אלון ברומר

כדורגלן ישראלי

אלון ברומר (נולד ב-5 בנובמבר 1973 ביוהנסבורג שבדרום אפריקה) הוא כדורגלן עבר ישראלי אשר שיחק בעמדת הקשר בקבוצת מכבי תל אביב. אחיו התאום הוא הכדורגלן גדי ברומר אשר שיחק לצידו במכבי תל אביב. במהלך שנותיו במועדון זכה בשלוש אליפויות (1991/1992, 1994/1995, 1995/1996), שני גביעי מדינה (1993/1994, 1995/1996) וגביע טוטו (1992/1993) אחד.

אלון ברומר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע אישי
לידה 5 בנובמבר 1973 (בן 51)
יוהנסבורג שבדרום אפריקה
גובה 1.87 מטר
עמדה קשר
מועדוני נוער
הפועל רעננה
מכבי תל אביב
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1991–1999
1999–2000
2000–2001
מכבי תל אביב
עירוני ראשון לציון
מכבי תל אביב
163 (10)
29 (2)
1 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
1995–1996 נבחרת ישראל בכדורגל ישראל 2 (0)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קריירה

עריכה

ברומר שיחק לסירוגין במחלקות הנוער של מכבי תל אביב והפועל רעננה, העיר בה התגורר. בקבוצת הנוער של הפועל רעננה שיחק כחלוץ מרכזי ואף הבקיע 28 שערים בעונה אחת. ב-18 בינואר 1992 ערך ברומר הופעת בכורה בליגה במדי הקבוצה הבוגרת של מכבי תל אביב בניצחון 3–1 על מכבי נתניה.

עונת 1994/1995, בה זכתה מכבי תל אביב באליפות, נחשבת כעונת הפריצה של ברומר, שכבש שלושה שערים ב-26 משחקי ליגה, כאשר החשוב והמשמעותי שבהם היה השער שהבטיח את האליפות ה-16 בתולדות המועדון, במחזור הסיום, במשחק חוץ דרמטי מול הפועל באר שבע שלא נוצחה באותה עונה בביתה עד לאותו מחזור. משחק זה הסתיים בתוצאה 1–0 לזכות מכבי תל אביב משער נגיחה של ברומר עם סיום המחצית הראשונה.

ב-30 בספטמבר 1995, במהלך המחזור השלישי של עונת 1995/1996 נגד הפועל חיפה, נפגע ברומר במהלך תיקול של אלון חלפון ורגלו נשברה.[1] למרות הפציעה הקשה, ברומר חזר לשחק עוד באותה עונה ואף היה שותף לזכייתה של מכבי תל אביב בדאבל בסיום אותה עונה כשהוא כובש את אחד השערים בניצחון 4–1 בגמר גביע המדינה מול עירוני ראשון לציון.[2]

באמצע עונת 1998/1999 עבר ברומר לקבוצת עירוני ראשון לציון, ולאחר שנה וחצי במועדון חזר למכבי תל אביב, ובשנת 2001 פרש ממשחק פעיל.

לזכותו של ברומר שתי הופעות במדי נבחרת ישראל. את הופעת הבכורה שלו במדי בנבחרת הלאומית ערך ב-20 בספטמבר 1995 במשחק הפרידה מאלי אוחנה מול אורגאווי (3–1 לטובת ישראל).

לאחר הפרישה

עריכה

לאחר פרישתו ממשחק פעיל החל ברומר לאמן את קבוצת הנוער של הפועל הוד השרון ואחר כך גם את קבוצת הבוגרים. בהמשך אימן גם את קבוצת הנוער של מכבי תל אביב.[2]

תארים

עריכה
מכבי תל אביב

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ יוני לב ארי, היריבות החלה באלון, ונגמרה בברומר, באתר ynet, 25 בספטמבר 2009
  2. ^ 1 2 אשר גולדברג, ‏‏שער האליפות, הפציעה בחיפה והטיפ מגרנט: לאן נעלם אלון ברומר?, באתר ספורט1, 5 בדצמבר 2020