אלטר יחזקאל אליהו הורוביץ
רבי אלטר יחזקאל אליהו הורוביץ (בקצרה: רבי אלטר או ר' אלטר'ל; ג' בחשוון ה'תרמ"ה 1885 – ז' באדר ב' ה'תש"ג) היה האדמו"ר האחרון בחסידות דז'יקוב, נרצח בשואה.
 | |||||
| רבי אלטר מדז'יקוב (במרכז התמונה, עם מקל הליכה), לצד מלוויו | |||||
| לידה |
1879 ה'תרל"ט | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | ז' באדר ב' ה'תש"ג (בגיל 64 בערך) | ||||
| מקום מגורים | דז'יקוב | ||||
| מקום פעילות | דז'יקוב | ||||
| בת זוג | חוה | ||||
| אב | רבי יהושע הורוביץ | ||||
| אם | מרים הורוביץ | ||||
| צאצאים | רבי יהודה הורוביץ מדז'יקוב | ||||
| |||||
ביוגרפיה
עריכהנולד בטרנובז'ג (דז'יקוב) לרבי יהושע הורוביץ, האדמו"ר מדז'יקוב, ולמרים. בילדותו היה חולני וחלש, ואביו הוסיף לו את השם "אלטער" שפירושו ביידיש "זקן". בשנת תר"ס נישא לחוה, בת דודו רבי ישראל הגר מוויז'ניץ. במשך תקופה התגורר בסמוך לחמיו, ולאחר מכן שב לדז'יקוב.
בשנת ה'תרס"ט החל לכהן כרב העיר דז'יקוב, לצד אביו האדמו"ר. בשנה האחרונה לחיי אביו החל האב לשלוח אליו את החסידים עם קוויטלאך, ובתרע"ג, עם פטירת אביו החל לכהן כאדמו"ר.
במהלך מלחמת העולם הראשונה נמלט רבי אלטר מטרנובז'ג לויז'ניציה, מקום מגורי חמיו, ואתו יחד המשיך לאוראדיה (גרויסוורדיין). בשוך סערת המלחמה השתקע בטרנוב (טארנא), שם הקים ישיבה בשם "בית דז'יקוב".
רבי אלטר תמך בפעילות "אגודת ישראל" ובהתארגנות היהדות החרדית. בחצרו בטרנוב, מלבד הבחורים והחסידים "שלו", שהו גם רבים מהצעירים היהודים העובדים לפרנסתם, שהיו מאוגדים בתנועות "פועלי אגודת ישראל" ו"צעירי אגודת ישראל". הוא גם תמך בפעילות האגודה למען ארץ ישראל, והוא עצמו אף תכנן לעלות לארץ ישראל בשנת תר"ץ ובמקומו תכנן למנות את בנו רבי מנחם דוד לאדמו"ר. התכנית לא יצאה אל הפועל עקב התנגדות בני המשפחה שפנו אל חמיו רבי ישראל מוויז'ניץ שהורה לו להישאר בקרב חסידיו.
בשנת תרצ"ז ביקר בלונדון ובבלגיה, ביקור שסוקר ותועד בעיתונות של אותם ימים.
בשנת תרס"ז הדפיס במהדורה שנייה את הספר "אמרי נועם", של סבו רבי מאיר מדז'יקוב. אחרי פטירת אביו הוציא לאור את ספריו "שו"ת עטרת ישועה" ו"עטרת ישועה" על התורה ומועדים, 4 כרכים.
נרצח בגטו קרקוב, אדר ב' ה'תש"ג.
משפחתו
עריכהלרבי אלטר וחוה היו ארבעה בנים ובת אחת.
- רבי חיים מנחם דוד (ה'תרס"ד – כ"ג תשרי ה'תש"ה), נישא לרבקה בת דודו רבי עמנואל וולטפרייד מפשדבורז'. משנת ה'תרפ"ד כיהן כרב העיר דז'יקוב (טרנובז'ג), נרצח בגטו מאוטהאוזן. בנו הרב יהושע עלה לארץ ישראל אחרי המלחמה, אך סירב להתמנות לאדמו"ר על אף הפצרות רבי חיים מאיר הגר, האדמו"ר מוויז'ניץ. נכדיו מכהנים כאדמו"רים בירושלים. בתו של רבי חיים מנחם דוד, פערל, נישאה לרבי משה הגר ראש ישיבת יחל ישראל.
- רבי יהודה, נישא למרים בת רבי חיים מאיר הגר. כיהן כדיין בקלויזנבורג לפני השואה, לאחריה עלה לארץ ישראל והתגורר בירושלים. סביבו התגבשה מעין חצר חסידית והוא כונה רבי יודל'י דז'יקובר.
- מאיר, התגורר בריישא, מעסקני אגודת ישראל. נרצח בשואה. בנו הרב יהושע כיהן כאדמו"ר מדז'יקוב בבורו פארק עד ה'תשע"ג,[1] ושלשת בניו מכהנים כאדמו"רים בארצות הברית.
- יעקב שלום. נרצח עם אשתו בשואה.
לקריאה נוספת
עריכה- מאיר וונדר, "ר' אלטר (ל) יחזקאל אליהו ב"ר יהושע הורביץ", בתוך אנציקלופדיה לחכמי גליציה, ח"ב עמ' 154–157.
- יעקב פליישר, "הדור הרביעי ר' אלטר יחזקאל אליהו הורביץ הי"ד", בתוך: טרנובז'ג – דז'יקוב: ספר זיכרון ועדות, תל אביב תשל"ג, עמ' 96 ואילך.