אלברט ג'רג'אי

סופר, מתרגם, היסטוריון ספרות הונגרי-יהודי

אלברט ג'רג'אי (במקור שלזינגר עד 1901,[1] בהונגרית: Gyergyai Albert; נאג'ביום, 20 בינואר 1893בודפשט, 7 ביולי 1981) היה היסטוריון ספרות יהוד-הונגרי, פרופסור באוניברסיטה, סופר, מתרגם.

אלברט ג'רג'אי
Gyergyai Albert
לידה 20 בינואר 1893
נאג'ביום, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 ביולי 1981 (בגיל 88)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Szegő Albert עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק אוניברסיטת אטווש לוראנד, ניוגט עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה לגיון הכבוד (1937) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה
 
לוח הזיכרון של אלברט ג'רג'אי ברחוב פילר בבודפשט

אלברט שלזינגר נולד במשפחה יהודית וסיים את לימודיו התיכוניים בתיכון בקאפושוואר. משם עבר ל"קולג' יוז'ף אטווש" בבודפשט (שהוא תחת חסותה של אוניברסיטת בודפשט (שנקראת היום אוניברסיטת אטווש לוראנד). הוא למד במלגה בעיר טור באקול נורמל סופרייר (Ecol Normale Superieure) מ-1914, אך גורש לאי באוקיינוס האטלנטי עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ולאחר מכן הורשה לעזוב לשווייץ בשנת 1917 בגלל מחלתו. הוא חזר הביתה בשנת 1919, קיבל תעודת הוראה בשנת 1920 והיה מחנך אצל נכדיו של הבנקאי יוז'ף לוקאץ' במשך שש שנים. הוא היה מורה בבית הספר למסחר של קושוט לאיוש בבודה (עיר) במשך כמעט 20 שנה, בעודו מועסק גם בקולג' יוז'ף אטווש כמורה לצרפתית. משנת 1950 לימד ספרות צרפתית מודרנית באוניברסיטת אטווש לוראנד. כתב העת "זמנים חדשים" (Új Idők) פרסם את סיפורו הקצר הראשון בשנת 1909, שכתב כתלמיד תיכון ולאחר מכן בשנת 1920 כתב העת הספרותי החשוב ניוגט פרסם את המחקר הראשון שלו. הוא עבד גם בכתב העת "כתיבה הונגרית" (Magyar Írás) כשזה פעל בין השנים 19211927. הוא כתב 13 ספרים, 50 כרכים של תרגומים ספרותיים וערך 36 אנתולוגיות. המשמעותיים ביותר הם תרגום יצירותיהם של גוסטב פלובר, מרסל פרוסט, אלבר קאמי, ז'אן קוקטו, וולטר, ז'אן דה לה פונטן, אונורה דה בלזק, פרנסואה ויון, מישל דה מונטן, אמיל ורהארן.

יצירותיו

עריכה
  • דקמרון צרפתי של היום; תורגם על ידי אלברט ג'רג'אי; 1935 ניוגט. (הדקמרון הזר של היום)
  • הרומן הצרפתי של היום (מחקר ספרים, 1937)
  • על הנוטריון של הכפר (מחקר, 1937)
  • מה אנו קוראים? אלברט ג'רג'אי (1946) מספר על חמישים רומנים צרפתים
  • אמנות צרפתית במוזיאון לאמנות יפה (1948)
  • ספרות צרפתית (הערות, 1951)
  • הנאורות הצרפתית. מבחר מתוך עבודותיהם של דידרו והאנציקלופדיסטים; עריכה אלברט ג'רג'אי תרגום אלברט ג'רג'אי נאנדור סאבאי; 1954
  • הקלאסיקנים (מחקר, 1962)
  • בני זמננו (מסות, 1965)
  • בצל המערב. מחקרים, פורטרטים, זיכרונות, ביקורות. 1968
  • אמי והכפר שלי (זכרונות, 1972)
  • בין סתיו לחורף. שירים ותרגומים ספרותיים, 1974
  • דורוטיה בווישגראד (שיר נרטיבי, 1975)
  • גלישה מאוחרת (מחקר, 1975)
  • תפילה על האקרופוליס. קלאסיקה של החיבור הצרפתי (אנתולוגיה, 1977)
  • מהכפר עד העיר (יומן, 1979)
  • הגנה בעניין המסות (מחקרים, זיכרונות, ביקורות, 1984)
  • מעיר עד לעולם (זכרונות, 1986)

תרגומיו הספרותיים

עריכה
  • הדקאמר הצרפתי של היום (מבוא, ביוגרפיות, 1935)
  • וולטייר: קנדיד או האופטימיות (רומן, 1955)
  • וולטייר: הפרא האציל (רומן, 1961)
  • פלובר: מאדאם בובארי (רומן, 1960)
  • פלובר: בית הספר לרגשות (רומן, 1960)
  • פרוסט: בעקבות הזמן האבוד (מחזור חדש, 1961-1983)
  • קאמי: אדישות (רומן)
  • וולטייר: המילון הפילוסופי (עם פאל רז, 1983)

פרסים

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • Ki kicsoda a magyar irodalomban?. 1000-től 2000-ig. Szerk. Gerencsér Ferenc. Budapest, 2000, Tárogató Kvk. ISBN 963-8607-10-6
  • Gyergyai Albert bibliográfia; összeáll. Balla Mária; Kaposvári Tanítóképző Főiskola–Nagybajomi Nagyközségi Közös Tanács, Kaposvár–Nagybajom, 1986
  • Bibó Judit: Proust stílusa és Gyergyai Albert Proust-fordítása. Kontrasztív stilisztikai vizsgálatok; Akadémiai, Bp., 1989 (Modern filológiai füzetek)
  • Szijártó István: Gyergyai Albert. Pályaképvázlat; Kaposvári Építők SC, Kaposvár, 1993 (Más kor könyvek, 6.)
  • Kegyelmet a klasszikusoknak. Írások Gyergyai Albertről; szerk. Szávai Dorottya, Szávai János; Pesti Kalligram, Bp., 2015

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אלברט ג'רג'אי בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ A Belügyminisztérium 1901. évi 121545. sz. rendelete. MNL-OL 30806. mikrofilm 72. kép 2. karton. Névváltoztatási kimutatások 1901. év 35. oldal 13. sor.