אליעזר ריבלין (סופר)

אליעזר ריבלין (ט"ו באדר תרמ"ט, 16 בפברואר 1889 - י' בסיוון תש"ב, 26 במאי 1942) היה עיתונאי, סופר והיסטוריון.

ביוגרפיה

אליעזר ריבלין נולד בירושלים לעטל זילברשטיין ולבנימין, נצר למשפחת ריבלין המפורסמת. בכ"ה בכסלו תרס"א נפטר אביו של אליעזר, ומכאן ואילך, גדל הנער בבית דודו - ראובן ריבלין. את חינוכו קיבל בתלמוד תורה וישיבת עץ חיים, שם נותר עד גיל 20. בשנת 1909 נשא ריבלין את חוה בת חיים המבורגר לאשה.^[1] ולאחר מכן יצא מן הישיבה ועסק במסחר למשך תקופה מסוימת, עד שהתקבל לעבודה כפקיד במושב הזקנים הכללי המאוחד, שם עבד עד סוף ימיו, בתקופה זו החל לפרסם מאמרים בעיתון היידישאי "מאָרגען זשורנאל".

בעת מלחמת העולם הראשונה הוצא צו גירוש למחזיקי נתינות זרה בירושלים, ואליעזר, בעל הנתינות האמריקאית, גורש לדמשק, חוה, שהייתה נתינה עות'מאנית, בחרה להצטרף אליו, ושם, ב-1918 היא חלתה, מתה ונקברה.^[2] את עת שהותם בדמשק ניצלו הוא ובן-דודו יוסף יואל ריבלין למחקר אודות תולדות הקהילה היהודית ואת פרי עבודתם פרסמו במאמר "לקורות היהודים בדמשק במאה הרביעית לאלף הששי".

בשנת 1920 נשא לאשה את חיה רייזיל שושנה מושקין-שטרנברג,^[3] שאף היא התאלמנה בזמן המלחמה.

במהלך השנים פרסם כמה וכמה קבצים שונים - ביוגרפיות של רבנים (מאיר אוירבך, יוסף זונדל מסלנט, משה רבקש ועוד) ושל אישי צבור אחרים (כגון יוסף ריבלין, מרדכי סלומון ועוד), מחקרים בתולדות יהודי ירושלים וארץ ישראל, ההדיר כתבי יד עתיקים, כגון פירוש התורה של רפאל מרדכי מלכי. גולת הכותרת של מחקריו היא הספר תולדות חכמי ירושלים שכתב אריה ליב פרומקין, וריבלין, שקבל לידיו את כתב היד לאחר מספר שנים, ההדירו, הרחיבו והוסיף את הערותיו הרבות והדפיסו מחדש. כמו כן, ערך ריבלין את "ספר היחס", המפרט את תולדות משפחת ריבלין, אך בחר שלא להוציאו לאור וציווה שיעשה כן רק לאחר שיוולד נכד של דוד-מטיבו, ראובן ריבלין, ויקרא על שמו; הצוואה קויימה לאחר לידתו של ראובן ריבלין.^[4]