אלבי סאקס
אלברט "אלבי" לואי סאקס (נולד ב-30 בינואר 1935) היה שופט יהודי דרום אפריקאי, פעיל בתנועה נגד האפרטהייד ושופט לשעבר בבית הדין החוקתי של דרום אפריקה. לאחר שזרועו נקטעה בפיצוץ של מכונית תופת במוזמביק עקב התנגדותו לאפרטהייד, הוא נמלט לארצות הברית אך בהמשך חזר לדרום אפריקה וכעת הוא מתגורר בקייפטאון[1].
 | |
| לידה |
30 בינואר 1935 (בן 89) יוהנסבורג, דרום אפריקה  |
|---|---|
| מדינה |
דרום אפריקה |
| השכלה |
|
| תפקיד |
שופט |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
קורות חיים
עריכהסאקס נולד למשפחה דרום אפריקאית ממוצא יהודי ליטאי. הוא למד בבית הספר התיכון "המכללות של דרום אפריקה" (אנ') (SACS) בקייפטאון. כסטודנט שנה ב' למשפטים באוניברסיטת קייפטאון, שם קיבל תואר ראשון במשפטים, הוא השתתף בקמפיין ההתרסה (Defiance Campaign), סדרת הפגנות נגד משטר האפליה בדרום אפריקה בשנת 1952. שלוש שנים לאחר מכן, בשנת 1955, הוא השתתף בקונגרס העם בקליפטאון, שם אומצה אמנת החירות. מאוחר יותר עבר סאקס לבריטניה, כאשר נמלט לראשונה לגלות מדרום אפריקה והלך ללמוד לדוקטורט באוניברסיטת סאסקס, אותן השלים בשנת 1972.
סאקס החל לעבוד כעורך דין בגיל 21, והגן על אנשים שהואשמו בעברות על חוקי הגזע וחוקי ביטחון תחת משטר האפרטהייד של דרום אפריקה. לאחר שנעצר והושם בבידוד במשך למעלה מחמישה חודשים, יצא זקס לגלות באנגליה, שם סיים תואר דוקטור מאוניברסיטת סאסקס, ומאוחר יותר מוזמביק. בשנת 1988, במפוטו, מוזמביק, הוא איבד זרוע ואת הראייה בעין אחת כאשר הונחה פצצה במכוניתו. לאחר מבאן, הוא התמסר להכנת חוקה דמוקרטית חדשה לדרום אפריקה. סאקס שב לדרום אפריקה ושימש כחבר בוועדה החוקתית וההנהלה הלאומית של הקונגרס הלאומי האפריקני, לפני שביקש מקלט בארצות הברית[1].
קריירה שיפוטית
עריכהסאקס מונה לבית המשפט החוקתי של דרום אפריקה על ידי נלסון מנדלה בשנת 1994[1].
פסקי דין הידועים ביותר של סאקס נוגעים לחוק האפליה. הוא היה המחבר העיקרי של פסק הדין, אשר ביסס את הקשר בין הזכות לשוויון ולכבוד. הוא היה המחבר של פסק הדין שהצהיר כי החוק של דרום אפריקה המגדיר נישואין רק בין גבר לאישה כבלתי חוקתי.אך נמתחה ביקורת חריפה על סאקס, על כך שהפנה את הסדרת הנישואין מאותו המין לפרלמנט במקום מתן פסק דין ברור בנושא. בשנת 2002, כתב פסק דין שקבע כי ההפללה של עבודת מין (ולא שידול אליה) מפלה באופן בלתי הוגן על רקע מגדר ולכן היא בלתי חוקתית.
סאקס היה חבר בוועדת האמת והפיוס, ועדת חקירה ממלכתית שהוקמה על ידי ממשלת דרום אפריקה לאחר סיום משטר האפרטהייד[2]. בין השאר פעל למען הסדר חנינה לכל המעורבים בפשעי האפרטהייד, לרבות גירושים המוניים, חיסולים, פיגועי טרור מבוימים, עינויים, מעשי רצח, אונס, ביזה ושחיתות. מטרת הסדר החנינה הייתה מניעת מלחמת אזרחים שכמה מראשי הצבא איימו לחולל[3].
זקס פרש לגמלאות באוקטובר 2009.
חיים אישיים
עריכהבשנת 1966 התחתן עם סטפני קמפ, חברת תנועת ההתנגדות האפריקאית, בלונדון. נולדו להם שני ילדים: אלן (אמן) ומייקל (כלכלן). בשנת 1980 הם התגרשו וסטפני נשארה בלונדון עד 1990 ועבדה כפיזיותרפיסטית ילדים. הוא נישא בשנית ב-2006 לאדריכלית ונסה ספטמבר בבית המשפט לחוקה ולהם בן, אוליבר לוקוטנדו ספטמבר סאקס.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 עמירה הס, ידו המושטת לשלום, באתר הארץ, 24 ביולי 2008
- ^ דליה שיינדלין, מה שכדאי לנו ללמוד מסיום האפרטהייד בדרום אפריקה, באתר "שיחה מקומית", 15 בספטמבר 2017
- ^ הזמן השחור, באתר הארץ, 24 במרץ 2002