אלחנן היילפרין

אלחנן היילפרין
	רבי אלחנן היילפרין בל"ג בעומר
לידה	26 בדצמבר 1921
פטירה	18 בפברואר 2015 (בגיל 93)
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
תקופת הפעילות	? – 18 בפברואר 2015
רבותיו	שמואל אנגל

הרב אלחנן (חונא) היילפרין (כ"ה בכסלו ה'תרפ"ב, 26 בדצמבר 1921 - ליל כ"ט בשבט ה'תשע"ה, 18 בפברואר 2015)^[1]^[2] היה רב בגולדרס גרין בלונדון ונשיא "התאחדות קהילות החרדים". כונה אב"ד ראדומישלא על שם מקום רבנות סבו רבי שמואל ענגיל.

ביוגרפיה

נולד בקאשוי (קושיצה) שבצ'כוסלובקיה (כיום בסלובקיה) לרב דוד היילפרין שכיהן כרבה של דובשיץ, ולמינדל, בתו של הרב שמואל ענגיל. שני הוריו היו צאצאים לרבי חיים הלברשטאם מצאנז^[2].

למד אצל סבו רבי שמואל ענגיל, ואצל הרב ישראל שמואל קליין (חתנו של הרב שמעון סופר). בגיל 14 כתב מכתב לרבי יוסף רוזין (הרוגוצ'ובר), ובמכתב התשובה^[3] כונה "הרב הגאון". בעת מלחמת העולם הראשונה נמלט מקושיצה לואץ^[4].

בשנת תרצ"ט (1939) היגר ללונדון והיה מקורבו של רבי שלום מוסקוביץ', האדמו"ר משאץ, שהיה קרוב משפחתו. באדר תש"ב (1942) נישא להעניא חיה, בתם של נחום ויענטא לאה לידברסקי, חסידי אלכסנדר מפרנקפורט. אשתו למדה בווירצבורג וגורשה לפולין אך הצליחה לחזור לפרנקפורט, שם גילתה כי משפחתה גורשה לפולין. היא הצטרפה ל"קינדר-טרנספורט" לבריטניה.

חצי שנה לאחר נישואיו פתח את בית הכנסת, "בית שמואל" בשכונת גולדרס גרין, כיום מבתי הכנסת הגדולים בשכונה. הוא פתח בבית הכנסת ישיבה לבחורים, אשר לאחר המלחמה היוותה את בסיס ה"מתיבתא" של הרב אברהם ישכר פרדס, שהיה רבה של דנקוב בפולין. הוא כיהן במתיבתא כר"מ, עד שהחל לכהן כדיין בבית הדין. בשנת תשט"ו (1955) הקים את בית הספר "פרדס", על שם הרב פרדס שנפטר ערירי. עד לשנותיו האחרונות נהג לערוך בחינה בבית הספר מדי שבוע. בשנת תש"כ (1960) ייסד בית ספר לבנות.

לאחר המלחמה התקרב ל"רב מטשיבין" וראה בו כרבו המובהק. הוא נהג לאסוף כספים עבור ישיבת טשיבין.

הוא לא השתייך לחצר חסידית מסוימת, והיה מקורב לאדמו"רים רבים. בצעירותו נסע לחצרותיהם של רבי חנה הלברשטאם מקולשיץ ושל רבי אברהם שלום הלברשטאם מסטרופקוב שהתגורר בקאשוי. לאחר המלחמה נסע לחצרות של מספר אדמו"רים בפרט לרבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז קלויזנבורג ורבי משה יצחק גווירצמן מפשעווארסק.

בשנת תשמ"ד (1984), לאחר פטירת הרב שלמה שיינפלד, מונה במקומו לנשיא ארגון התאחדות קהילות החרדים.

חיבר קינה על השואה המתחילה "אש תוקד בקרבי, עת אעלה על זכרוני"^[5]. היה מרבה להעביר מסורות וסיפורי חסידים.

ילדיו

לאה מינדל, אשת רבי חיים אלתר דוד לייפר, האדמו"ר מנדבורנה חיפה
חנה שפרינצא, אשת רבי שמעון למברגר, האדמו"ר ממאקווא. חתנו של הרב למברגר הוא הרב אהרן מרדכי רוקח.
הרב יצחק אריה לייבוש הוא רב בית-הכנסת "אשל ברמה" ברמות, חתנו של הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר.
נחמה מרים, אשת רבי מנחם נחום טברסקי מצ'רנוביל בבני ברק
הרב ישראל שמואל דוד נחום, רב בית המדרש בית אלחנן בשכונת הנדון בלונדון, חתן הרב צבי הירש מייזליש.
הרב חיים אהרן צבי, רב בית המדרש דברי חיים בשכונת גולדרס גרין, חתן הרב מנחם מנדל שנייבאלג אב"ד מנצ'סטר.
הרב שלום יוסף, חתנו של רבי ברוך אברהם אונגר, האדמו"ר מדומברובה בורו פארק.
הרב משה יהודה דוב, ממלא מקום אביו כאב"ד ראדומישלא וכרב בית הכנסת "בית שמואל".
רבקה שלומציון, אשת הרב יוסף משה שניאורסון, ראש ישיבת טשעבין.