אלברט עמר
אלברט עמר (נולד ב-7 בנובמבר 1956) הוא זמר ויוצר ישראלי, אשר התפרסם בעקבות הוצאת התקליט "שקוף" בשנת 1990.
לידה |
1955 (בן 69 בערך) קזבלנקה, מדינת החסות הצרפתית במרוקו |
---|---|
מוקד פעילות | ישראל |
ביוגרפיה
עריכהאלברט עמר עלה עם משפחתו מקזבלנקה במרוקו, בגיל 6. גדל בפרדס חנה במשפחה מרובת ילדים, אחד מאחיו הוא הראשון לציון שלמה עמאר. הוא התחנך בבית ספר יסודי ממלכתי דתי, ממנו המשיך ללימודים בישיבה. בגיל הצבא, לא היה כשיר לגיוס, לדבריו היה בתקופה קשה "מפוצץ בסמים וכועס על כל העולם"[1].
בגיל 21 התגייס לצבא במסגרת "נערי רפול" (מקא"ם) ושירת בחיל התותחנים. ולאחר השחרור חזר לפרדס חנה, שם הקים תיאטרון קהילתי עם הבמאי רמי רוזן. נולה צ'לטון הזמינה אותו להצטרף לפרויקט תיאטרון חברתי בקריית שמונה, שם הופיע לצד שחקנים צעירים, שלאחר מכן התפרסמו, ביניהם איציק ויינגרטן, עופרה ויינגרטן, מוני מושונוב, סנדרה שדה, שלמה בראבא, חוה אורטמן, דליק ווליניץ, ארנון צדוק ואחרים.
בעידודה של נולה צ'לטון ובזכות מאבקה, התקבל ללמודי תיאטרון באוניברסיטת תל אביב, למרות שלא הייתה לו תעודת בגרות. בפסטיבל ישראל ב-1989, הופיע במופע היחיד "שקוף", מופע מוזיקלי שיצר עם המחזאית דניאלה כרמי והמלחין אלדד לידור[2]. המופע הציג במונולוגים ובשירים את סיפורה של "החצר האחורית של ישראל", קשיי הקליטה וההשתלבות בארץ והכאב החברתי. לאחר מספר חודשים, הוציא תקליט עם שירי המופע, הנושא את שם המופע: "שקוף"[3].
לאחר הוצאת התקליט פנה עמר לעבודה חינוכית עם בני נוער בסיכון. כעשר שנים לאחר הוצאת התקליט "שקוף" חזר עמר בתשובה. עמר נשוי עם חמישה ילדים מנישואים אלו ושניים מקשרים קודמים. הוא ממשיך ליצור מוזיקה ומלמד משחק בסמינר הקיבוצים.
משפחתו
עריכהאחיו, הרב שלמה משה עמאר, היה הרב הראשי הספרדי לישראל, ונשיא בית הדין הרבני הגדול.
יצירות
עריכה- שקוף (1990)
קישורים חיצוניים
עריכה- יעקב בר-און, אלברט עמר חוזר למופע חייו: "השקופים של ש"ס הם לא השקופים שלי", באתר מעריב אונליין, 8 במאי 2016
- הבלוג של אורי הייטנר
הערות שוליים
עריכה- ^ יעקב בר-און, אלברט עמר חוזר למופע חייו: "השקופים של ש"ס הם לא השקופים שלי", באתר מעריב אונליין, 8 במאי 2016
- ^ שוש אביגל, תאטרון-מוזיקה - "שקוף" מופע יחיד, אלברט עמר, חדשות, 24 במאי 1989
- ^ יוסי חרסונסקי, ביקורת - רואה לך שקוף, מעריב, 4 בינואר 1991