אלימלך אדמוני

אדריכל נוף ישראלי

אלימלך אדמוני (12 במרץ 190018 באוגוסט 1964) היה אדריכל נוף ישראלי ששימש הגנן הראשי של עיריית ירושלים. חלוץ פיתוח הנוף בירושלים ומחלוצי תחום זה בארץ ישראל.

אלימלך אדמוני
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 12 במרץ 1900
ורשה, פולין פוליןפולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 באוגוסט 1964 (בגיל 64)
ירושלים, ישראל ישראלישראל
תאריך עלייה 1920
תקופת הפעילות 19211964 (כ־43 שנים)
תחום יצירה אדריכלות גנים ונוף
יצירות ידועות גן מלון המלך דוד, גן השושנים בטלביה, גן העצמאות
מעסיק עיריית ירושלים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

ראשית חייו

עריכה

אלימלך אדמוני נולד בעיירה בפאתי ורשה שבפולין, בשם אלימלך מקסימיליאן רוטבאום, לאסתר (לבית אולדק) ויחיאל רוטבאום.[1] רוטבאום השלים את לימודיו בגימנסיה כללית בפולין וב-1920 עלה לארץ ישראל בגפו כחלוץ.[1][2][3] היו לו שלושה אחים ושתי אחיות, שמתוכם רק אחות אחת עלתה וכל יתר בני המשפחה נרצחו לימים בשואה.[2] בסמוך לעלייתו שינה את שם משפחתו לאדמוני.[1]

מפועל לאדריכל נוף

עריכה

בתחילה היה פועל חקלאי בפרדסים של פתח תקווה ובהמשך עבר לעבוד במשתלה של מקוה ישראל.[1] לאחר זמן מה ביקש להפוך לעצמאי וחיפש שטח אדמה להקים עליו משתלה פרטית. האתר שנבחר היה חצר בית יוסטינוב במושבה הגרמנית ביפו.[2][3] אדמוני ורעייתו שכרו שם חדר, והוא הקים וניהל משתלה קטנה בשם "הגנן" ששכנה במקום. בנוסף לגידול צמחים ומכירתם, הציע את שירותיו בעיצוב ותכנון גינות, ואף השתתף בתערוכות.[2]

אדמוני רכש את הכשרתו בתחום הגינון ותכנון גנים תוך עבודה וניסיון שצבר בשטח בתחום זה.[1] ב-1928 הוזמן אדמוני על ידי מתכנני מלון המלך דוד בירושלים, לתכנן, לייעץ ולהקים את הגן הצמוד למלון. בעקבות זאת עבר עם משפחתו לירושלים: בתחילה התגוררו בשכונת הבוכרים, לאחר מכן במוסררה, ברחוב יפו ובגאולה, וב-1932 השתקעו ברחביה.[3]

פועלו בירושלים

עריכה

משנות ה-30 עד תחילת שנות ה-60 שימש אדמוני כגנן הראשי של עיריית ירושלים.[1] במסגרת תפקידו זה, תכנן והיה אחראי להקמת כמה גנים ציבוריים מרכזיים בעיר, בהם גן השושנים בשכונת טלביה, גן ציבורי בשכונת סנהדריה וכן חלקו הראשון של גן העצמאות.[1] כמו כן, תכנן אדמוני גינות פרטיות נוספות בירושלים ואף הוזמן לייעץ בתכנון הגן של המלך עבדאללה הראשון ברבת עמון.[1]

 
ציור של גינת מלון המלך דוד בתכנונו של אלימלך אדמוני, מאת הצייר לודוויג בלום

בתקופת המנדט היה גן השושנים גן ייצוגי, ונערכו בו קבלות פנים ומסיבות גן של עיריית ירושלים ובכירי השלטון הבריטים בארץ ישראל. לאחר קום המדינה, גן השושנים היה הגן הממלכתי של מדינת ישראל, ובו נערכו טקסים ואירועים רשמיים, קבלות פנים בחגיגות יום העצמאות ומסיבות גן בהשתתפות ראשי המדינה ונכבדיה. בגן זה מוצבת לוחית זיכרון המנציחה את פועלו של אלימלך אדמוני בתכנון הגן והקמתו.[1][4][5]

ב-1951 נמנה אלימלך אדמוני עם קבוצת מייסדי האיגוד הישראלי של אדריכלי הנוף, לצד שלמה אורן ויינברג, ליפא יהלום, משה כבשני, יחיאל סגל, אברהם קרוון, חיים לטה ונוספים.[6]

הנצחתו

עריכה

על שמו של אדמוני נקרא רחוב בסמוך למלון המלך דוד,[1] וכן מוענק מדי שנה פרס לעידוד סטודנטים מצטיינים באדריכלות נוף מטעם הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון.[5]

חיים אישיים

עריכה

ב-1923 נישא אדמוני לסימה (לבית שרייבר), שעלתה כחלוצה מראדום ב-1921 והייתה כל חייה עקרת בית.[2] נולדו להם שני בנים: יחיאל אדמוני, לימים איש ציבור ששירת בתפקידים בכירים בסוכנות היהודית,[2] ונחום אדמוני, לימים ראש המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים.[3]

אדמוני נפטר באוגוסט 1964 ונטמן בהר המנוחות.[7] על מצבת קברו נכתב: ”חלוץ פיתוח הנוף בירושלים”.[7] אחיינה של סימה, שהמשיך את דרכו של אדמוני באדריכלות נוף, הוא גדעון שריג (שרייבר).[5]

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 אלימלך אדמוני -"חלוץ פיתוח הנוף בירושלים", באתר חדשות מחלקה ראשונה News1, ‏8 בספטמבר 2019
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 תולדות ישראל, יחיאל אדמוני - ראיון מלא, באתר יוטיוב, ‏27 בדצמבר 2010
  3. ^ 1 2 3 4 תולדות ישראל, נחום אדמוני - ראיון מלא, באתר יוטיוב, ‏6 בינואר 2010
  4. ^ אופק אדריכלים, גן השושנים - סקירה היסטורית, באתר מינהל קהילתי גינות העיר, ‏ספטמבר 2021
  5. ^ 1 2 3 מיכאל יעקובסון, סיבוב בגן השושנים בירושלים, באתר חלון אחורי, ‏17 ביוני 2017
  6. ^ 70 שנה לאיגוד הישראלי של אדריכלי נוף, באתר האיגוד הישראלי של אדריכלי נוף, ‏24 בנובמבר 2021
  7. ^ 1 2 אלימלך אדמוני ז"ל, באתר gravez