תרדין ודגים גדולים וראשי שומין
דברים אלו מלמדים על אכילת דגים מדין עונג שבת ואינה רואה בדגים עניין סגולי מיוחד.[1]
בהמשך[2] הגמרא מספרת על יוסף מוקיר שבת שהיה רגיל לקנות דגים לכבוד שבת.
אכילת דגים בשבת לא הובאה ברמב"ם ובשולחן ערוך, האזכור הראשון של מנהג זה בספרות ההלכתית הוא בספר מגן אברהם שהביא מנהג זה[3] דבריו הובאו בספרי האחרונים ונפסקו במשנה ברורה[4] ובבן איש חי.[5] אך גם הם סייגו זאת בשני תנאים: א. מי שהדגים אינם בריאים לו או שלא אוהב דגים לא חייב לאוכלם ב. אם מוכרי הדגים מעלים את המחיר בכוונה (לפי לפי הבאר היטב דווקא ביותר משליש מחיר ולפי הפרי מגדים והאליה רבה אפילו בפחות משליש) יש לאותה קהילה לתקן תקנה שאין לקנות דגים עד שיורד המחיר.
הרב משה הירץ כתב[6] שאכילת דגים בשבת היא מצווה מהתורה, דעתו לא התקבלה וכל האחרונים נחלקו על דבריו.[7]
טעמים רבים נוספים נאמרו בספרות הקבלית והמדרשית.[8]
בחסידות
עריכהיש שאכלו את הדגים עם שאריות לחם מימות השבוע, יש שנהגו לאכול את עין הדג בדווקא, בחסידות צאנז נהוג לאכול דגים חמוצים, מנהג רווח בחסידות הוא לאכול את הדגים בידיים, מספר נימוקים ניתנו למנהג זה.[9]
סוג הדגים
עריכהבעקבות בעיות הלכתיות הקשורות במלאכת בורר ומבשל, נהגו בקהילות רבות (בעיקר יוצאי קהילות אשכנז) לאכול בשבת דווקא געפילטע פיש או הרינג, אך אין חובה הלכתית דווקא באכילת דגים אלו.
בקרב יוצאי צפון אפריקה נהגו לאכול חריימה.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכהבן מלך, שבת קודש, הרב לייב מינצברג, עמ' תקס"א - תקס"ג.
קישורים חיצוניים
עריכה- הערך "אכילת דגים בשבת", באתר המכלול
- משה חלמיש, "אכילת דגים בשבת - טעמים ופשריהם", עלי שפר (תש"ן), עמ' 67–87.
- חיים גרינפלד, קונטרס אכילת דגים בשבת, בתוך: פרדס המלך - מנהגי שבת קודש, חמ"ד תשנ"ט, פרק יד, עמ' שסט-תכו.
הערות שוליים
עריכה- ^ רבי אברהם אליעזר הירשוביץ, אוצר כל מנהגי ישרון, סימן נו
- ^ שבת קיט עמוד ב'
- ^ בשם רבי אברהם ברוכים הלוי, תיקוני שבת תיקון יב.
- ^ רמב ב
- ^ שנה שנייה וירא יח
- ^ הגהת בן המחבר בספר בית הלל, יורה דעה, ריח א
- ^ החיד"א, מחזיק ברכה, רמב; הרב שניאור זלמן מלאדי, שולחן ערוך הרב סימן רמב קונטרס אחרון ס"ק ד.
- ^ ראו, רבי צבי אלימלך שפירא, בני יששכר חלק א, מאמר ג אות ט"ז; מספר טעמים בספר הרב אברהם יצחק שפרלינג, טעמי המנהגים, שבת, אות שו והלאה; רבי יוסף חיים מבגדאד, בן יהוידע חלק ה, סנהדרין קח.; רבי יוסף פצנובסקי, פרדס יוסף ויקרא, שמיני יא ט; רבי יוסף הכהן שוורץ, ויצבור יוסף, סימן לד; רבי יהודה וול מברזן, אמרי יהודה, פרשת שלח פג.; הרב יצחק ליפיץ, ספר מטעמים, מערכת ד' אות ב; רבי משה מפרמישלא, מטה משה, ירושלים תשל"ח; עיני העדה לח"ב דף סז; רבי יוסף חיים מבגדאד, בן איש חי, שנה שנייה וירא יח; רבי אברהם כלפון, חיי אברהם רלא; ר' אשר ישעיה הורוויץ, מעדני מלך; בכל אחד מן הספרים הובא טעם אחד, אסופה ראו בספרו של הרב יוסף רפול, חדות השבת, שבת סימן יג עמ' ריט-רלה
- ^ 5 דברים שאולי לא ידעת על שימוש במזלג ● "היו צדיקים שהקפידו שלא לאכול במזלג", באתר דרשו, 4 במאי 2018