שמות הכיתות בבית הספר התיכון בישראל

(הופנה מהדף אליפים)
המונח "אליפים" מפנה לכאן. לערך העוסק בספר בשם זה, ולסדרת הטלוויזיה שנכתבה בעקבותיו, ראו אליפים (פירושונים).

שמות הכיתות במערכת החינוך בישראל נגזרים מההיסטוריה של מבנה מערכת החינוך.

השמות הרשמיים של הכיתות בבתי הספר במדינת ישראל הם מיספור אלפביתי של 12 שנות הלימוד, מא' עד י"ב. לצד מיספור זה, קיימות כמה שיטות לא רשמיות למספור הכיתות, תולדה של מערכות חינוך היסטוריות שונות שיובאו לארץ-ישראל בתקופת היישוב ויושמו במקביל[1][2][3][4][5][6].

גימנסיה

עריכה

שיטה בה ארבע הכיתות הראשונות נחשבות "מכינה" ולאחריהן שמונה מחלקות (כיתות) גימנסיה. בשיטה זו כיתה ה' של ימינו כונתה "המחלקה הראשונה", ולכן המונחים חמישית, שישית, שביעית ושמינית הם כינויים לכיתות ט' עד י"ב בהתאמה, המשמשים כיום בבית הספר התיכון בישראל: בתיכונים, בישיבות תיכוניות ובאולפנות.

מקור הכינויים בסולם הכיתות שהיה מקובל בגרמניה, באיטליה, בפולין ובמדינות נוספות. תרגומו הראשון לעברית של הספר "השד מהשביעית" העוסק בתלמיד כיתה י"א נקרא בטעות: "השד מכיתה ז'" עקב הבנה לקויה של המושג "שביעית".

הטיות נפוצות של המושגים מתייחסות לתלמידים שלומדים בכיתות החמישית, השישית, השביעית והשמינית: 'חמשושים', 'שישיסטים', 'שביעיסטים' ו'שמיניסטים', בהתאמה.

בית ספר עממי ובית ספר תיכון

עריכה

שיטה של שמונה שנות לימוד בבית ספר עממי וארבע שנים בבית ספר תיכון, הייתה נהוגה במדינת ישראל עד לרפורמה בשנת 1968, שהובילה להקמתן של חטיבות הביניים. תלמידי הכיתה הראשונה של בית הספר התיכון, כיתה ט', נקראו "אליפים" (מהאות א'), וכך הלאה: בטיחים, גמילים ודליתים.

הספר "אליפים" של הסופרת אסתר שטרייט-וורצל מספר על תלמידי כיתות ט', הלומדים בבית ספר חקלאי במסגרת פנימייה. בספר מוזכרים גם ה"בטיחים", תלמידי כיתה י' באותו בית ספר, וה"דלידים", כתלמידי כיתות י"ב באותו בית ספר.

כינויים אלה נשמרים עד היום במוסדות שונים, בעיקר פנימיות, כגון: תיכון בית ירח, מבואות ים, בית הספר לקציני-ים עכו, ישיבות תיכוניות ובצופים.

בית ספר תיכון שש-שנתי

עריכה

במספר בתי ספר תיכונים שש-שנתיים בישראל, ביניהם התיכון ליד האוניברסיטה בירושלים, מדרשית נעם בכפר סבא, כיתות ז' עד י"ב ממוספרות באמצעות האותיות א' עד ו'. בבתי ספר אלו כיתה א' מקבילה לכיתה ז', כיתה ב' מקבילה לכיתה ח' וכן הלאה. גם שם ישנו שימוש בכינויים "אליפים", "בטיחים" וכו'.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה