אליאן גונזלס
אליאן גונזלס (בספרדית: Elián González, נולד ב-6 בדצמבר 1993) הוא חבר בפרלמנט הקובני. הוא התפרסם בהיותו ילד, כשעמד, בשנת 2000, במרכזו של משבר משפטי ופוליטי ביחסי ארצות הברית–קובה.
 | |
| אליאן גונזלס עם אביו זמן קצר לאחר שהועבר לחזקתו | |
| לידה |
6 בדצמבר 1993 (בן 31) Cárdenas, קובה  |
|---|---|
| שם לידה |
Elián González Brotons |
| מדינה |
קובה |
| השכלה |
אוניברסיטת מטנזאס (יולי 2016) |
|
לא ניתן להדר קלט EasyTimeline: EasyTimeline 1.90
| |
  | |
רקע: יחסי קובה ארצות-הברית
עריכה
ערך מורחב – יחסי ארצות הברית–קובה
הרקע לפרשה נעוץ ביחסים המתוחים השוררים בין ארצות הברית לקובה בחצי המאה מאז המהפכה הקובנית, שהעלתה את פידל קסטרו לשלטון באי הקריבי. לכל אורכה של התקופה ניסו קובנים רבים לחצות את 144 הקילומטרים המפרידים בין האי לבין פלורידה, בתורם אחר חירות ורמת חיים גבוהה יותר, אף על פי שהגירה זו אסורה על פי החוקים של שתי המדינות. משמר החופים האמריקני נוהג לגרש את המהגרים הנתפסים בים חזרה לקובה, אולם אלו שמצליחים להגיע לאדמת ארצות הברית מורשים להישאר בה. עם השנים צמחה קהילה קובנית בת מאות אלפים בפלורידה.
המסע לארצות הברית
עריכהבנובמבר 1999 יצא אליאן גונזלס בן השש, יחד עם אמו ושנים עשר מבקשי מקלט נוספים, למסע מקובה לארצות הברית. מנוע סירתם כשל וכל נוסעיה טבעו, פרט לאליאן ושניים נוספים. הללו נעזרו בפנימית של צמיג כדי לצוף ובכך השלימו את חציית המפרץ. גונזלס, שהתייתם מאמו, נמשה מהמים על ידי דייגים ונמסר למשמר החופים. רשויות ההגירה העבירו אותו לחזקת דודו של אביו, לזארו גונזלס.
המאבק המשפטי והשנים אחריו
עריכהבני המשפחה שהתגוררו במיאמי טענו כי על גונזלס להישאר עמם, משום שטובתו מחייבת שיגדל בארצות הברית העשירה והחופשית ולא בקובה. מאחוריהם עמדה הקהילה הקובנית המקומית, כמו גם פוליטיקאים רבים, בהם סגן הנשיא אל גור, שהתמודד באותה התקופה על תפקיד נשיא ארצות הברית, ראש עיריית ניו יורק רודי ג'וליאני וראש עיריית מיאמי-דייד. אביו, חואן מיגל גונזלס, דרש בגיבויה של ממשלתו להשיבו אליו לקובה, שכן האם ומשפחתה הבריחו את הילד ללא ידיעתו. הפרשה עוררה הדים רבים. מה שהייתה אמורה להיות סוגיה משפטית של משמורת על ילד הפך למאבק אמוציונלי בין הקהילה הקובנית ואחרים שסברו כי טובת הילד מחייבת את השארתו בארצות הברית לבין אלה שסברו כי על הילד לגדול עם אביו, כמתחייב מהחוק הבין-לאומי.
התובעת הכללית, ג'אנט רינו, החליטה להורות על השבתו של אליאן גונזלס לאביו בקובה. כמו כן הורתה על פשיטה שנויה במחלוקת על בית דודו במיאמי, לקיחתו בכוח והבאתו לאחוזת ואי פלנטיישן שבמרילנד. הפשיטה יצאה לפועל ב-22 באפריל 2000. תמונה שהנציחה את הפשיטה, ובה הסוכנים הפדרליים החמושים נראים כמכוונים את נשקם אל עבר הילד המפוחד הופיעה בשערי העיתונים ופתחה את מהדורות החדשות ברחבי העולם. בתוך כך, הגיע האב לארצות הברית כדי לקחת את בנו תחת חסותו. הם נותרו בקרבת וושינגטון עד שמוצו כל הליכי הערעור שעמדו לרשות בני המשפחה ממיאמי, עם סירובו של בית המשפט העליון של ארצות הברית לדון בעניין.
ב-28 ביוני 2000 שבו גונזלס ואביו לקובה, והתקבלו שם כגיבורים לאומיים.
בשנים שעברו מאז, השתתף אליאן גונזלס באירועים של המפלגה הקומוניסטית הקובנית ופידל קסטרו עצמו הגיע למסיבת יום הולדת מתוקשרת שנערכה עבור גונזלס.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- סיפורו של אליאן גונזלס כפי שנכתב על ידי גבריאל גרסייה מרקס
- האתר הקובני הרשמי על הפרשה
- סטפן גיבס, ?What happened to Elian Gonzalez, באתר ה-BBC, 22 באפריל 2005 - רשמים מביקור של גונזלס ומשפחתו חמש שנים לאחר הפרשה (באנגלית)
אליאן גונזלס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ טלי גולדשטיין, אליאן גונזלס, שניצל לפני 20 שנה בלב ים בדרך לארה"ב, נבחר לחבר פרלמנט, באתר וואלה, 28 במרץ 2023