אליהו מאיר פייבלזון
הרב אליהו מאיר פייבלזון נולד כ"ה טבת ה'תרכ"ח[1], 1868 - ונפטר כ"ה טבת ה'תרפ"ח, 18 בינואר 1928. היה רב וראש ישיבה ליטאי.
ביוגרפיה
עריכהנולד בווייגובה לרב ברוך ולפייגה סתירא פייבלזון. אמו הייתה בתו של הרב יצחק אייזיק בנו של רבי אליעזר מקלם. הוריו וחינוכם מתוארים בספרו "נצח ישראל" אחיו הגדול היה הרב ישראל בנדט פייבלזון, רבה של בייסגולה, (ומחבר ספר "צרור החיים") ואחיו השני היה הרב שמואל אביגדור פייבלזון, רבה של פלונגיאן.
הוא היה מעשרת הבחורים הראשונים שעמם נפתחה ישיבת טלז ולמד בה תורה מפי ראשי הישיבה הראשונים: רבי צבי יעקב אופנהיים, רבי מאיר אטלס ורבי שלמה זלמן אבל. בהמשך עבר לישיבת סלובודקה ובשנת 1883 התקרב לרב אליעזר גורדון שבא אז לסלובודקה. הוא קיבל גם מפי הסבא מקלם. לפי תיאורים מאוחרים למד בתקופת סלובודקה עם אחיו ר' שמואל אביגדור "שמונים דפי גמרא ליום בבקיאות, ודף אחד לחודש בחריפות".
לאחר נישואיו התגורר בציטביאן ובקרוקי, אחר כך יסד את הישיבה לצעירים בפוניבז' ועמד בראשה במשך תקופה עד שהתמנה כרבה של קופישוק. הוא סייע לביסוסן של ישיבות רבות בליטא, הן בפן הרוחני והן בפן הגשמי, ולכן בעת פולמוס המוסר (1897) נקרא לתווך בכמה ישיבות בין תומכי הכנסת לימוד המוסר למסגרות הישיבתיות ומתנגדיו. תקופה מסוימת נקלע ליקטרינוסלב שבאוקראינה, ואז יסד בה ישיבה גדולה ועמד בראשה. בתרנ"ז (1897) התגורר בקלם ויסד עם יואל משה סלומון אגודה לקידום התיישבות חרדית בארץ ישראל, הוא פרש מעיסוק בנושא בשל מכתב שקיבל מרבי יצחק בלאזר שישב אז בירושלים ושסבר שהביצוע אינו מעשי.
מיד לאחר מלחמת העולם הראשונה, מינה אותו רבי חיים עוזר גרודזנסקי ליו"ר ועד הרבנים לענייני עגונות בליטא, שעסק בשאלות עגינות רבות שהתעוררו בשל המלחמה ונדודי האוכלוסין.
ספרו ההגותי "נצח ישראל" התפרסם עוד בחייו, בתור אחד מראשי הרבנים שעסקו בכינון "אגודת ישראל"[2], היה ספרו לנכס צאן ברזל בהגותה של התנועה. ספרו ההלכתי-למדני "פיקוח נפש" הכולל בתוכו פרק רחב על הלכות קידוש השם, היה עבודתו העיקרית במשך שנים רבות, אך נדפס רק לאחר פטירתו. הוא חלה בגיל שישים במחלה חשוכת מרפא ונפטר בכ"ה בטבת ה'תרפ"ח, 18 בינואר 1928.
בנו הרב ברוך יוסף פייבלזון היה חתנו של רבי נפתלי טרופ ומילא את מקום חותנו בראשות ישיבת ראדין.
לקריאה נוספת
עריכה- אהרן סורסקי, רבי אליהו מאיר פייבלזון: גאב"ד קופישוק, בתוך: מרביצי תורה ומוסר, א, בני ברק תשל"ו, עמ' שלד-שמה.
קישורים חיצוניים
עריכה- 'פייבלסון, ר' אליהו־מאיר ב"ר ברוך', בתוך: דב ליפץ ונתן גורן (עורכים), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א (תשכ"ז), עמ' 76 טור 2 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1274)
- ספריו
- נצח ישראל: מאמרים על אדות דברים העומדים ברומו של עמנו, ורשה: אוניברסל, תרע"ד, באתר היברובוקס
- פקוח נפש, ורשה תרצ"ד, באתר היברובוקס
הערות שוליים
עריכה- ^ אך במאמר שפרסם בנו רבי ברוך יוסף פייבלזון (בביטאון דגלנו (פולין), גיליון שבט-אדר תרפ"ט, עמודים 12-15) נכתב שהוא נולד בתאריך זה בשנת תרכ"ז.
- ^ הוא אחד מארבעת החתומים על כרוז הרבנים להתאגד תחת "אגודת ישראל" שהתפרסם בגיליון התנועה "הדרך" בדצמבר 1912. האחרים הם: החפץ חיים, רבי יצחק יעקב רבינוביץ (פוניבז') ורבי חיים עוזר גרודזנסקי.