אל"ף (ארגון לסבי פמיניסטי)
אל"ף (ארגון לסבי פמיניסטי) היה הארגון הלסבי הראשון שפעל בישראל. הארגון הוקם בשנת 1978, והיה פעיל במשך כשנה וחצי עד התפרקותו בשנת 1979.
מייסדים | עמליה ברגמן |
---|---|
תקופת הפעילות | מאי 1978 – 1979 |
רקע
עריכהכבר בתחילת שנות ה-70, היו מספר ניסיונות כושלים של נשים לסביות להתאגד ולהקים מועדון חברתי לסבי כחלק מהפעילות התגבשת של קבוצות פמיניסטיות בחיפה, ירושלים ותל אביב.[1][2] בשנת 1976 התקיים בקיבוץ גזר כנס בנושא מיניות האישה, במהלך הכנס יצאה מהארון אחת ממארגנותיו כלסבית, ובעקבותיה הכריזו נשים נוספות על היותן לסביות. הדיון שהתעורר בעקבות הדברים הוביל מספר נשים לסביות להתחיל להיפגש ולהתגבש בהקשרים חברתיים, ולדבר על חוסר הנוחות שלהן בתוך התנועה הפמיניסטית "הכללית".[3]
בשנת 1975 הוקמה אגודת הלהט"ב (שנקראה אז "האגודה לשמירת זכויות-הפרט"). האגודה ארגנה בתחילת דרכה מפגשים חברתיים ומסיבות לחברי הקהילה הגאה, אך בשל הייצוג הנשי הקטן מאוד בין חברי האגודה, ובעקבות מספר הערות סקסיסטיות שנשמעו במפגשי האגודה מצד פעילים גברים, החליטו בשנת 1977 מספר נשים לסביות פמיניסטיות לפרוש מהארגון ולנסות להתארגן בעצמן, ללא גברים.[4] הארגון אל"ף הוקם בינואר 1978.[2] במהלך הכנס הפמיניסטי הראשון בארץ שהתקיים ב-1 במאי באותה שנה בבאר שבע, שבו הכריזה הפעילה הפמיניסטית עמליה ברגמן, בת זוגה של מרשה פרידמן, לראשונה על הקמתו.[3]
פעילות הארגון
עריכהאל"ף שם לעצמו למטרה ליצור פתיחות בקרב הציבור לגבי פמיניזם ולסביות, וליצור מקום מפגש לנשים לסביות.[5] במסגרת זו אורגנו דיונים, הרצאות, קבוצות להעלאת התודעה ומסיבות עבור נשים לסביות, ביניהן קורס בפמיניזם שהועבר בידי חברת הכנסת לשעבר מרשה פרידמן.[2] המפגשים הראשונים של הארגון, התקיימו בסלון ביתה של חנה קליין, מהפעילות החברתיות הראשונות של הקהילה הגאה.[6] בשנת 1979 לקחו חברות הארגון חלק בארגון הפגנת "הנעימים והנעמות" בכיכר מלכי ישראל, שהייתה ההפגנה ההומו-לסבית הפומבית הראשונה בארץ.[5] אל"ף מנה פעילות מתל אביב, ירושלים וחיפה,[2] ובשיא פעילותו, מנה הארגון למעלה ממאה נשים.[7] בסופו של דבר, הארגון התפרק עקב חוסר במבנה ארגוני מסודר, ועקב מחלוקות פנימיות בין פעילות שזיהו עצמן בעיקר כפמיניסטיות ושאפו לשים את המאבק הפמיניסטי במרכז סדר היום של הארגון, לבין פעילות שראו בארגון בעיקר מסגרת חברתית עבור נשים לסביות.[2]
ראו גם
עריכהעיינו גם בפורטלים: | |||
---|---|---|---|
פורטל להט"ב | |||
פורטל פמיניזם |
הערות שוליים
עריכה- ^ ארכיון קול ישראל, בד' אמות - ראיון ראשון עם לסבית 27 באפריל 1973.
- ^ 1 2 3 4 5 איריס רחמימוב, "סעודות, הפגנות והתפכחות": רדיקליזם לסבי בירושלים, 1972-1989, זמנים, גיליון 131 (קיץ 2015).
- ^ 1 2 רחלי ארטל, מזהות אישית לזהות פוליטית פעילות פוליטית לסבית בישראל, באתר אוניברסיטת בר אילן, 2011 (ארכיון)
- ^ חדשות 2, הלסבית הראשונה של תל אביב, באתר מאקו, 14 ביוני 2012
- ^ 1 2 מיכל גזית, אל"ף - הן לסביות, עיתון מעריב, 19 ביולי 1979, מתוך ארכיון הספרייה הלאומית.
- ^ חדשות 2, הלסבית הראשונה של תל אביב, באתר מאקו, 14 ביוני 2012
- ^ מיכל מירון-שקד, אישה לרעותה, מעריב, 24 בנובמבר 1978