אלוהים ואלווירה

ספר

אלוהים ואלווירה הוא רומן מכתבים פרי עטה של לימור שריר-שרייבמן שראה אור בהוצאת כרמל בשנת 2005. הספר תורגם לאיטלקית וראה אור באיטליה ב-2012.[1]

אלוהים ואלווירה
מידע כללי
מאת לימור שריר-שרייבמן
שפת המקור עברית
סוגה רומן
הוצאה
הוצאה הוצאת כרמל
תאריך הוצאה 2005
מספר עמודים 270
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 002500951, 003956473

תקציר העלילה

עריכה

מסגרת הרומן היא חליפת מכתבים בין שני גברים ילידי סיציליה – וינצ'נצו, כומר קתולי וג'וזפה, סטודנט לרפואה, בן למשפחת דייגים, שלקה בצעירותו בשיתוק ילדים. וינצ'נצו הטביל את ג'וזפה ומאז משמש כפטרונו הרוחני, לו הוא מספר את חיבוטי נפשו, את הקורות אותו ועמו הוא מתייעץ לגבי דרכו הרוחנית. ג'וזפה משיב לו, אבל בתגובה מספר לוינצ'נצ'ו על חייו ומעלה תהיות דומות על מסלול חייו.

ג'וזפה מספר על רגשי הנחיתות שמלווים אותו מילדות בשל נכותו הפיזית, רצונו לזכות באהבה לאישה, חששו מכך שנשים לא ירצו בו בשל נכותו, הגשמת האהבה הזוגית והפרידה. וינצ'נצו מספר על החיבוטים בין הבחירה לאהבת האל שמחייבת פרישות, לבין האהבה לאישה - הוא מנהל רומן עם אישה, שממנה נולדה לו ילדה ולבסוף מחליט לבחור בנתיב הכמורה והנזירות. מתברר שיש הרבה מן המשותף בין הסטודנט האתאיסט לכומר המאמין.

סיפור משני המתרחש בספר הוא פגישתו באקראי של הכומר ברב יהודי והתחברותם, ושיחותיהם בענייני אמונה ואהבה.

הספר עוסק בנושאים שונים - היחס שבין הנצרות ליהדות והפיוס ביניהן, אמונה ואפיקורסות, מצפון, התנזרות מינית, אהבה רוחנית מול אהבה גשמית, אהבה רומנטית לאישה לעומת אהבה לאל, שאלת קיומו של האל, שכר ועונש ועוד.

הרקע לכתיבת הספר

עריכה

ג'וזפה, גיבור הספר, הוא דמות אמיתית ששריר הכירה בעת שלמדה רפואה באוניברסיטת רומא. הוא הגיע מכפר נידח בסיציליה ללמוד רפואה באוניברסיטת רומא והיה נכה ממחלת שיתוק ילדים.

שריר התגוררה באיטליה במשך חמש שנים, רובן ברומא, היא גם ביקרה בסיציליה בכל המקומות שכתבה עליהם בספר. במהלך הביקור בסיציליה ביקרה במספר רב מאוד של כנסיות, ובהיותה דוברת איטלקית, הקשיבה למיסות שנערכו במסגרת טקסי דת וחתונות. עניין אותה לדעת כיצד "מחנכים" כוהני הדת הקתוליים את צאן מרעיתם. היא ביקרה בכנסיות ובקתדרלות שונות. קראה ספרים אודות סיציליה, מנקודות מבט שונות: היסטורית, גאוגרפית וארכאולוגית. קראה סופרים סיציליאנים המפורסמים, בהם פירנדלו, וורגה; ספרים העוסקים במיתוסים (בהקשר לכך כתבה בספר על אי הציקלופים) ואגדות עם סיציליאניות, המאפיה וכו'. בנוסף קראה ספרים המתעסקים בנצרות, ביהדות ובהבדלים שבין שתי הדתות.

העטיפה היא ציורו המפורסם של טיציאן הקרוי "פלורה".

לקריאה נוספת

עריכה
  • מיכאל כהנוב, "לחפש את האמצע", בעיתון מקור ראשון, 25 באוגוסט 2006, ערב שבת א' באלול תשס"ו, עמ' 20.
  • מרסל גרשקוביץ, ספרים "רב הנסתר על הגלוי", המקומון ר"ג גבעתיים, גיליון 628, 15 בדצמבר 2008, עמ' 57.
  • שרית ישי לוי, ריאיון עם לימור שריר, בעיתון עולם האישה, 1 בינואר 2006.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Dio e Elvira / trad. Campagnano B. (Roma : Pagine, 2012).